הכפלת תקציב הישיבות וההקצבות לאברכים: מאז מפא"י לא ראינו סוציאליזם מגזרי כזה

הפרשנים נוטים לייחס לשר האוצר המיועד סמוטריץ' נטיות "ליברטריאניות" בתפיסתו הכלכלית. ואולם, במקביל הם מדברים על מדיניות כלכלית מרחיבה ואפילו אינפלציונית. הכוונה היא שעוד לפני העברת התקציב ברור שההקצבות הקואליציוניות למפלגות החרדיות גבוהות ביותר. למשל, הכפלת תקציב הישיבות וההקצבות לאברכים.

אז איך ליישב בין התפיסות העקרוניות של ראש הממשלה ואולי של סמוטריץ' עם המציאות שמתחייבת מהדרישות של יהדות התורה, ש"ס והסקטור המגזרי של הציונות הדתית? מאז התפיסה הסוציאל־דמוקרטית המפא"יניקית של משק מעורב עם הסתדרות ושכבות הגנה סוציאליות רבות מחד גיסא וקפיטליזם של מקורבים מאידך גיסא, לא ראינו סוציאליזם חלוקתי גס שכזה המחלחל אל הכלכלה הישראלית המפורסמת כמתקדמת וחופשית.

ואולם, למרות הסכומים שנראים גדולים, משהו השתנה: התוצר הלאומי הגולמי של ישראל מתקרב יותר ויותר לחצי טריליון דולר. לפי אחד הדיווחים, התוצר המקומי עומד כיום על 481 מיליארד דולר, והתוצר לנפש קרוב ל־55 אלף דולר ומציב את כלכלת ישראל במקום ה־15 בעולם. כלומר, נטל ההקצבות החלוקתיות בישראל של עידן נתניהו, עידן העצמאות הפיננסית, קטן בהרבה מהימים שבהם חיבור החרדים לקואליציה היה באמת נטל כבד על התקציב.

לשם המחשה, עלות שביתת ההאטה המתמשכת בנמל חיפה, שממשיכה לחסום את שרשרת האספקה, גבוהה עשרות מונים מעלות הישיבות. לא זאת הבעיה. המדיניות, בלי קשר להקצבות, צריכה לעודד השתתפות גוברת של החרדים בשוק העבודה, כשעלייה בהשתתפות היא מנוע צמיחה לכלל המשק הישראלי.

לפי סימנים רבים הכלכלה הישראלית כבר מתנהגת כאילו המיתון הכלכלי הגיע. היתה התאוששות כלכלית אדירה בעקבות הקורונה. אבל אחרי העלאת הריבית האחרונה בסוף נובמבר דיבר נגיד בנק ישראל פרופ' ירון על "האטה במשק".

האורקלים הגדולים של הכלכלה העולמית, הפרופסורים מוחמד אל אריאן ונוריאל רוביני, היו לאחרונה ממש אפוקליפטיים בתחזיות שלהם. רוביני כתב על "אם כל המשברים הכלכליים" שצפויה לנחות על כלכלת העולם.

אל אריאן כתב בעיתון "פוריין אפיירס" על משבר היסטורי ייחודי שממנו הכלכלה לא תחזור למה שהיתה. זה ההסבר לסגירת מפעל כמו להבים ופיטורים בענף ההייטק ובישראכרט ועוד. הנתונים המקומיים גם הם שליליים יותר ממה שהיו בתחילת השנה: האינפלציה עולה ל־5.1%, כך גם שיעור האבטלה עובר את ה־4%, ואילו היצוא בירידה תלולה.

הרושם שעושה הממשלה הנכנסת - אם תואיל כבר להיכנס - הוא של ממשלה גדולה ומתערבת. ראש הממשלה ושר האוצר יידרשו להעביר מסר ברור באמצעות התקציב (עוד סאגה שאחריתה מי ישורנה): יציבות (אולי לשנתיים) וריסון, רצוי עם קיצוץ רוחבי במשרדים הרבים. זה יהיה איתות שישראל ממשיכה להתקדם גם בצל סוציאליזם מגזרי.