כשהמפלצת מתעוררת: כך פעלה הפרקליטות בתיקי נתניהו

"שיידעו שאני עד מטעמכם (התביעה), אבל אני תחת איום שלכם, כי מנהלים נגדי את תיק 3000. אני תחת החרב שלהם בתיק אחר, כבר חמש שנים וחצי מתעללים בי ובבני משפחתי...

"אמי, בת 85, הובלה ללהב 433, סגרו לה את חשבונות הבנק כשהבן שלה עצור. היא נאלצה לבקש כסף. גם את אשתי החליטו להכניס למעצר בית, ובכל פעם שהייתי בהארכת מעצר הודיעו לי: 'אם אתה מצפה לראות את אשתך - אל תצפה. היא בידיים שלנו, ואת הילדים ייקחו מהרווחה'.
"אז להגיד שאני רגוע לקראת עדות כזו, כשהתליין נמצא לידי וכשפה בחוץ באים בכוונה ומטרידים אותי? אני לא רגוע, ומרגיש מאוים טוטאלית".

כך נפתחה השבוע עדות התביעה של דוד שרן, ראש הסגל לשעבר בלשכת נתניהו. "החוקר בתיק הצוללות אמר לי: 'תביא כל דבר על נתניהו, אנחנו כבר נסתדר איתך'".

העורך, חברי היקר, שאל אותי על מה אכתוב השבוע. עניתי - על המשפט. הוא תהה אם יש לי מה לחדש אחרי הטור בשבוע שעבר. אמרתי לו: תחשוב שאני אמיל זולא שכותב על משפט דרייפוס. הרי לא היית אומר לו "מה יש לך לחדש במשפט?". אסור לשתוק מול העוול, הזדון, האטימות. סדום פינת השטאזי.

מי אישר לגרור ל־433 אזרחית נורמטיבית בת 85? למי לא רעדה היד כשחתם על צו לחילוט חשבון הבנק שלה? מי שלח קשישה בת 85 לקושש נדבות?

הלב יוצא אל סא"ל (מיל') שרן. מעורר חלחלה. מזעזע כל שומע. אבל נראה שעל השופטים ששתקו זה פחות עשה רושם. טוב, הם לא יכולים להעלות על הדעת שמישהו יעז לעצור את אמא שלהם סתם כדי ללחוץ על עד. זה שמור לפלבאים.

אבל שימו את האכזריות בצד, כי התהום שהתגלתה השבוע עמוקה הרבה יותר. "מי שנלחם במפלצות חייב להיזהר, לבל ייהפך לאחת. וכשאתה מביט אל תוך תהום, התהום גם מביטה בך". וניטשה צדק.

לפני שבוע העידו מימון שמילה וד"ר יפעת בן חי שגב. שניהם סיפרו כי למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות, לא הוצגו להם בחקירה מסמכים, יומנים, ווטסאפים. הם העידו כי החוקרים שיקרו להם, הטעו אותם במזיד. ייצרו עבורם מציאות חלופית ומנותקת מהקשר, שמנעה מהם להציג את האמת המלאה בחקירה.

השבוע עלה שרן לדוכן וגילה לתדהמתו, רק במהלך החקירה הנגדית, כי היה קורבן לאותה פרקטיקה. עו"ד כרמל בן צור הציגה לבית המשפט ולעד כמה קטעי וידאו מחקירתו, המראים כיצד החוקרים מבנים לו זיכרון שמי שהביאה את מסמכי אישור המיזוג בזק־yes לחתימת נתניהו היתה יועמ"שית משרד התקשורת, דנה נויפלד. לסיכום הפרק, בן צור הציגה לעד שתי תמונות. מצד ימין מימון שמילה, ומצד שמאל נויפלד. "אתה מזהה?", שאלה. "כן", השיב העד. "הם דומים?", שאלה. כולם צחקו. "ברור שלא", השיב העד.

צעקנו שנים - אכיפה בררנית היא רשע, מי שומר על השומרים? ההגנה מן הצדק צועקת כמו שלט ניאון בטיימס סקוור

עו"ד בן צור המשיכה: "רק שתדע שמי שהחתים את רה"מ היה שמילה, ולא נויפלד".

שרן: "אני בשוק, זה פשוט מטורף. אנשים שמייצגים את המדינה עושים דבר כזה? אם עובד שלי היה עושה זאת, הוא היה מפוטר בו במקום. לא יכול להיות שאנשים תחת סמל המדינה משקרים". השופט בר־עם פנה לתביעה, ושאל: "זה עלה בחקירה הראשית?". "כן", השיב העד. התביעה שתקה.

כמה שעות לפני כן, בחקירה הראשית, זה הלך כך:

תובע: "ביוני 2015 נחתם אמצעי העברת שליטה. הבקשה שהתבקשה, זוכר מה המעורבות שלך בתהליך?". שרן: "כן. בהתחלה לא זכרתי, הזכרתם לי. אתם מדברים על מסמך... מר פילבר היה בחו"ל, אמר לי 'אני טס, אשלח לך מכתב עם היועצת המשפטית או מישהו מהמשרד, חשוב להחתים'. עניין דחוף מבחינתו. פילבר, לא רה"מ. הגיעה יועצת משפטית, נתתי לה להיכנס לרה"מ והוא חתם על המסמך".

לאחר ההפסקה אמר שרן לבית המשפט: "גברתי (פונה לשופטת פרידמן פלדמן) שאלה אותי הבוקר אם אני מרגיש קצת יותר טוב מאתמול. זה היה נכון, עד הפצצה שהטילו עלי לפני ההפסקה. חשתי ריקנות כזו רק בשבעה של אבא שלי.

"(פונה לפרקליטות) אתם אמונים עלי. איך אזרח יכול להאמין בכם? זו הסיבה שלא עשיתם לי רענון עד. לפני שעה נרמז שאני לא דובר אמת כי לא ציינתי את כמות הסיגרים שנתניהו מעשן, והם מצד שני מדיחים אותי לעדות שקר.

"מאותו הרגע, אני יושב בחוץ עם ההרגשה שזה לא יכול להיות שגוף שאמון על הזכויות שלך וצריך לחקור אמת ולבדוק (עושה זאת) - אבל לא במסכת של שקרים והונאה!".

שימו לב איזו התרחשות מדהימה. שמילה העיד ארוכות, רק לפני שבוע, על הנסיבות שהביאו דווקא אותו אל נתניהו כדי להחתימו. למרות זאת, הפרקליטות מעלה שוב את התזה השקרית שהבנתה לשרן בחקירות, ומוליכה אותו להעיד עדות שקר בבית המשפט.

עד לחקירה הנגדית, עולה ההבנה הפשוטה שבית המשפט הנכבד בכלל לא שם לב לסתירה מניה וביה. אם עד התביעה שמילה העיד שהוא זה שהביא את המסמכים לחתימה, איך מאפשרים לתביעה להעיד בחקירה ראשית עדות שקר?

האם השופטים הנכבדים שכחו מה נאמר באולם לפני שבוע? כיצד ניתן להרשיע על סמך זיכרונם של עדים, שבבית המשפט מתברר כי עבר עיצוב מחדש על ידי החוקרים?

צוות ההגנה ממשיך לחשוף, בעבודה יסודית, את הקשר שבין הטרור שהושלט בחקירות לבין הבניית זיכרון הנחקרים בתיק. מתחילים ב"לא", אחר כך "לא זוכר", בהמשך "יכול להיות", ובסוף הסכמה עם החוקרים על אירועים שלא יכלו להתקיים.

הסנגורים מציגים את תהליך ההבניה. בניגוד לתביעה, שמנסה לאנוס תזה מופרכת על המציאות באמצעות סחיטת עדים, שתילת זיכרונות ועולם נקי מראיות חפציות - ההגנה מפרקת את האישומים באמצעות מסמכים שלא הוצגו לנחקרים, לא בחקירתם ולא בעדותם הראשית. ההגנה מוכיחה שלא רק שהאירוע לא התרחש, הוא גם לא יכול היה להתרחש.

יש דבר אחד מבעית יותר מקונספירציה שקרית - והיא הקונספירציה הקמה לתחייה, הופכת מגולם מופרך וערטילאי לתיקן רעב ואימתני. צעקנו שנים. הלך לנו הגרון. אכיפה בררנית היא רשע - מי שומר על השומרים? לא יהיה כלום כי באמת לא היה כלום, למעט זדון וסימון מטרה וקידוש כל האמצעים להשגתה. ההגנה מן הצדק צועקת פה כמו שלט ניאון מהבהב בטיימס סקוור.

יש מפלצת שנמצאת מתחת למיטה, והמפלצת אמיתית.