אני בדרך כלל כותב טורים על שחקנים או מאמנים שאני חושב שמגיע להם ומעניינים אותי. בסיום המשחק הכי גדול שראיתי בחיי הצעירים החלטתי לכתוב טור לכבוד הכדורגל. הנגיחה של זידאן במטראצי, ההתעופפות של רונאלדו נגד אברם וצ'לסי, שנה אחר כך ההתעופפות של מסי באולימפיקו, מסי מחטיף לחטאפה על המראדונה, היד של סוארז ברבע הגמר, הגול של ואן ברונקהורסט בחצי ושל אינייסטה בגמר. מסי שוב נגד יונייטד מתחת לידיים של ואן דר סאר, דרוגבה משווה נגד באיירן בגמר עם נגיחה מהסרטים וג'ורדי אלבה עושה מסי בגמר בדרך ליורו ספרדי שני רצוף.
דור הזהב של דורטמונד ולבנדובסקי מפרקים את ריאל בחצי הגמר ואיירן רובן עם דרדלה ניצחון מנפצים לקלופ את החלום. תחילתו של דור הזהב הבלגי, הבכי של ניימאר אחרי הפציעה מול קולומביה, ההשפלה בחצי והגול של גצה בהארכה אחרי המכירה של היגוואין. הדסימה של ריאל מדריד, הנקמה של מסי בבואטנג על האלן אייברסון והגול של ניימאר בגמר מול יובנטוס.
1 צפייה בגלריה
שחקן נבחרת ארגנטינה לאו מסי עם בנו
שחקן נבחרת ארגנטינה לאו מסי עם בנו
לאו מסי עם בנו
(AP)
גריזמן מכה לראשונה בגרמנים בחצי גמר ליגת האלופות, הטיל של ניינגולאן מול ווילס והנגיחה של כריסטיאנו מול בייל ושות' בחצי הגמר. גריזמן מכה בפעם השנייה בגרמנים בחצי גמר היורו עם חגיגות שערים מוקדשות באהבה לDrake Hotline Bling.
ריאל מדריד בגמר ענק מול יובנטוס אבל זה רק מנדז'וקיץ' שלא יוצא לי מהראש עם מספרת משום מקום, ריאל הראשונה בהיסטוריה לזכות פעמיים ברצף בליגת האלופות בפורמט הנוכחי וגם ה'רמונטדה' שנכנסה למילון הצרפתי חקוקה לי עמוק בזיכרון.
רונאלדו-מספרת-יובנטוס, הגול הכי יפה שראיתי בחיים, תודה. ריאל מדריד הראשונה לזכות שלוש פעמים ברצף בליגת האלופות (שמועות ברחבי העולם שקריוס עדיין מקבל פרחים כל סופ"ש הביתה).
הגול בנגיחה של ירי מינה המושמץ בשמינית הגמר מול אנגליה, החץ של פבאר נגד ארגנטינה ואיתות ראשון מאמבפה על מה שיבוא. המהפך של בלגיה מול יפן אחרי מתפרצת מהגדולות שראיתי, העצירה של קורטואה על הבאזר ברבע הגמר. 6,000 הפורטוגלים שבכו אחרי ההדחה נגד אורוגוואי בפסטיבל EDM. אמבאפה כאן כדי להישאר עם תצוגה ענקית בגמר.
ליברפול של קלופ, כדורגל מהפנט, מסי מבקיע לאליסון בחופשית מ־35 מטר והקרן ההיא בגומלין שבארסה עוד לא חזרה ממנה. לוקאס מורה שולח את איאקס הביתה והאנשים שאמרו שסלאח הוא שחקן של עונה אחת וקיבלו במקומו את דה ליכט.
קורונה, 2:8, לבנדובסקי נשדד בכדור הזהב שלא היה. ניימאר, מגיע במאני טיים בפעם הראשונה במדי פריז נגד אטלנטה אבל מול יציעים ריקים, קלאסי. יורו 21, קורונה מכה באיכות הטורניר ובכל זאת, בלגיה שוב נכשלת ואיטליה מנצלת, זכייה ראשונה מאז 1968, תודה לאנגליה.
מונדיאל 2022, ערב הסעודית מנצחת את ארגנטינה, ההחמצות של לוקאקו, גברדיול כי גברדיול, קרואטיה עושה את זה שוב, החמצת הפנדל של קיין, אן-נסירי עושה רונאלדו נגד רונאלדו, רונאלדו-הסוף, אמבאפה מבקיע שני שערים נגד פולין על 0.29 xG, הגול של די מריה בגמר, השוויון של אמבאפה, מסי כמעט על הבאזר, מסי כובש שוב, אמבאפה משלים שלושער היסטורי ודיבו מציל את ארגנטינה. ההנפה של מסי.
למה כתבתי את כל הזכרונות שצפו לי? כי הם הפכו אותי לאוהד כדורגל אמיתי. כשהייתי ילד קטן הבנתי שאנשים מתרגשים, אבא מסביר, אבל עד כמה ילד בן כמעט 13 שהיה לפני זה בן 6, 8 וכן הלאה יכול להבין שבחצי מהתקופה לא ידעתי מה הצבע האהוב עליי? במקסימום ידעתי שאני אוהב את ג'ון סינה. החיים מתקדמים ואתה נער מתבגר שיודע איפה כל שחקן משחק, אבל לא אכפת לך מהמשחק עצמו כי כל מה שמעניין אותך זה הפיפ"א. הצבא והקורונה הגיעו ביחד ונתנו מכה קשה בתא הזיכרון והחוויות המוגבלות שיכולתי לאסוף בתקופה הזאת.
ועכשיו, בתור ילד בן 22 שנולד לתוך עולם הספורט והכדורגל בפרט (תודה אבא), הבנתי שאת רוב הרגעים הכי גדולים שהיו ב־16 השנים שבהן אני זוכר כדורגל (בערך) חוויתי בתור ילד/נער/חייל שלא מבין את משמעותם עד הסוף, הרגשתי שכן הבנתי והתרגשתי אולי לראשונה בחיי, בזכות המונדיאל והאהבה הזאת לכדורגל. הבנתי שראיתי את המשחק הגדול בכל הזמנים ושזכיתי לצפות במסי במונדיאל האחרון מניף את הגביע ושלא יהיה דבר כזה שוב, לפחות לא בעודי בחיים.
אז תודה לכדורגל, לרונאלדו, מסי, קאסמירו, מודריץ', קרוס, בוסקטס, אינייסטה, צ'אבי, לבנדובסקי, סוארז, רובן, סקולס, אגוארו, דה בריינה, אמבפה, גיגס, סלאח, דרוגבה, לאם, שווינשטייגר, סניידר ועוד רבים שבטח שכחתי (אבל הבנתם את הפואנטה) שנתנו ונותנים לי ולכל אוהדי הכדורגל בעולם רגעי אושר שנחקקים בזיכרון לכל החיים.
ותודה לכל מי שהיה לפניי, לפלה, גארינצ'ה, מראדונה, רינוס מיכלס, קרויף, פאולו רוסי, פלאטיני, חוליט, באג'יו, ואן באסטן, נדבד, זידאן, רונאלדו הברזילאי ועוד שלא זכיתי לחוות ולראות אלא רק לשמוע, להתמוגג ולהבין שההיסטוריה לא פחות חשובה ממה שקורה היום.
שלא ייגמר לעולם, תודה!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.