ביום שלישי, 9 בערב שעון ישראל, הגרילו במרחק של חמש שעות טיסה מכאן, ליברפול אנגליה, את ההגרלה לאירוויזיון 2023.
נועה קירל, נציגת ישראל בתחרות, הוגרלה בחצי הגמר הראשון והיא תופיע בחלקו השני. היא תתחרה בין היתר במדינות כמו שבדיה המצוינת, פורטוגל, נורבגיה, פינלנד, מלטה, קרואטיה, סרביה, אירלנד, ועוד. מתוך 15 מדינות יעלו לגמר עשר מדינות בלבד.
בתוך דקות החלו לצוף הפרשנויות (ותיאוריות הקונספירציה, תלוי איך מסתכלים על זה) של חובבי התחרות ברחבי אירופה. הרוב סבורים שמדובר בחצי הקשה. ולראיה - כל המדינות שהוגרלו נמצאות בטופ 10 של טבלאות ההימורים (מלבד אוסטרליה) והן יתחרו בנועה שכרגע מדורגת במקום ה־11. כל זה עוד לפני שהזכרנו שכולם אנטישמים. ההתעסקות הזאת בתחרות היא אולי בידור כיפי, אבל אינה מציאותית. הרוב המוחלט של השירים לא נחשף, כולל זה של קירל.
נכון לעכשיו, הדירוג הנ"ל של קירל הוא דווקא במקום גבוה יחסית לדירוג של ישראל בשנים קודמות. איך זה קרה? ההערכות הן שחובבי התחרות התרשמו עד כה מנועה לטובה, מהמקצועיות, מהמראה ומהמוזיקה שלה. תוסיפו לכך את המעורבות של דורון מדלי, דמות ידועה בתחרות כבר כמה שנים - וקיבלתם מקום 11.
לדרג תחרות מוזיקה בלי לשמוע את השירים זה כמו לכתוב ביקורת על אוכל בלי לטעום אותו. זה לא רלוונטי, לא מקצועי ומנותק. אין לייחס לתיאוריות, גם אם נאמרו על ידי מביני עניין ככל שיהיו, תשומת לב רבה מדי בשלב הזה.
כדי שנתחיל להתייחס אליהן ברצינות צריך שיקרו שלושה דברים: שנשמע את השיר של קירל, שנראה את ההופעה על הבמה, ואת השירים והביצועים שמולם היא תתחרה. עד אז מדובר בתעסוקה שאולי היא כיפית מאוד, אבל גם מאוד לא רלוונטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו