עיתונאית כאן חדשות: השרה דיסטל מציעה שהטיפול בעבירות משמעת של עובדי מדינה יעבור מנציבות שירות המדינה לידי חברי הכנסת.  

לא יקרה.

אבל הסיבה שהצעת החוק הזו נולדה היא בדיוק בגלל הבעיה של פקידות שמסרבת ליישר קו עם ממשלה חדשה.

דרג פקידותי שלא מוכן לקבל את המדיניות של הבוחר.
ולעיים גם עושה כל מאמץ כדי לחבל במדיניות הזו.

מפה מגיעה הצעת החוק הזו

דברי הסבר

חוק שירות המדינה (משמעת) עוסק בטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה. בנוסחו הנוכחי, מופקד כל הטיפול בידי אנשי הרשות המבצעת. בשנים האחרונות הולך ומתחוור כי הרשות המבצעת אינה כשרה לשמור על עצמה, ועבירות משמעת חמורות, הפוגעות באינטרס הציבורי אינן מטופלות. נציבות שירות המדינה מעניקה, דה-פקטו, חסינות לחלקים מסוימים מהשירות הציבורי. בהליכי המשמעת מעורבים גם אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, ודווקא ממחלקות אלה מגיעות לאחרונה ההפרות החמורות ביותר של דיני המשמעת.

במשטר המקיים הפרדת סמכויות, הרשות המחוקקת אמונה על איזון ובלימת הרשות המבצעת. בקרת קיום דיני המשמעת בשירותה מדינה מתאימה לסמכות זו. נוכח מחדליה של מערכת המשמעת בנציבות שירות המדינה, מוצע בזה להעביר את בית הדין לאחריות הכנסת.

ההליך המשמעתי של עובדי המדינה עוסק בענייני הציבור ובניהולם הנאות על ידי מי שהופקדו על כך. זוהי שאלה פוליטית מובהקת, וראוי להביאה להכרעה פוליטית בפני נבחרי ציבור.

מוצע אפוא כי בית הדין למשמעת יורכב מחברי הכנסת. כל סיעה תקבל ייצוג בבית הדין למשמעת, ושתי הסיעות הגדולות יקבלו ייצוג כפול על מנת להבטיח כי יתקיים מתאם בין הרכב בית הדין לבין הרכב הכנסת בכללה, כפי שנבחרה על ידי הציבור. כפיפות בית הדין ליועץ המשפטי לממשלה, הקיימת בנוסח החוק הנוכחי, תבוטל. בהתאם להוראות חוק הפרשנות, סיעות הכנסת יהיו רשאיות להדיח את נציגיהן. כך תובטח עצמאות בית הדין מפני שיקולים זרים שמקורם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.

הצעת החוק מסדירה את רציפות הדיונים במקרה של יציאה לבחירות והשבעת כנסת חדשה.
עוד מוצע כי הכנסת היא שתמנה את התובע, בדרך של מכרז. על מנת להגן על עצמאות התובע, מוצע כי המכרז שבמסגרתו הוא ימונה לא ינוהל על ידי נציבות שירות המדינה אלא במכרז פומבי שיתנהל בכנסת פנימה, וועדת הכנסת תתפקד כוועדת המכרז אשר תחליט על המינוי הסופי. גם החוקרים הכפופים לתובע המשמעתי יתמנו בדרך זו.

לבסוף, נקבע כי ערכאת הערעור על החלטת בית הדין תהיה יתר חברי בית הדין, שלא השתתפו בהליך שעליו מוגש הערעור. כהגנה מפני "ערעור אוטומטי", מוצע כי ערעור יוגש רק בהסכמתו של אחד מחברי הכנסת שאיננו חבר בית הדין.