ה"כשר" שלא הוסר: ברגר קינג ישראל מבקשת לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בטענה כי לקוח יהודי השומר את מצוות הכשרות האמין כי הסניף של הרשת בקניון עזריאלי הוד השרון הוא כשר מאחר ועל אחד מהשלטים צוין כי מדובר בסניף כזה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הוא אכל המבורגר עם גבינה וטען כי "סבר לתומו כי מדובר בגבינה טבעונית שכן הסניף הוא כשר". בנוסף נטען, כי הלקוח "שאל בדלפק המכירה איך מצליחים לייצר טעם כל כך דומה לגבינה רגילה, ונאמר לו כי מדובר בגבינה רגילה. המבקש, אדם דתי, הזדעזע. עוד הובהר לו, כי הסניף היה כשר אבל כבר אינו כשר".
1 צפייה בגלריה
אורחת וופר של ברגר קינג
אורחת וופר של ברגר קינג
ברגר קינג
(צילום: AP)
בתגובתה טוענת ברגר קינג ישראל באמצעות עורכי הדין ברוך שטיימן ויניב אסתרין, כי בשנת 2021 החליטה להפוך את הסניף המדובר מסניף כשר לסניף לא כשר. הרשת פנתה לקניון וביקשה להסיר את כל שילוט הרשת אשר הופיעה בו המילה כשר לשילוט שאיננו כולל את המילה, וכן להסיר את המילה כשר מהשלט התלוי בחזית הסניף ומהשלט התלוי על קיר הקניון.
עוד נטען כי הקניון עדכן את הרשת כי טיפל בבקשתה. אולם מהתגובה עולה כי "עם קבלת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית במאי 2022, הבינה ברגר קינג ישראל לראשונה, כי על אף שביקשה מהקניון להחליף את כל השילוט הנוגע לסניף ולהסיר את המילה כשר מכל השלטים של סניף הרשת בקניון, הקניון החליף את השילוט של הסניף בשטח הקניון והסיר את המילה כשר מחזית הסניף, אך מסיבה שאיננה ידועה לרשת, הקניון לא הסיר את המילה כשר שהייתה תלויה ליד שלט הרשת על קיר חיצוני של הקניון בדרך המובילה לחניון הקניון, ולכן מיד עם קבלת הבקשה לאישור הרשת דאגה להסרת השלט כשר מקיר הקניון. מאז הפך הסניף ללא כשר ולמעשה עד מועד הגשת הבקשה, לא התקבלו כל פניות ו/או תלונות מלקוחות לגבי השלט שהיה תלוי מחוץ לקניון".
עוד טוענת הרשת כי "בניגוד לטענת המבקש, היא מעולם לא הציעה ללקוחותיה מוצר בשם צ'יזבורגר ומעולם לא פרסמה מוצר בשם 'גבינת צ'דר טבעונית' והמוצר שהיא מציעה ללקוחותיה ששומרים כשרות היא פרוסות טבעוניות בטעם צ'דר - המבקש לעומת זאת, ביקש מפורשות תוספת גבינה. לא הוצגה בסניף תעודת כשרות, ולא היה כל סממן אחר המעיד כי המקום כשר".
ברגר קינג ישראל הגישה השבוע את תגובתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתה טענה כי "לא היה כל אי גילוי צרכני, שכן בבית העסק לא הוצגה לצרכן כל תעודת הכשר המעידה כי המזון בבית העסק הוא תחת השגחת כשרות. בבית העסק פורסמו הן מוצרי בשר והן מוצרי חלב ולא היה כל סממן המעיד כי המקום כשר. ברגר קינג ישראל לא התרשלה כלפי צרכניה, שכן לא הציגה את בית העסק ככשר".
באי כוח הלקוח, עורכי הדין שירה בלום-וולף ועמית בן-ארויה מסרו בתגובה: "טענת ברגר קינג שלא נגרם נזק לשומרי הכשרות במשך כשנה וחצי שבהן השלט היה תלוי, היא מופרכת על פניה, מקוממת ושגויה מן היסוד. מצער שברגר קינג, תחת ליטול אחריות על מעשיה, מבכרת להאשים את כל העולם: את הקניון, את המבקש ואת מי לא. הטענות יתבררו בבית המשפט".
מדלק ישראל, בעלת השליטה ברשת ברגר קינג נמסר: "האירוע ארע טרום כניסת דלק לחברה והנושא נבחן. ברגר קינג הגישה תגובה לביהמ"ש".