שרת החוץ של קוסובו: "פוטין הרס את הסדר העולמי, סרביה - שליחתו"

המלחמה באוקראינה מטילה צל כבד על זירה נפיצה ביותר באירופה: אזור הבלקן, שידע לפני 30 שנה מלחמות עקובות מדם, האחרונה שבהן מלחמת קוסובו.

אתמול (שישי) ציינה קוסובו הקטנה, שבלב הבלקן, 15 שנים להכרזת עצמאותה מסרביה. על החגיגות העיבה המתיחות המחודשת עם בלגרד, שמסרבת עד היום להכיר בהתנתקותה של קוסובו ורואה בה חלק משטחה הריבוני. סרביה, שנחשבת לבעלת ברית היסטורית של רוסיה, מנסה אמנם לקדם את הצטרפותה לשורות האיחוד האירופי, אך זאת ללא הכרה בעצמאותה של קוסובו.

בשבועות האחרונים גברו החששות מפני עימות צבאי בין סרביה לקוסובו, ובבירות שונות בבלקן מתריעים כי בלגרד מבקשת להצית בשליחותה של מוסקבה עימותים מחודשים בקוסובו ובבוסניה־הרצגובינה.

שרת החוץ של קוסובו, דוניקה גרוואלה־שוורץ, שמשפחתה נמלטה בשנות ה־80 של המאה ה־20 מקוסובו בשל הדיכוי הסרבי, ואביה נרצח על ידי שליחי המשטר היוגוסלבי בגרמניה, אומרת בראיון ל"ישראל היום" כי הממשל הנוכחי בבלגרד פועל כסוכן של רוסיה וחותר לעימות צבאי עם ארצה.

"בשנתיים האחרונות, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' איים במלחמה על קוסובו כמה פעמים, פרס כוחות צבא על הגבול שלנו, שלח מטוסי קרב, הזמין את השגריר הרוסי לבקר אצל כוחות הצבא הללו, שילב אנשי צבא רוסים במשרד ההגנה הסרבי והגדיל את היכולות הצבאיות ואת התמרונים הצבאיים המשותפים עם רוסיה מ־10 ל־100 במהלך 2021", מפרטת שרת החוץ, ומוסיפה: "לאחרונה איתרנו שכירי חרב מכוח ואגנר על גבולנו והברחות נשק לתוך שטח קוסובו. פעולות חשאיות נוספות של רוסיה וסרביה מתקיימות במדינות אחרות באזור. בניגוד לרבים אחרים, אנחנו מכירים היטב את ווצ'יץ' ואת שר החוץ שלו, דאצ'יץ'. שניהם היו עוזרים קרובים ביותר של 'הקצב מהבלקן', נשיא סרביה לשעבר ופושע המלחמה מילושביץ'. ווצ'יץ' היה שר התעמולה שלו ודאצ'יץ' היה יד ימינו במהלך המלחמה, הטבח ומעשי הזוועה הנוראים ביותר נגד ארצנו ועמנו. לא רק שהם מעולם לא התנצלו, אלא שהם עדיין מכבדים באופן פומבי פושעי מלחמה ומכחישים ומעוותים את מה שאירע.

"הסיבה לכך שהגישה האגרסיבית הזו אינה הופכת לעימות פתוח היא הריסון שמגלה ממשלתנו ונוכחות כוחות צבא אמריקניים בקוסובו", מדגישה גרוואלה־שוורץ, "רק לאחרונה פרסמה ארה"ב התרעה ברורה לווצ'יץ', שרצה לפרוס כוחות צבא בשטחנו, צבא שהיה אחראי לפשעים החמורים ביותר ולגירוש כמחצית מהאוכלוסייה שלנו ושלעולם לא ישוב לקוסובו במשמרת שלנו. קוסובו, כמו ישראל, רגילה לאיומים עקביים. זה לא משפיע על חיינו. אנחנו חלק מהמערב, בעוד סרביה היא שליחה של פוטין. המצב אינו מושלם, אך אנו ממשיכים לחיות את חיינו ולפתח את ארצנו".

איך המלחמה באוקראינה משפיעה על קוסובו ועל אזור הבלקן?

"המלחמה הרוסית נגד אוקראינה משפיעה על העולם כולו. פוטין הרס את הסדר העולמי שלאחר השואה. זהו מאבק בין דיקטטורות ומשטרים תוקפניים לבין העולם החופשי. סרביה לא רק הפרה חוזה חשוב עם האיחוד האירופי בכך שדחתה הטלת סנקציות על רוסיה.

"באוקטובר 2022 חתמה סרביה על הסכם עם רוסיה, שבו היא מיישרת את מדיניות החוץ שלה עם זו של פוטין. סרביה היא שליחה של רוסיה, לא רק באזור הבלקן. היא מהווה איום. סרביה מעורבת במכירות נשק, מממנת ומבצעת הברחות למלחמה הרוסית ובכך תורמת להרג ילדים ומשפחות חפים מפשע באוקראינה. אנחנו במערב חייבים לנקוט פעולות נחושות יותר כדי לאותת לסרביה שיישור קו עם רוסיה אינו העתיד, אם בכוונתה לשמור על קשרים עם המערב ולא להפוך את עצמה ליריבה של המערב".

האם את חוששת מפני התפשטות המלחמה באוקראינה לאזורים אחרים, בכלל זה הבלקן?

"כל המדינות שתלויות בגבולות בטוחים צריכות לקחת מאוד ברצינות את האיום על סדר עולמי המבוסס על חוקים. אם רוסיה וסרביה יצליחו, מדינות רבות יהפכו לקורבנות פוטנציאליים. לכן קוסובו עומדת לצד אוקראינה, תומכת באוקראינה, ורוצה שאוקראינה תנצח ורוסיה תפסיד במלחמה הזו.

"היום בעולם של סייבר, מל"טים, טרור ואיומים גרעיניים, התוקפנות הרוסית לא יכולה להיות מוגבלת רק לאוקראינה, כשם שהג'נוסייד הסרבי לא יכול להיות מוגבל רק לבלקן. מוסקבה נמצאת בברית גלובלית עם סין ושחקנים אחרים במטרה להרוס את סדר השלום שמובילה ארה"ב, ואשר כונן כתשובה ישירה לזוועות השואה ומלחמת העולם השנייה. ישראל, קוסובו ומדינות אחרות - קטנות כגדולות - צריכות להשקיע הרבה בהגנה על הסדר הזה המבוסס על חוקים. אם ניכשל בהגנה על סדר השלום העולמי, נמצא כולנו את עצמנו שוב בעידן של מלחמה, אך הפעם ברמה עולמית שונה לחלוטין".

זמן רב חיכתה קוסובו עד להכרה בעצמאותה מצד ישראל. לפני שנתיים כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים ביניהן. "אנחנו יותר ממרוצים מהתפתחות היחסים בינינו", אומרת השרה, "ישראל וקוסובו מעמיקות את שיתוף הפעולה והחברות ביניהן. בהיבטים רבים, שתי המדינות די דומות זו לזו. בתוך שנתיים היו לנו הרבה מגעים מצוינים, מביקורים רשמיים ועד לעסקים פרטיים. אנחנו נמצאים בבטחה על המסלול הנכון".

הדו"ח השנתי האחרון של הסכמי אברהם, המסגרת שבה כוננו היחסים בין שתי המדינות, קובע שהיחסים הכלכליים וההשקעות בין שתי המדינות נותרו די מוגבלים. האם זה המצב, ואם כן - מה הסיבה לכך?

"השלב המוגבל קשור לתקופת מגיפת הקורונה, אבל יחסי הגומלין הכלכליים בינינו יפתחו דינמיקה גוברת. יקרו עוד דברים, לא רק בהקשר להשקעות בקוסובו אלא גם בהקשר של יצוא מקוסובו לשווקים אחרים. קוסובו נהנתה מעלייה מרשימה בהשקעות זרות ישירות, המוכיחה את ההזדמנויות העסקיות המצוינות בקוסובו. קוסובו קפצה 22 מקומות בטבלה של ארגון Transparency International (ארגון בינלאומי למאבק בשחיתות). עסקים מוצאים בקוסובו סביבה אמינה, ועסקים ישראליים יכולים להרוויח מכך".

קוסובו היא המדינה האירופית הראשונה שפתחה שגרירות בירושלים. מתי ימונה שגריר קוסוברי לישראל?

"זו סוגיה שנטפל בה לבטח במחצית הראשונה של שנה זו. ההחלטה הסופית בעניין אינה תלויה בקשר הבילטרלי בין שתי הארצות, אלא בארגון מחדש של השירות הדיפלומטי שלנו, שנועד להפוך אותו ליעיל יותר".

במסגרת ההסכם שהושג בוושינגטון, גם סרביה היתה אמורה להעביר את שגרירותה לירושלים. האם קוסובו היתה נתונה ללחצים מצד האיחוד האירופי לא לפתוח את שגרירותה בירושלים, בדומה ללחצים שהסרבים טוענים שהופעלו עליהם כדי שלא יעבירו את שגרירותם מתל אביב?

"מובן שסרביה הבטיחה להעביר את שגרירותה. אבל אצלנו איש לא הופתע מכך שווצ'יץ' שוב לא קיים את הבטחתו. כשמוניתי לתפקידי במארס 2021, פתיחת השגרירות בירושלים היתה אחת המשימות הראשונות שעמדו בפניי. אמרתי לכולם שפתיחת השגרירות בירושלים היא עניין מוגמר, בהתבסס על החתימה וההבטחה של הממשלה הקוסוברית הקודמת".

האם יהיו טיסות ישירות בין שתי המדינות?

"ארצותינו נמצאות בקשר במטרה לבדוק את ההיתכנות הכלכלית שתאפשר זאת. מאחר שאין לנו חברת תעופה לאומית, אנחנו צריכים למצוא שותפים לפתרון בר־קיימא. אנחנו עובדים כדי להשיג פתרון כזה לקשר אווירי בין קוסובו לישראל".