קסם הפרי: השדה החקלאי שמייצר חשמל משתלט על ישראל

משברי האקלים והאנרגיה העולמיים מאיצים חיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים וירוקים. ישראל אמנם הייתה חלוצה בניצול אנרגיה השמש, אך מומחים סבורים ששטחה המוגבל מחייב חשיבה פורצת דרך שתאפשר ניצול אדמות חקלאיות לצורך ייצור אנרגיה, ללא פגיעה בתוצר החקלאי.

מדינת ישראל הציבה כיעד, שעד שנת 2030 - 30% מכלל ייצור החשמל בארץ יהיה מאנרגיה מחודשת, שתיוצר מהשמש. עמידה ביעד תציב את ישראל בין המדינות הסולאריות המובילות בעולם.

בתחילת מרץ ייערך בישראל, ביסוד המעלה, הכנס השנתי לאנרגיה מתחדשת Sunyside APV Summit, בו יוצגו מחקרי ומיזמים פורצי דרך בתחום האגרו-וולטאי. מדובר בטכנולוגיה המשלבת בין חקלאות וייצור חשמל סולארי, באמצעות מתקנים סולאריים הממוקמים מעל גידולים חקלאיים באופן המאפשר את המשך הפעילות החקלאית.

היתרון הוא שהחשמל מיוצר בלי לחדול מעיבוד חקלאי ובלי לגזול שטחים פתוחים נוספים, ומאידך, הצללה מבוקרת יכולה לתרום לשיפור התנובה החקלאית ואיכותה, ואפילו תתרום לפיתוח גידולים באזורים שקודם לכן לא התאימו לגדלם.

שיתוף פעולה גרמני-ישראלי

המעורבות הישראלית בתחום האגרו-וולטאי החלה בעקבות שיתוף פעולה מדעי ישראלי-גרמני עם מכון המחקר "פראוונהופר". שליחת משרד החוץ לענייני כלכלה ומדע בשגרירות ישראל בגרמניה, הילה אנגלהרד, פנתה לפני כשנתיים למכון לאנרגיה סולארית של "פראוונהופר" בפרייבורג, בו כבר התנהל מחקר בתחום. בעקבות פנייה זו החלה פעילות ענפה בישראל - בשיתוף משרדי האנרגיה, החקלאות ואיכות הסביבה - לחקר היישומיות של הטכניקה האגרו-וולטאית בארץ.

"יתרונות הטכניקה הזו בישראל גדולים מאשר בגרמניה", מסבירה יעל הרמן נציגת משרד האנרגיה בגרמניה, "מתקני האנרגיה המוקמים מעל לגידולים מייצרים הצללה, שבגלל החום הכבד בישראל היא יתרון עבור הגידולים החקלאיים. יש יכולת לחסוך בין 30-50% מצריכת המים של הגידולים, והמתקנים יכולים לספק הגנה מאירועי מזג-אוויר קיצוניים - מכות קור ומכות חום. בישראל בוצעה בדיקה של השפעת המתקנים הארגו-וולטאיים לייצור אנרגיה על גידולים שונים. לצורך הבדיקה נבחרו 130 חלקות בכ-100 יישובים עם 55 סוגי גידולים שונים.

"הנתונים נאספו בו זמנית מכל החלקות באמצעות אפליקציה מיוחדת שפותחה לצורך העניין. המתקנים הראשונים לייצור אנרגיה כבר נמצאים בהקמה במעלה גלבוע ונען. מדובר באפשרות גיוון מקורות הכנסה לחקלאים וההתעניינות בכך מרובה. ישראל פועלת כיום לעקוף את כל העולם בתחום האגרו-וולטאי. הפכנו מתלמיד למורה".

"הצד הגרמני התלהב מאוד מהשילוב שנוצר בישראל בין משרדי הממשלה, המגזר החקלאי והאקדמיה לקידום המחקר והיישומיות", מדגישה אנגלהרד, "לכן תגיע לכנס ביסוד המעלה משלחת מעורבת של נציגי משרד האנרגיה, חוקרים ויזמים".

"קיימים עוד אתגרים"

הכנס בישראל, שייערך ב־1-2 במרץ, יעסוק בהיבטים המחקריים - הטכנולוגיים, הכלכליים והסביבתיים - של האגרו-וולטאיות בהשתתפות יזמים, חקלאים, חברות אנרגיה ואנשי חברות טכנולוגיה ומחקר בתחום. מטרה נוספת של הכנס היא לדון עם כל הגורמים באיזון הרגיש בין על המרכיבים הרבים החיוניים לתכנון של השילוב של פלטפורמות סולאריות בשטחים חקלאיים. שרי הכלכלה, ניר ברקת, המדע, אופיר אקוניס ואיכות הסביבה, עדית סילמן, הודיעו על הגעתם לכנס.

אורי בן-הרצל, סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון "מיגל" למחקר מדעי יישומי וחבר הוועדה המדעית של הכנס הבינלאומי אגריוולטאיקס: "בשנה האחרונה ראינו התקדמות משמעותית בתחום המחקר הבינלאומי באגרו-וולטאי, שמביא דוגמאות מהשטח ליכולת של החקלאי להשתמש בפאנלים סולאריים לטובת הגידולים. במקביל, בישראל היתה השנה התקדמות מהותית בתחום, בהובלת משרדי האנרגיה והחקלאות, יחד עם הוועדה הבין-משרדית בהובלת משרד האוצר, שקבעו המלצות למתווה קידום התחום.

"מכון המחקר מיגל שם לעצמו את תחום האגרו-וולטאי כיעד אסטרטגי למחקר, לאור פוטנציאל ההשפעה העצומה הטמונה בשילוב טכנולוגיות מעולמות שונים. יחד עם זאת, קיימים עדיין אתגרים וחסמים שיש להתייחס אליהם, כמו בחיבור לרשת, היבטי קניין, מודל עסקי בין יזמים לבעלי קרקעות, תקנות לשמירה על החקלאות בהיבטים של ביטחון מזון ועוד. מיגל מארגן את הכנס, כדי לחבר את כלל הסקטורים השונים לזירת דיון מעשית אחת, לדון על האתגרים, להביא דוגמאות מהעולם, ולהתוות את הדרך קדימה. הכנס יתקיים בשיתוף של נציגים מאירופה, ארה"ב, יפן, אפריקה ועוד, בהמשך להבנה הבינלאומית- שישראל שמה את הדומיין האגרי-וולטאי כיעד אסטרטגי ברמה הלאומית."