חלון העברות של חודש ינואר הפך את בית"ר ירושלים לקבוצה אחרת מזו שפתחה את העונה בקיץ 2022. בימים בהם מדברים על מהפכה שיפוטית או רפורמה משפטית, בקבוצה מהבירה דיברו בחודש ינואר על מהפכה הגנתית ורפורמה מקצועית.
בכדי להבין את המשמעות של מהפכת חודש ינואר בבית וגן, צריך לחזור ליום שני, 22.08.22, אז בשעה 13:00 בבית שלווה בירושלים, ערך ברק אברמוב מסיבת עיתונאים ראשונה כבעלים הטרי של בית"ר. שם, אחרי תחלואות הקיץ האחרון, טבע אברמוב את המונח שנצרב בזיכרון של כולנו: "אני הענקתי חיים לבית"ר, אבל לא אצליח לבד להעניק איכות חיים לבית"ר".
ככה התחילה העונה הנוכחית של בית"ר ירושלים: תבוסות לנתניה, באר שבע ומכבי תל אביב, הפסד בדרבי הירושלמי והפסדים מביכים לבני ריינה וחדרה. היה נדמה שבית"ר בדרך למאבקי תחתית עד לסיום העונה, מאבק על החיים שהעניק אברמוב, עד המחזור האחרון של הפלייאוף התחתון.
אבל עם הזמן הדברים קצת השתנו, איאון ניקולסקו, ירדן שועה ודנילו אספרייה הפכו לנשק הקטלני של בית"ר ירושלים שגם צירפה את טרזי תומא. אחרי חודשיים מפתיחת העונה, הקבוצה התחילה לנצח ולהיראות טוב יותר גם בהפסדים. הקבוצה של יוסי אבוקסיס הציגה כדורגל התקפי ומהנה, אבל הבעיות בהגנה הסלימו והיא הייתה כמסננת.
לא עבר יום שבמועדון לא ביקרו את קו ההגנה של הקבוצה, העדינים היו מדברים על משחק ההגנה, היכולת הירודה של איתמר ישראלי הובילה לשיחות "מה יהיה" שחזרו על עצמן אחרי משחקי השבת. אבוקסיס דיבר על הצורך באיזון בין ההגנה להתקפה, על עקומת למידה, על עבודה קשה, אבל בשיחות של המאמן עם שאר חברי הצוות המקצועי הוסכם כי הפיתרון היחיד שיכול לעזור לבית"ר ירושלים זה חלון העברות של חודש ינואר.
בשל ההכנות המאוחרות וחוסר הוודאות עד הרגע האחרון סביב עתידה, בית"ר צירפה בקיץ שחקנים מכל הבא ליד. כל שחקן חופשי שהיה פנוי היה מועמד לבית"ר, ראשי מועדונים שרצו לדלל את הסגל שלהם ולהשאיל שחקנים, התקשרו למשרדים בבית וגן או לנייד של אבוקסיס וכפיר אדרי, בית"ר הייתה בטראומה. אבל בחלון העברות של ינואר חל המפנה המשמעותי עליו אמון הבעלים של המועדון, ברק אברמוב.
אברמוב הבין שאת העונה הזו אפשר לסיים בצורה שאף אחד לא חלם עליה, פלייאוף עליון זו כבר משימה אפשרית שטומנת בחובה לא מעט הכנסות למועדון, ומשם גם אפשר “לגנוב” מקום לאירופה. חצי גמר גביע המדינה נמצא מעבר לפינה, אברמוב הבין שהוא צריך לעבוד, לתת את איכות החיים לקבוצה שרכש באוגוסט בשנה שעברה.
תוכנית העבודה של יוסי אבוקסיס וגל כהן הייתה ברורה – מתמקדים בשלוש עמדות: שוער, בלם וחלוץ. אחרי שיחות ארוכות של אבוקסיס עם סתיו נחמני, הבינו בבית"ר שהחלוץ עוזב. אדוארדו גררו לא הצליח להתאקלם והתבקש למצוא קבוצה אחרת, לכן אבוקסיס הודיע כי בלי חלוץ לא סוגרים לו את חלון העברות.
אבל ימי חלון העברות עברו ובבית"ר גילו שתוכנית העבודה כל הזמן משתנה. בכל בוקר אבוקסיס היה מקבל סטטוס מועמדים: האם סיכמו עם דן ביטון, האם מכבי תל אביב משחררת את דור תורג'מן, מה הדרישות של דור חוגי, האם מתקיימות שיחות עם באר שבע על אביב סולומון, מה עם ההשאלה של השוער אוקראיני, מה קורה עם המשא ומתן שמתקיים עם השוער הלטבי, האם יש התפתחויות עם אריאל הרוש, אולי עם בוריס קליימן, האם נשלחה הצעה לשוער הגאורגי, האם יש התקדמות עם הבלם רוסי, מה עם הבלם הספרדי שהוצע לקבוצה, מה הסטטוס של גררו, איזה מגנים עומדים על הפרק וכו’.
העדכונים היו שוטפים, בקצב של עדכון כל כמה שעות, כי בכל זמן נתון הדברים היו יכולים להשתנות לרעה או לטובה מבחינת בית"ר ירושלים. לכולם היה ברור שנקודת התורפה של בית"ר היא בהגנה, הוחלט על מהפכה בקו האחורי והחלו שיחות עם בלמים, שוערים ומגנים.
אחרי לא מעט תלאות בנושא השוער, הוחתם השוער הפורטוגלי מיגל סילבה. היכולת שהציג איתמר ישראלי הפחידה את אנשי בית"ר שעונה שלמה תחמוק בין הידיים של השוער שלא הצליח להתרומם למרות שקיבל את המושכות.
גם במרכז ההגנה התגלו לא מעט בעיות, בית"ר לא הפסיקה לספוג שערים קלים, מחיאס נעלם אחרי המונדיאל, אורי דהן לא הצליח לשדרג את מרכז הגנה של בית"ר, ואבוקסיס היה מוגבל באפשרות להעביר את דגני לקישור בגלל המצוקה בהגנה ואחרי לא מעט התלבטויות בין המועמדים שהוצעו לקבוצה, נבחר סרגיי בורודין מקראסנודאר הרוסית. במקביל, הקבוצה לא הפסיקה לנסות להתחזק בעוד מגן אחד לפחות ואחרי משא ומתן שלא צלח עם באר שבע בנוגע לאביב סולומון, בית"ר החתימה את גרגורי מורוזוב, מגן שמאלי שיכול לשחק גם כמגן ימני.
העזיבה של אביאל זרגרי ושי אייזן הכניסה למחברת של אבוקסיס עוד עמדה שצריך לנסות ולהתחזק בה, לכן הוחתם תמיר עדי, אבל אחרי שנסגרו הפינות בהגנה, עיקר תשומת הלב הלכה על החלק ההתקפי. הבעיות שיצר אדואראדו גררו שסירב לעזוב את הקבוצה הובילה לשיחות תכופות בנוגע לאפשרות להתחזק בעוד שחקן זר, כי הרי עם אדוארדו גררו לבית”ר כבר יש שישה זרים.
חלוצים ישראלים לא היו בשוק, ובמועדון הבינו שאיתי שכטר שהוזכר כמי שכדאי להביא לירושלים, נשאר בבאר שבע. המעקבים אחרי חלוצים בזירה האירופאית הלכו והתגברו, אבל גררו לא היה מוכן לעזוב. הצוות המקצועי בבעיה ולא הצליח להשתחרר מהשחקן. לקבוצה כבר יש שישה זרים ואם הוא לא עוזב, צריך את האישור של אברמוב להביא עוד שחקן זר ולהקפיא את גררו, מה שאומר שהשחקן יקבל משכורת מבלי לשחק דקה אחת עד לסיום העונה.
בנקודה הזו אברמוב החליט שהוא לא עוצר למרות הבעיות עם השחרור של גררו. אחרי שהוחתמו כבר מיגל סילבה, סרגיי בורודין, גרגורי מורוזוב ותמיר עדי, בית"ר הייתה חייבת חלוץ. אברמוב שאמר בחודש אוגוסט האחרון שלא יצליח להעניק איכות חיים לבית"ר, התנהל כמי שאי אפשר לעצור אותו בדרך למטרות שלו.
אחרי שהאוהדים במשך סיבוב וחצי הוכיחו שהם מגיעים לכל מגרש, ממלאים את היציעים ובית"ר מסיימת את הסיבוב הראשון עם הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים מעל המצופה, אברמוב החליט שהוא מחזיר להם והנחית את בבית וגן את פרדי פריידיי, למרות שמדובר בזר השביעי של בית"ר.
באופן מעשי, אברמוב היה מוכן להעמיס על תקציב המועדון את אדוארדו גררו שהוקפא, והכול בכדי שבית"ר תצליח להתחזק בדיוק במקומות שרצה אבוקסיס, בכדי לאפשר לו לעמוד במטרות שהציב הבעלים לצוות המקצועי – פלייאוף עליון וללכת עד הסוף בגביע המדינה.
אין ספק שבית"ר ירושלים היא הקבוצה שהתחזקה (ביחס לגודל שלה ולסגל שהיה לה), באופן המשמעותי ביותר בחלון העברות. החיזוקים שלה היו ממוקדים, התייחסו בדיוק לבעיות של הקבוצה (ספיגת שערים ללא תקנה) ולכן הפוקוס היה על ההגנה, אך גם ההתקפה לא הוזנחה.
שנים דיברו על אבוקסיס כמאמן עם אוריינטציה הגנתית, אבל נדמה שהעונה בית"ר, בהתאם לסוג השחקנים בקבוצה, הכריחה את המאמן לשחק התקפי. כולם נסחפו אחרי היכולת של שועה, אספרייה וניקולסקו, אבל אבוקסיס הבין שלמרות ההתלהבות והריגוש שמביא איתו החלק ההתקפי, בלי הגנה הקבוצה שלו לא תגיע רחוק. לצד החגיגות בחלק ההתקפי, המאמן רצה לנצל את ינואר בכדי למנוע את סחף הספיגות מתחילת העונה, הוא קרא לזה איזון.
בניית הסגל בחודש ינואר נראית כיעילה מאוד עבור בית"ר בפן המקצועי. עכשיו אבוקסיס יכול לבחור האם לשחק עם דגני בקישור או כבלם, יש לו אופציה לשחק עם שלושה בלמים, יש לו אופציה לשחק בקו הגנה של ארבעה שחקנים, יש לו תחליף ראוי בכל עמדה בהגנה, זו המהפכה החשובה שעשה המועדון בינואר. ההגנה שינתה את פניה, מהשוער דרך הבלם ועד התוספת של מגן וקשר אחורי לקבוצה. לצד זה, עם החיזוק בחלוץ פרד פריידי בהתקפה, בית"ר מסמנת את המטרות שלה מחדש.
בחודש אוגוסט אמרו שהישארות בליגה תהיה נס גלוי עבור בית"ר ירושלים, היום מדברים על פלייאוף עליון, ומי יודע, אולי בעוד כמה מחזורים יתחילו לדבר בירושלים גם על מקום רביעי ואירופה. אמנם בית"ר לא נמצאת במאבק האליפות העונה, אבל מזה שנים סוף סוף מרגישים בירושלים שהם ממוקמים במקום טוב בכדורגל הישראלי, אפילו עם קצת איכות חיים.