שתף קטע נבחר

נוצץ אבל פחות: הבורסה ליהלומים במשבר עמוק

תהליכי הגלובליזציה והמשבר הכלכלי פגעו גם בענף היהלומים. החברות הגדולות מתאוששות, אבל לחברות הקטנות אין עבודה והליטוש עובר כמעט כולו למדינות אחרות. נשיא הבורסה: המשרדים מלאים, אך יש לא מעט אבטלה סמויה

גם בזמנים טובים מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן מושך אליו קבצנים ופושטי יד לרוב, אלא שבזמן האחרון ניתן לפגוש שם אומללים מסוג חדש המציגים את עצמם כיהלומנים לשעבר. הם יושבים על הספסלים ליד פתחי בנייני המסחר הנוצצים ומנסים לפתח שיחה עם הנכנסים והיוצאים בתקווה שמישהו יזרוק להם עצם. "בסוף כולם יישבו כאן", אומר אחד מיושבי הספסלים שמציג את עצמו כיהלומן שעסקיו קרסו. "תוך כמה חודשים הלכה הבורסה. כנס פנימה ותראה, משרדים שלמים ריקים".

 

סיור במסדרונות הבורסה מגלה שהתיאור הזה מוגזם, אך האווירה היא בהחלט אווירת נכאים. "אני כבר 48 שנה כאן ואף פעם לא היה כל כך גרוע", מספר יהלומן בשם עובדיה יוסף, בעל חברת היהלומים והתכשיטים אילימיטה.

 

יוסף החל לעבוד בגיל 15 כמלטש. "בשיא היו לי 200 עובדים", הוא נזכר. "היום יש לי 16 וגם זה בקושי". בשנים האחרונות הוא פתח בית מסחר לתכשיטים וכיום, לדבריו, זו פרנסתו היחידה. "בבורסה – כלום", הוא אומר. "אם אין לחם, אוכלים עוגות. פעם הייתי מלטש בחודש עשרת אלפים קראט חומר גלם. היום כמעט אפס".

 

יהלומן אחר, מרדכי קורנפלד, נמצא במצב פחות גרוע ממנו, אך מציג תמונה לא פחות קשה של המצב בבורסה. "המצב רע", הוא אומר. "הפסיקו לייצר (ללטש - ת.ג) יהלומים בארץ. אנחנו קונים ממדינה אחת יהלומים מלוטשים ומוכרים במדינה אחרת. הבן שלי הוא אחד מהמעטים שעדיין מלטשים כאן. אני עברתי ללטש בסין, לצערי. פעם הייתי מלטש בארץ בכמויות ענק. המצב שלי עדיין טוב, אני מחזיק שני משרדים, אבל אני לא מייצג. הקטנים, אלה שחיו מליטוש, ממש בצרה".

 

"החברות הקטנות לא יוצאות מהמשבר"

הסיבה שענף היהלומים נקלע למשבר היא כפולה: בעקבות הגלובליזציה העברת ליטוש היהלומים עברה מזרחה והמשבר הכלכלי הגלובלי פגע במכירות היהלומים בחו"ל. ייצוא היהלומים צנח במהלך שנת 2009. בחודשים הראשונים של השנה הנוכחית המכירות עלו, אך הן עדיין נמוכות ביחס למצב שלפני המשבר, ומרוכזות הרבה יותר בידי חברות היהלומים הגדולות - שהצליחו לחזור לרמת מכירות שלפני המשבר, בשעה שהחברות הקטנות עדיין מוכרות מעט מאוד.

 

נשיא הבורסה, אבי פז, מנסה להציג תמונה סולידית אך אינו מתכחש לתיאורים העולים מהשטח. "מה שאמר לך אותו קבצן על משרדים ריקים זה שטויות", אומר פז. "המשרדים כאן מלאים, אבל לא מהסיבה שהיינו רוצים. חברות רבות מהודו ומאירופה מעבירות את משרדיהן לישראל בגלל התחזקות הבורסה הישראלית כמרכז גלובלי של מסחר ביהלומים, בשעה שחברות היהלומים הישראליות הקטנות אכן לא מצליחות לצאת מהמשבר".

 

לדבריו, "החברות הגדולות שרדו את המשבר הכלכלי כיוון שיש להן יתרון לגודל. הן מחזיקות סטוקים שמאפשרים להן לשרוד. הקטנים סובלים מהעובדה שענקיות היהלומים הבינלאומיות – דיאמנטל, אלרוסה, לבייב ואחרות – כולן החלו לשווק יהלומים במכרזים פתוחים ולא בהקצאות. יהלומנים קטנים לא מצליחים להתמודד במכרזים הללו.

 

"אז נכון, בתחילת השנה הייתה כאן התאוששות מסוימת, אך מי שנהנה ממנה הן החברות הגדולות והבינוניות. הקטנים עדיין במצוקה. כעת הם סובלים מבעיה נוספת, כיוון שאחרי שהשוק האמריקני התחיל להתאושש בשנה הנוכחית יש בחודשים האחרונים היחלשות בשוק הסיני.

 

"למזלן של החברות הקטנות, הם לא נוהגים לעבוד בצורה גירעונית ואין להם חובות כבדים, אבל יש כאן לא מעט יהלומנים שפשוט חיים באבטלה סמויה. הם מגיעים בבוקר למשרד, אבל אין להם ממש עבודה, הם מעבירים את הזמן ומתקיימים מפה ומשם".

 

פז מציין שהבורסה מסייעת לחברות הקטנות, גם בשיווק גם בהדרכה טכנולוגית וגם במתן ציוד טכנולוגי לאיבחון וליטוש יהלומים בחדרים הטכנולוגיים של הבורסה, בחינם. 

 

"מעבירים את עבודת הליטוש לחו"ל"

גם הנשיא לשעבר שמואל שניצר מאשר את הדברים. "חברות יהלומים קטנות נפלטות מהשוק", אומר שניצר. "יש קונסולידציה - הגדולים משתלטים על הקטנים והקטנים הופכים, במקרה הטוב, לספקי משנה או לשכירים שלהם".

 

התאחדות תעשייני היהלומים, המאגדת 200 חברות יהלומים גדולות ובינוניות, ערכה היום (ה') את הוועידה השנתית שלה. גם לדברי הנציגים בוועידה עולה שהענף נמצא במשבר. "אנחנו ענף שבעבר התגאה בעבודה עברית", אמר נשיא ההתאחדות מוטי גנץ בנאום שנשא באסיפה. "היום אנחנו נאלצים להעביר את עבודת הליטוש לחו"ל כדי לשמור את עבודת המסחר והלוגיסטיקה בארץ, ממש כפי שקרה בענף הטקסטיל".

 

הוא הוסיף וציין: "הצלחנו להפוך את ישראל למרכז הלוגיסטי הגדול של הענף בעולם, אבל המחיר הוא כואב. בשנות ה-80' איבדנו את האבנים הקטנות, בשנות ה-90' את אבני הפרינסס ובשנים אלה את האבנים הבינוניות. בחצי השנה הראשונה של 2009 הפסדנו את מה שבנינו בעשר שנים. ומה שהולך – לא חוזר.

 

"המתחרים שלנו, ההודים, נהנים מכך שהבנקים שלהם מאמינים בהם ונותנים להם אשראי. לנו לא נותנים אשראי ובכל השנה שעברה לא הצטיידנו בסחורה חדשה. אני מקווה שנצליח להשלים את החוסר אבל מתקשה להאמין בכך. בניגוד לענפי תעשייה אחרים, אנחנו לא מקבלים שום סיוע ממשלתי. אנחנו עדיין ענף שמושך כוח אדם צעיר: בשנה וחצי האחרונות הצטרפו לבורסה 350 חברים חדשים, רובם דור שלישי ורביעי של יהלומנים, ואנחנו צריכים לדאוג לעתיד שלהם. לדאוג מאוד".

 

שר האוצר, יובל שטייניץ, שנכח באירוע, התייחס להערתו של גנץ על הסיוע הממשלתי: "אכן, היהלומים סובלים כמו המשק כולו ממשבר אשראי, וכלי הסיוע שאנחנו נותנים לענפים אחרים (אשראי מוזל, ת.ג) אינם מתאימים להם. אבל דלתי תמיד פתוחה לשמוע אתכם".


פורסם לראשונה 22/07/2010 21:27

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבטרוס
מתחם בורסת היהלומים
צילום: אלבטרוס
היהלומן עובדיה יוסף: "אם אין לחם, נאכל עוגות, אם אין יהלומים, נמכור תכשיטים"
צילום: תני גולדשטיין
יהלום
צילום: איי פי
מומלצים