|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
זרוע העבודה. תת-אכיפה למרות חוק להגברת אכיפה [מתוך סרטון תדמית של משרד הכלכלה]
|
|
|
חוק הגברת האכיפה בעבודה: רק 1200 כתבי אישום למעסיקים
|
|
למרות החוק שנועד להגביר את האכיפה על דיני העבודה, מתברר כי קנסות בסך 352 מיליון שקלים בלבד הטילה זרוע העבודה על מעסיקים, והמצב בשטח השתפר מעט ● ראש מינהל הסדרה ואכיפה: ״בשנים האחרונות החזרנו יותר מ-40 מיליון ש"ח לעובדים"
|
זרוע העבודה במשרד הכלכלה אינה זקוקה להרבה מפקחים כדי להתחיל לאכוף כמו שצריך. ישראל של 2012, שבה כמעט כל עסקה מתבצעת בצורה ממוחשבת, אינה ישראל של שנות החמישים. הטכנולוגיה השתכללה מאוד מאז ואין סיבה שהאכיפה לא תהיה אלקטרונית ואוטומטית. כבר היום למשל, מתקיימת בקרה אלקטרונית על מפעילי התחבורה הציבורית ומפעילים שמאחרים להוציא אוטובוסים או לא מבצעים נסיעות נקנסים אוטומטית.
את פנקסי העבודה יש להחליף ביישומונים, שבהם גם המעסיקים ירשמו את שעות העבודה וגם העובדים, ואליהם יוזנו הפרופילים של כלל העובדים במשק. אפשר לעשות זאת במדורג, קום העובדים המוחלשים ועובדי המדינה ואחר כך כל היתר. הגיעה העת.
|
|
|
|
לפני עשר שנים נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה. מדובר בחוק נדיר, שכמותו נחקק רק חוק אחד - החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל, ואפילו לגבי דיני התעבורה אין חוק להגברת אכיפה. אלא שחוק לחוד ומעשים לחוד. נתונים שפרסמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה מעלים כי בכל העשור שבו קיים החוק נבדקו 28 אלף מעסיקים בלבד. הוטלו רק 43 אלף התראות מנהליות, הוגשו רק 1,200 כתבי אישום והוטלו עיצומים כספיים בכ-352 מיליון שקלים - סכום זעום הן לעומת גופי אכיפה אחרים במדינה והן לעומת כמות ההפרות הסיטונאית בתחום. בכנס שנערך (יום ג', 29.11.22) במלאת עשור לחוק, דנו הנוכחים במה שקרה מאז נכנס החוק לתוקף בפרקטיקה - הן מצד המאסדר, והן מצד מערכת המשפט, אנשי מקצוע, נציגי המעסיקים והעובדים. לקראת הכינוס נערך סקר מיוחד בו נמצא כי 82% מהמשיבים מצאו את החוק מרתיע ומחולל שינוי. על אף ההפרות הרבות, החוק הגביר במידה מסוימת העסקה הוגנת ושמירה על זכויות עובדים, בין היתר תוך הפעלת מידרג עיצומים על מעסיקים מפרים והבחנה בין מעסיק נורמטיבי לבין מעסיק שהוא מפר סדרתי; החוק הקנה כלי אכיפה חדש ויעיל בנוסף לאכיפה הפלילית, במטרה ליצור אכיפה הולמת עם ענישה התואמת את ההפרה ע״י הטלת עיצומים כספיים והתראות. הישגים נוספים במסגרת החוק: תיקון ההפרה, מניעת הישנותה, שימוש בבדיקות תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך והקפדה על העסקה הוגנת תספק הגנות למעסיק מפני העמדה לדין פלילי; שיפור תנאי העסקה של עובדי קבלן; הגברת האכיפה באוכלוסיות מגוונות: עובדי קבלן, עובדים זרים, חברה חרדית וערבית. |
|
רק שני עובדים אוכפים את חוק שעות עבודה ומנוחה
|
|
|
|
|
מאיר דוד, ראש זרוע העבודה
|
|
|
במשרד הכלכלה אומרים כי 76 עובדים מוקצים לאכיפת החוק, ולכן לא ברור מדוע מכת המדינה של הפרת דיני העבודה נמשכת. מושג לכך ניתן אולי ללמוד מדברים שאמר בכינוס שערך בשבוע שעבר מכן הרטמן, מנהל תחום היתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה במינהל הסדרה ואכיפה, נעם עדני, שהתייחס לתת-האכיפה וחשף כי מבין כל מאות העובדים במשרד, הממונים על אכיפה הם רק שניים, הוא ועובדת נוספת. עוד גילה עדני, כי בניגוד לטענה כאילו אנשים מעוניינים לעבוד בשבת בגלל השכר הגבוה, גם מעסיקים שיש להם היתרי עבודה בשבת מתקשים להשיג עובדים משום שרבים אינם מעוניינים לעבוד במנוחה השבועית. תוצאות תת-האכיפה בהתאם - בשנת 2021 נרשמו 9 קנסות בלבד ו-225 התראות בנושא הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה. במסגרת ציון העשור לכניסתו לתוקף של החוק, ערך מינהל הסדרה ואכיפה הליך שיתוף ציבור, שכלל פנייה לכ-150 שותפים ובעלי עניין, בין היתר: נציגי ארגוני עובדים, חברה אזרחית, מומחי אקדמיה, ארגוני מעסיקים, עו״ד מתחום דיני העבודה, רואי חשבון ועוד במטרה לבחון את השפעות החוק על שוק העבודה בעשור האחרון, והאתגרים שבפתח. ככלל, צוין כי החוק הגביר את המודעות ותרם לאכיפה יעילה יותר. אולם 40% סבורים כי אם זרוע העבודה הייתה קונסת באופן אוטומטי והופכת את קנס להתראה אם המעסיק היה מתקן את הליקויים, הייתה האכיפה יעילה יותר. 35% סבורים כי מה שימנע את הישנות העבירה הוא ביטול ההתראה בתמורה להצגת תיקונים והימנעות מהישנות ההפרה לגבי כלל ההפרות. רבע (25%) מהנשאלים בהליך שיתוף הציבור סבורים שיש להתנות את ההתראה בתמורה להצגת תיקונים (ללא ביטול ההתראה), ואם לא הוצגו - מתן קנס אוטומטי. מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה מסר: ״בשנים האחרונות החזרנו יותר מ-40 מיליון ש"ח לעובדים, כתוצאה מהליכי הסברה ואכיפה. החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הוא פרי עבודה וחזון משותפים הן של ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים והן של משרדי הממשלה. שיתוף הפעולה הוכיח כי כאשר כולם משלבים ידיים למען המטרה, הרווח הוא לעובדים והן למשק הישראלי״.
|
|
| תאריך:
|
29/11/2022
|
|
|
עודכן:
|
29/11/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
חוק הגברת האכיפה בעבודה: רק 1200 כתבי אישום למעסיקים
|
|
"ישראל משתלבת במרחב ההזדמנויות האזוריות. זהו תהליך שהחל בהסכמי אברהם דרך פורום הנגב, ובממשק ארוך ואינטימי מאוד של ראש הממשלה, של המל"ל ומשרד החוץ עם המקבילים באיזור. אנחנו נמצאים בתקופה של פריחה מאוד גדולה בשנה וחצי האחרונות בעניין הזה, ולא רק בהיבט ביטחוני, אלא גם בהיבט כלכלי ותרבותי עם המדינות מסביב", אמר (יום ג', 29.11.22) היועץ לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי ד"ר איל חולתא בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
|
|
|
|
|
הוריו של לוחם צה"ל שנדון לעשרה ימי מאסר לאחר שענה לאנרכיסטים כי "בן-גביר יעשה פה סדר", קיבלו הודעה לפיה החייל מתבקש להתייצב לריצוי מאסרו היום (יום ג') בשעה 15:30. קודם לכן פנה לוחם גבעתי למפקדיו בבקשה להקל את עונשו: "הפכו אותי פתאום לאיזה עבריין בלי שאף אחד אפילו ניסה לשמוע אותי".
|
|
|
|
|
חברת הוט מובייל, זרוע הסלולר של קבוצת הוט, מבקשת (29.11.22) מבית המשפט המחוזי מרכז לקבוע שהיא הזוכה במכרז הרכבת למתן שירותי סלולר ולבטל את זכייתה של פלאפון במכרז זה. לטענתה, פלאפון מסרה מידע שאינו נכון באחד מסעיפי הצעתה, ולנוכח הפער הקטן בין הצעותיהן - די בכך כדי להפוך את התוצאות.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ג', 29.11.22) שינויים תקציביים, בתקציב המדינה בהיקף של כ-7 מיליארד שקלים.
|
|
|
|
|
"בימים האחרונים התפרסמה ידיעה שיש לבטל גם את חברת החדשות - תאגיד השידור הציבורי והיו שהוסיפו שמגמה זו צפויה להיות מורחבת אף לכלי תקשורת אחרים. אם הדבר לא יוכחש באופן רשמי בהקדם האפשרי, אני מודיע בזאת כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת שהמועצה תאלץ לפנות לציבור ולעשות כל אשר לאיל ידה במסגרת החוק כדי לסכל פגיעה צפויה זו בחופש העיתונות והתקשורת". כך אמר (יום ג', 29.11.22) השופט (בדימוס) חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות בכנס המכון לחרות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
|
|
|
|
|
