המהפך: לראשונה - בהודו יש יותר נשים מגברים

היחסים המורכבים בין הודו לסין אינם עניין חדש, והקרב על התגיות הוא אחד מהיבטיהם. מבחינת הנתונים נראה כי בשאלה "למי יש גדול יותר?" סין השיגה את הודו כמעט בכל קטגוריה אפשרית: טריטוריה, תקציב ביטחון, צי ימי ומעמד ביניים. על פי התחזיות, בחודש אפריל הקרוב הודו עתידה לחטוף מסין את הטייטל שבו החזיקה שנים ארוכות: "המדינה המאוכלסת ביותר בעולם". תהיה זו הפעם הראשונה מאז שנות ה־50 של המאה העשרים שמדינה אחרת מלבד סין תחזיק בתואר. 

בשנים האחרונות הסינים מתמודדים עם התכווצות אוכלוסין משמעותית, גדולה אף מאלו שחוו יפן או דרום קוריאה. בשנה שעברה אוכלוסיית סין הצטמקה לראשונה מזה שישה עשורים, תפנית היסטורית שלה השלכות משמעותיות על כלכלתה. בסין לא רק שגודל האוכלוסייה יצטמצם אלא שגם פרופיל הגילים שלהם ישתנה. הפלג הדומיננטי כבר לא יהיה של אזרחים בגיל העבודה אלא הקשישים שבקרבה. מספר האזרחים הסינים שמעל גיל 65 יוכפל עד שנת 2050.

לעומת זאת, אוכלוסיית הודו גדלה יותר מפי שלושה בעשורים האחרונים מאז חלוקתה מפקסיטן - מ־361 מיליון בשנת 1951 ליותר מ־1.4 מיליארד כיום. מדי חודש גדל מספר התושבים החדשים במדינה במיליון.

יותר נשים, פחות עובדות

לאור הנוהג החברתי להעדפת גברים במדינת הענק הרי שזו הזדמנות מצוינת להתבונן במקומן של הנשים ההודיות בתמונת הדמוגרפיה של הודו ובשינויים שחלו לאורך 75 שנה. לשם כך כדאי לבחון שני פרמטרים מרכזיים: שיעורי הפריון של הנשים בהודו ושיעורי התמותה. שיעורי התמותה של נשים בהודו הם תוצר של גורמים חברתיים, לעומת הגורמים הביולוגיים העשויים להסביר את שיעורי תמותת הגברים. מסורת, דת ומצוקה כלכלית חברו יחדיו כדי לקבע מצב שבו גידול ילדה עלול להיות מכת מוות עבור משפחה - ולכן רבים פועלים "להיפטר" מבעוד מועד מילדות.

כתוצאה מכך, סובלת הודו כיום מיחס לא־פרופורציונלי של בנים לבנות - תופעה שרק הלכה והחריפה. מפקד האוכלוסין משנת 2011 מראה כי בקבוצת הגילים 6 ומטה עומד היחס בין בנים לבנות על 1,000 ל־914 - דהיינו, אחד מכל 10 עוברים ממין נקבה אינו מגיע ללידה, או מושמד מייד אחריה. אולם סקר שנערך לפני כשנה על ידי הממשל ההודי, מצביע כי לראשונה בהיסטוריה בהודו יש יותר נשים מגברים.

השתתפות נשים בשוק העבודה הוא מדד חשוב להבנת הדמוגרפיה והשינוי שחל במעמד הנשים, אבל אולי דווקא במקרה של הודו ייתכן שאנו עוסקים ביוצא מן הכלל. באופן תמוה, בשנים האחרונות חלה ירידה בהשתתפותן של נשים בשוק העבודה, וזאת בניגוד, ואולי כדאי לומר דווקא בגלל הצמיחה הכלכלית שחוותה הודו. דפוס זה ניכר הן בקרב נשות הכפר והן בקרב נשות העיר. הסיבה נעוצה בעובדה כי התרחבות הגישה של נשים להשכלה לא ערערה נורמות חברתיות מדי אלא למעשה אפשרה להן שדרוג בתוך המערכת. ממחקרים עולה כי נשים בעלות השכלה תיכונית התחתנו עם גברים משכילים יותר ובעלי הכנסה משפחתית גבוהה יותר, דבר שהפחית את התמריצים להשתתפותן בשוק העבודה. למעשה, בתרבות ההודית גם בקרב החוגים הנאורים ביותר עדיין אישה שאינה עובדת היא ביטוי למעמד חברתי גבוה ועם עליית מספר המיליונרים החדשים והתרחבות מעמד הביניים, מספרן דווקא גדל. באופן אירוני, השתתפותן של נשים בשוק העבודה בתקופה הקולוניאלית היתה קרובה ל־30%.

תהליך הצמיחה הכלכלי של הודו הוביל גם למספר שינויים לטובתן של הנשים. הרפורמות של שנות ה־90 אשר פתחו את הכלכלה ההודית לעולם והובילו להתרחבות במגזר השירותים במדינה, היו יריית הפתיחה בדרך לתהליך לשיפור במעמד הנשים במדינה. פתיחתם של מרכזי שירות טלפוניים בבעלותן של חברות מערביות האיצה את כניסתן של מיליוני נשים לשוק העבודה. אופי העבודה המשרדי, והתוכניות להכשרת עובדים הפכו אותם לאטרקטיביים בקרב נשים באופן שהצליח לקבל את ברכת הבעל או ההורים.

עם זאת, העבודה מסביב לשעון כללה גם משמרות בלילות והגעה של נשים אל נקודות האיסוף של ההסעות מאזורים מרוחקים. אלו הגבירו את הצורך להפוך את רחובות הודו לבטוחים יותר עבור הנשים. בין אם באמצעות הארת הרחובות ופיתוח תשתיות, ובין אם באמצעות הרחבת מבצע הקמת מרחבי נוחיות שזכו לסלוגן: "שירותים לפני מקדשים" תחת קמפיין הבחירות של מודי בשנת 2014. עד לא מזמן באזורים שונים ברחבי הודו ואף בערים הגדולות נשים כמעט שלא יצאו ממפתן בתיהן אחרי השעה חמש בערב מחשש לסכנות הרבות שמביאה עימה חשכת הלילה. 

כמו בישראל

דמוגרפיה היא לא גורל ולא חלק מהחוק הדהרמי של הודו, ומה שיכריע בסופו של דבר את מעמדה של הודו ומעמדה היחסי מול סין הן דרכי הפעולה שתחליט לנקוט דלהי. כדי ליהנות מהדיבידנד הדמוגרפי הודו תצטרך למצוא למיליוני הצעירים עבודה פרודוקטיבית. הצמיחה תפעיל לחץ עצום על המשאבים, היציבות הכלכלית והחברה ההודית, וההשלכות יגיעו הרבה מעבר לגבולותיה.

כמדינה בחזית משבר האקלים, שכבר מתמודדת עם אירועי מזג אוויר קיצוניים 80% מהשנה, משאבים מצטמצמים כמו מים יכולים להפוך לגורמים מכריעים כיצד נראית האוכלוסייה העתידית של הודו. כמדינה המתבוננת בישראל בעיניים בורקות כמודל להצלחה ביטחונית, כלכלית וחקלאית, יהיה נכון לזכור שישראל עשתה זאת בסיוע הנשים שלה.