חברת הדואר מפסידה בכל יום מיליון שקל

במהלך הדיון הוצג כי הפסדי החברה במגמת גידול ברקע הקיטון בשימוש בדואר המסורתי – קבלת מכתבים ושליחתם בסדר גודל של כ-10% בשנה, לצד תחרות גוברת בתחום החבילות, וחווה אובדן בגובה כ-10% בהכנסות השנתיות, מדי שנה, כאשר מהצד שני ישנן הוצאות קשיחות עם כ-5,000 עובדים. כך הוצג כי לחברה בעיות תזרימיות קשות, וקשיים ביכולת שלה להיות ממומנת בידי גורמים חיצוניים, תזרים המזומנים שלה שלילי והחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון. נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון ש"ח.

במהלך הדיון עלו סברות שונות לגבי שווי הנכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, כאשר מצד רשות החברות, וכן בבקשה שהועברה לוועדה, צוין כי 42 נכסים המועברים למדינה הינם בשווי מעורך של כ-610 מיליון שקל. ממול, הציג מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל, כי השומה האחרונה אינה עדכנית, וכי "הערכה שלנו במסגרת שומות שמתקיימות בימים האלה, שמדובר בכ-800 מיליון שקל".

לשאלת יו"ר הוועדה משה גפני, מדוע יפנה גורם פרטי להשקיע בחברה, השיבו בחברת הדואר כי התוכנית לא חפה מסיכונים אבל יש בה סיכוי מאוד גדול, להביא את החברה לדרך חדשה. מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל: "רוב הנכסים לא יישארו אחרי ההסכם עם המדינה, אך עדיין יש פה נכסים ובהשקעה נכונה של אדם פרטי, יש אפשרות לקחת את החברה הלאה. עוד משקולת שיושבת על החברה הרבה שנים, זו אסדרה ארכאית שלא מתאימה, החברה מחויבת לתעריפים הפסדים תמורת שירותים".

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי): "החברה הייתה בריקבון תפקודי. לא עמד לנגד עיניה להיות מופת תפקודי והתייעלות כלכלית. זה הבעיות הפנימיות, הצד החיצוני שאין מכתבים, ושלא יהיו, ושיש גם תחרות, חברות יודעות לעשות דיוור ישיר עם הדואר ובלי הדואר. אין ספק שהממשלה צריכה להשקיע, כי אין מי שיציל את הדואר. נצטרך לשים תחנות כל 3 חודשים ושתראו לנו הבראה והתייעלות, שלא נשים מאות מיליונים אם לא תעשו את מה שצריך".

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "לדעתי, את תוכנית ההפרטה הממשלה אישרה באפריל, הגיעה הזמן שהיא תגיע לוועדת הכספים כפי שמתחייב לפי החוק. אני מבין ש-200 מיליון שקל מהסכום זה חלף הלוואה. מתוך שווי של 42 נכסים, כ-100 מיליון שקל הם כבר היסטוריה".

ח"כ אלי דלל (הליכוד): "אין ספק שהייתה פה אוזלת במשך הרבה מאוד שנים, בנושא של הניהול, אני מבין שהדואר נקרא גם בנק הדואר. תפקיד ההנהלה לייעל את המערכת ולמצוא מוצרים בהם החברה תוכל להרוויח".

במהלך הדיון עלו גם שאלות רבות לעניין סגירת סניפי הדואר כאשר לדברי מנכ"ל הדואר נסגרו השנה 60 סניפים, ושאלות לגבי פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאינן משתמשות באמצעים מתקדמים, ועדיין נשענות על שירותי הדואר המסורתי, והן על סניפי בנק הדואר בהתנהלות כלכלית.

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש תע"ל): "אין ספק שהטכנולוגיה הביאה להורדה בהכנסות, ויש החלטות לסגור 60 סניפים. יש אזורים ללא טכנולוגיות, ולהם אין סניפים, לא דואר ולא בנקי דואר. בנק הדואר צריך לתת מענה איפה שצריך".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) דרש לאשר את השקעת במדינה כפוף לדוח שירות רב-שנתי: "דרשנו לאורך השנים שיבריאו את החברה. כעת אנחנו לא יכולים לאשר את שינוי המבנה בדואר ישראל מבלי שנדע מה עתיד השירות יהיה בעוד מספר שנים. אנחנו מדברים עם האנשים עובדי הדואר קורסים אנחנו רואים שכונות שלמות בירושלים שגודלן כגודל של עיר עם 22 אלף תושבים ואין שם מענה שירותי בתחום הדואר".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (רע"ם): "ההליך הזה אין משמעו לסגור את שירות הדואר. יש הרבה אנשים מוחלשים בפריפריה החברתית והגאוגרפית שצריכים את השירותים האלה, וכך גם לגבי בנק הדואר - מי משתמש בשירותים שלו? זה אותם אנשים מוחלשים, לבקש לסגור את בנק הדואר זה עוול אחד גדול. יש להביא בפנינו מה נעשה מ-2018 עד היום, כמה זה היה יעיל או לא, ולקחת בחשבון גם את האזרח הפשוט".

עוד עלו שאלות לעניין השינוי במצבת העובדים בדואר לאורך השנים. ח"כ ינון אזולאי (שס): "אנחנו מבינים שבמהלך השנים האחרונות ירדתם מתחת ל-5,000 עובדים, ואז עליתם ל-5,400, האם היו רק עובדים חדשים? האם פרשו? הפרישו אותם? 1200 פוטרו, גייסתם עוד 1,200 והשלמתם עוד?".

עוד עלו תהיות רבות כלפי משרד התקשורת. יו"ר הוועדה: "שר התקשורת מינה ועדה ומה התפתח מכך? שנה וחצי אתם במשרד, המצב בהתמוטטות מוחלטת". במשרד התקשורת השיבו כי הסבו את תשומת לב של הממשלה להידרדרות המצב הפיננסי בדואר, וגם כי לאסדרה יש חלק במצב, ופעלו כדי לעדכן אותה, כאשר לאחרונה יושמו חלק משמעותי מהצעדים.

לצד הביקורת, קראו חברי כנסת לתת קרדיט ליכולת מנכ"ל הדואר הנכנס, דוד לרון, להביא לפתרונות. ח"כ חיים ביטון (שס): "אני מכיר את מנכ"ל הדואר הנוכחי בגלגוליו השונים. אם יש משהו מרענן, זה שבדבר הזה אפשר להאמין שיהיה שינוי בדואר. הוא כבן אדם ראוי ומסוגל לעשות את השינוי".

ח"כ מיכל שיר סגמן (המחנה הממלכתי): "הדואר שנים בקריסה, אחרי שיחה עם דוד אני יודעת שעשו שם שינויים לא פשוטים בכלל כדי לאוורר את הריקבון, לא חשבתי שיגיע מנכ"ל שיהיה לו אומץ לעשות זאת. עם זאת, כשבאים אל המדינה ואל הוועדה ומבקשים בקשות, ואנחנו שומעים את השאלות, צריך לבוא עם תוכנית ומצגת, להציג בצורה ברורה מה הבעיות, מה הפתרונות המוצעים, איך מתנהל כל הליך ההפרטה שלא הגיע עדיין לוועדה לאישור. איש לא יודע איך היא אמורה להראות, איש לא יודע מה שווי הנכסים היום. זה לא באמת רציני, וכדי שהדיון יהיה רציני, צריך לתת תשובות לכל זה".

נציגי הדואר ציינו כי עיכוב האישור עלול להביא לפגיעה בתשלום המשכורות לעובדי הדואר, שעה שאלה משולמות ב-9 לחודש, וכן לאי-ודאות בקרב אלפי עובדים שאמורים לסיים את עבודתם, והכספים מממנים את הליך פרישתם. היו"ר גפני: "נצטרך לקבל החלטה קשה אם מאשרים את זה, כי אומרים שזה כרוך בפגיעה בעובדים. מנגד, יש בנו רצון להמתין כמה ימים עד לקבלת התוכנית. לא בטוח שאני הולך להצביע על זה היום, האחריות עלינו גדולה כי המדינה מפסידה כל יום מיליון שקל, ואני מפחד על העובדים, אבל יש נתונים שחסרים לנו. פעם ראשונה שאני נתקל בדבר שהמחדל בו כ"כ ברור, ולא שמעתי מילה מהשר על זה, לא שהוא רוצה להפריט ולא שהקים ועדה. נראה מה אנחנו עושים עם זה, גם לגבי בנק הדואר, למה הוא לא במצב של רווחיות כל שהיא, דבר שני, איך פתאום קפץ מספר העובדים אחרי שנתנו כסף להפריש עובדים, ואמרתם שהפרשתם עובדים, איך מספר העובדים גדל? מי אמר שהכסף שנותנים עכשיו שווה 680 מיליון בהתאם לשווי הנכסים הקודם או 800 מיליון כמו שנאמר פה, ולמה באמת לוקחים את הנכסים האלה? מה התוכנית של ההפרטה, מתי אתם מביאים אותה, מי יקנה את הדואר עם כל ההפסדים?".

עו"ד רחל גור, לובי 99: "שמענו קולות מהממשלה שהם לא מתכוונים לבוא לוועדה לקבל אישור להפרטה, בטענה שהוועדה כבר נתנה אישור לתוכנית הקודמת, אנחנו מקווים שהמבנה החדש, של הפרטה של 100 אחוז, יגיע לאישור הוועדה". גפני: "זה חייב לבוא לוועדה, אי-אפשר לעשות הפרטה בלי זה".

עו"ד שלומית ארליך מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה: "סעיף 59 ב', לחוק החברות הממשלתיות מתייחס לזה - כשמדובר בהפרטה צריך לבוא לקבל את אישור הוועדה. ועדת שרים רשאית לקבל החלטה על הפרטה, להבנתי מדובר בהליך חדש עליו החליטה הממשלה, לכן הם צריכים להגיע לקבל אישור".

מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון הוסיף על הדברים: "לגבי העובדים, מאז שנכנסנו לחברה מצבת העובדים בירידה – היום 4,900 עובדים, מספר הסמנכ"לים נחתך בכ-50 אחוז, היום יש בה 8 סה"כ. נכון שהיו גם מינויים לא ראויים שמצאו עצמם בדואר במהלך השנים, כולל גם חברי הנהלה שמונו מסיבות שאינן טובת החברה וטובת הציבור".

"אנחנו 8 חודשים בחברה, אין 9 בחודש בו אנחנו לא יודעים אם יהיו משכורות לעובדים, שמדברים על עוד דיונים, קחו את זה בחשבון. לחברה אין כסף לשלם את זה. כרגע אין לנו כסף, תסכלו גם על עובדי דואר ישראל. הגענו לקצה הגבול של מסגרות האשראי בבנקים".

עוד ציין וקנין כי תאריך ההפרטה צפוי לסוף 2023: "החברה מפסידה מיליון שקל ביום. התוכנית הזו מניחה שההפרטה של החברה תתבצע במהירות, כי יש הרבה מאוד השקעות שהחברה נדרשת להם, את אלה יעשה אדם פרטי שיראה את הפוטנציאל בחברה. אם יהיה עיכוב בהפרטה נצטרך לחזור ולבקש עוד כסף. יש לזכור, שחברת דואר ישראל היא היחידה שבידי משרד התקשורת והיא ממשלתית, בשונה מבזק ודומותיה".

דוד לרון, מנכ"ל הדואר: "לצד המשכורות, אין לנו גם כסף לשלם לספקים, מי שמשאיר את החברה חיה. העובדים שיותר משנה חיים מחודש לחודש בחוסר ודאות מי יישאר ומי ילך, מאוד מתקשים לתת שירות, שלא לדבר על השקעות שנדרשות להחזקת תשתיות בסיסיות, אנשים מחכים יותר בתור כי קשה לחדש מערכות, המחשבים נתקעים או עובדים לאט יותר. ההפסדים נצברים, את השנה הזו נסיים בהפסד של כ-270 מיליון שקל, השנה הבאה צפויה להסתיים עם כ-300 מיליון שקל הפסד. לא רק 5000 עובדים מבקשים לראות מה קורה. אנחנו מנהלים קווי אשראי על קרעי תרנגולת, כי הבנקים נתנו אמון בתוכנית ההבראה, ברגע אחד, בהעדר החלטה, הבנקים יכולים למשוך לנו את השטיח מתחת לחברה".

לאור הדברים הוציא יו"ר הוועדה את הוועדה להפסקה, וכינס את חבריה להיוועצות. בתום ההפסקה, החליטו חברי הוועדה לאשר את ההשקעה, תוך התניה כי אישור ההעברה התקציבית בה נכלל הסכום, שצפויה לעלות לאישור הוועדה בדיון מחר (ג'), תאושר רק אם יועברו עוד היום כלל הנתונים שביקשו חברי הוועדה לקבל במהלך הדיון.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "התייעצנו חברי הוועדה, ואנחנו רואים כאחד היעדים של הוועדה ובמרכזם - שעובדים לא יפגעו, כאשר הוצג בפנינו כי עובדים עלולים לא לקבל שכר ונעכב את פרישתם אם נעכב את אישור, מצד שני אנחנו מדברים על דבר חסר תקדים, אני לא זוכר דיון כזה שכ"כ הרבה נתונים חסרים לי ולחברי הוועדה, כולל שינוי של 100 מיליון שקל גבוה הבקשה. אנחנו לא נוהגים לאשר דברים שאין לגביהם נתונים, לכן אנחנו מבקשים שאת כל הנתונים שעלו בוועדה כחסרים, תעבירו אלינו עוד היום, אבקש מהחברים לאשר את הבקשה, והיות שההעברות של הכסף הן מחר, אני מודיע שאם לא תציגו לנו את הנתונים המבוקשים, העברת הכספים תדחה".

כך ביקשו חברי הוועדה כי יוצגו בפניהם רשימה של 42 נכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, שווים של הנכסים, כללי סגירת סניפים וכל הנלווה לנושא, מתווה סגירה צפוי, תאריכים ברורים של הליך ההפרטה, מספרי עובדים פרשו ונקלטו, אפיונם, דוחות הכנסות והוצאות, ותוכניות בקרה לגבי יישום ההליך.

"אתם הולכים לעשות עבודה רצינית, נעקוב אחרי זה ונפקח, כולל קיום דיון מעקב בעוד מספר חודשים. אם חס וחלילה עובדים יפגעו, כעת זה בידיים שלכם, אם תביאו את הנתונים שביקשנו היום, מחר נאשר את ההעברה. רק בגלל העובדים ודבריכם שאתם הולכים לעבודה נכונה, אישרנו את הבקשה", סיכם היו"ר.