במסגרת המאבק ביוקר המחיה והרפורמות של הממשלה החדשה, משרד האוצר מגבש הצעת חוק שמבקשת לפרק את הריכוזיות בשוק המזון, בו 10 חברות גדולות שולטות ב-52% ממנו, כאשר מטרתו היא להגביל את מספר המוצרים שלהן שמחזיקים בנתח שוק משמעותי.
הרפורמה תתבצע באמצעות תיקון לחוק המזון שישולב כבר בחוק ההסדרים, שאמור להיות מוגש בחודש הבא. היות ועדיין התוכנית לא מגובשת יש שמיהרו לבשר כי חברות כמו תנובה, שטראוס ואסם יפורקו ויצטרכו להיפרד מחלק מהמותגים החזקים שלהם. ynet עושה סדר בדברים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
 היינץ, ג'ייקובס וסטארקיסט. חלק מהמוצרים שדיפלומט מייבאת
 היינץ, ג'ייקובס וסטארקיסט. חלק מהמוצרים שדיפלומט מייבאת
היינץ, ג'ייקובס וסטארקיסט. חלק מהמוצרים שדיפלומט מייבאת
(צילום: מירב קריסטל וצביקה טישלר)
3 צפייה בגלריה
שסטוביץ עליות מחירים ברילה קולגייט ליידי ספיד סטיק
שסטוביץ עליות מחירים ברילה קולגייט ליידי ספיד סטיק
קולגייט, ספיד סטיק ופסטה ברילה. חלק מהמוצרים שדיפלומט מייבאת
(.)
האם התיקון לחוק המזון ישפיע או "יפרק" את יצרניות המזון הגדלות בישראל, ומה בנוגע ליבואניות כמו שסטוביץ ודיפלומט? תיקון החוק ישפיע, בפועל, רק על חברות היבוא והפצה הגדולות בישראל - דיפלומט ושסטוביץ, ולא על יצרניות מקומיות כמו אסם, תנובה ושטראוס, ועל כן השפעתה על התחרות ומחירי המוצרים, אם תתבצע, תהיה על חלק קטן מאוד מסל המזון של הצרכן.
היצרניות הגדולות מחזיקות בנתחי שוק נכבדים בקטגוריות שונות. שטראוס במעדני חלב, תנובה בגבינות צהובות, אסם בפסטה, במבה וכו', איך הן נותרו מחוץ לרפורמה? משום שההגדרה שקבע האוצר בתיקון המתגבש היא לגבי חברות "מפיצות" בלבד. כאשר הכוונה היא שחברה לא תוכל להפיץ בארץ יותר ממוצרי יצרנית אחת גדולה. המושג "גדולה" יוגדר לפי מחזור עסקיה בישראל – כמה מאות מיליוני שקלים. הסכום המדויק עדיין לא נקבע, אך יתבסס על נתוני שנת 2021.
היצרניות המקומיות, שמפיצות את המוצרים שלהן בלבד (מייצרות או בבעלותן), לא נכללות בהגדרת האוצר כמפיצות. התיקון יהיה רלוונטי לגביהן רק במידה שיפיצו מוצר של חברה אחרת. לדוגמא, שטראוס לא תוכל להפיץ יצרן מיצים או חלב אורגני, שלא היא מייצרת, אם כי יש לציין שמדובר בפעילות שאינה משמעותית כלל במחזור המכירות של היצרניות המזון המקומיות הגדולות.
למה בחר האוצר להגדיר את מי שייכלל בתיקון החוק כמפיצים ולא כבעלי נתחי שוק גדולים, או בעלי מונופולין? האוצר חושש מההשלכות של פירוק התעשייה המקומית, ולכן היצרניות המקומיות מחוץ למשחק. בנוסף, הבחירה לתקוף את מקטע ההפצה מבוסס, לטענת האוצר, על העובדה כי הוא מתבסס על חוזי הפצה בין היצרנית בחו"ל למפיץ הישראלי, וחוזים קל יותר לתקוף מול הטענה לזכות הקניין - משום שאין חוזה הפצה דומה לזיכיון לייצר בישראל כדוגמת הזיכיון של החברה המרכזית לייצר קוקה קולה בארץ, בזמן שהיבואן רק קונה ומוכר. לדעת האוצר, יבואנים הם בעלי הכי פחות אורך לאורך השנים בפרסום וקידום מכירות, שנעשים על ידי היצרן הזר בכלל, ולכן אין הדבר נחשב לקניין.
למה העובדה שדיפלומט ושסטוביץ מחזיקות ומפיצות מספר של יצרניות ענק מחו"ל פוגעת בתחרות? האוצר טוען כי הכוח שניתן בידי חברות המפיצות מספר יצרנים להם מותגים חזקים, מאפשר להן כוחניות כלפי הקמעונאיות במובן שבאמצעות המותג החזק והנחשק הן מצליחות להכניס לרשתות גם מותגים אחרים שהם מפיצים, ולדעת האוצר גם מונעות באמצעותו כניסת יצרנים נוספים לרשת ופוגעות בתחרות על המדפים. אם יתקבל התיקון לחוק, שסטוביץ לא תוכל להפיץ גם את פסטה ברילה וגם את משחת השיניים קולגייט, שהיא היבואנית הרשמית שלהן בישראל. דיפלומט תצטרך לבחור בין פרוקטר אנד גמבל, או מונדלייז - יצרנית אוריאו, וכו'.
3 צפייה בגלריה
מפעלי שטראוס ואסם
מפעלי שטראוס ואסם
שטראוס ואסם. האוצר חשש מההשפעה שתהיה עליהן אם היו נכללות ברפורמה
(צילום: shutterstock ו-אסם)
עוד נטען כי הרווחיות שגילו אצל היבואניות מפיצות גבוהה מאוד (12.5%), גם בהשוואה ליצרנים המקומיים. באוצר טוענים כי יבואן בשוק תחרותי לא צריך להרוויח כמו יצרן, שזה מה שקורה היום, כי ליצרן יש סיכונים והשקעות בציוד, בעוד יבואן רק קונה או מוכר.
האוצר הצהיר כי התיקון ייכלל בחוק ההסדרים שאמור לעבור בחודש הבא, איך יתארגנו החברות תוך זמן כל כך קצר? לחברות יינתן זמן נאות להערכות למגבלות החדשות. אם נשווה לפרשת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ניתנו לבנקים שנתיים למכור את כרטיסי האשראי.
עולות תהיות האם התיקון עומד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמכיל את זכות הקניין. האם האוצר בדק שהמהלך אכן "עובר" משפטית? באוצר טוענים כי שכן. הם צריכים עדיין לשכנע את היועצים המשפטיים, אבל בונים על תקדימים בעבר, כמו למשל המהלך בו נכפה על הבנקים להיפרד מחברות האשראי שלהן. יש לציין כי אי אפשר לכפות על יצרן בינ"ל בחו"ל לשנות את מפיציו, אבל באוצר מעריכים כי למרות האיסור שיוטל על דיפלומט להפיץ לדוגמא את מונדלייז, היצרנית הבינ"ל לא תוותר על המכירות בישראל ותאשר מפיץ חדש, גם אם הוא חדש וקטן יחסית או לא מתחום המזון. התיקון לחוק כן מאפשר למפיץ החדש לשכור שירותים לוגיסטיים מדיפלומט, אבל אוסר על דיפלומט לעסוק בסחר מול הקמעונאיות.
האם האוצר לא מתעלם מחלקן של רשתות השיווק בדחיקת מתחרים קטנים מהמדפים לטובת המותג הפרטי שלהן, או לטובת תנאי סחר טובים יותר מהחברות הגדולות? באוצר נטען כי השוק הקמעונאי יותר תחרותי משוק הספקים, והדבר בא לידי ביטוי בעובדה שהרווחיות של הרשתות לא חריגה ביחס למתחרות בעולם. בעוד שהרווחיות של היבואנים כן. באוצר לא רואים בעיה במותג פרטי שהרשת דוחפת לפעמים על חשבון ספקים קטנים, משום שלטענתם הוא מגביר את התחרות במובן שנותן לקמעונאי כוח מול הספק.
האם המלחמה נגד דיפלומט ושסטוביץ תוזיל לי את סל הקניות? לא באופן משמעותי. עם כל הכבוד לחברות אלו, סל הקניות שלנו מורכב מהרבה יותר מוצרים מאשר שמפו הד אנד שולדרס, פסטה ברילה, משחת שיניים של קולגייט, או עוגיות אוריאו. למעשה, מדובר בחלק קטן מאוד מהסל. האוצר טוען שזה צעד אחד במלחמה בריכוזיות ויוקר המחיה לצד צעדים נוספים להסרת חסמים על היבוא.