ראיון עם אלכסנדר דוגין, האידאולוג של ''העולם הרוסי''. כתבה מתורגמת בגוגל טרנסלייט מאתר רוסי.  

לדעתי יש המון אנלוגיות לגרמניה הנאצית - המגלומניה, חוסר התחשבות במציאות וכמובן שחוסר ערך לחיי אדם באשר הם.

אלכסנדר דוגין נחשב קיצוני יחסית, ולאחרונה בתו נהרגה בפיצוץ מטען ברכבו שכנראה נועד לחסל את דוגין עצמו.
מעט אחרי הירצחה של ביתו הוא מתח ביקורת על פוטין ש"לא הולך עד הסוף" ורמז שצריך להרוג את מי שלא מספק את הסחורה..

לגבי הרצח של ביתו של דוגין, הרוסים כמובן האשימו את האוקראינים, אבל יש הרבה שחושבים שזו עבודה פנים רוסית. מישהו רצה או לחסל את דוגיל או לרמוז לו משהו.

הכתבה -

https://lenta.ru/articles/2022/11/03/dugin/

אנחנו שוב מאתגרים את המערב" המאבק לעצמאות ואיום המלחמה עם נאט"ו: איזה מקום תתפוס רוסיה בעולם העתיד?
00:02, 3 בנובמבר 2022

תחילת המבצע הצבאי באוקראינה לא רק שינתה את מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית, אלא גם עוררה שינויים קיצוניים בפוליטיקה העולמית. לנגד עינינו, כללי ההתנהגות הבלתי מעורערים לכאורה בזירה הבינלאומית שהתגבשו לאחר המלחמה הקרה הולכים ונעלמים אל השכחה. במציאות החדשה, רוסיה מסרבת לקבל את תנאיה של ארצות הברית ומבקשת להקים מרכז כוח חדש, המסתמך על בעלות בריתה, בעיקר סין . כחלק מפרויקט Unknown Future, Lenta.ru שוחח עם הפילוסוף ומדען המדינה אלכסנדר דוגין על איך ייראה הסדר העולמי החדש לאחר המשבר האוקראיני ואיזה מקום רוסיה תתפוס בו.

Lenta.ru: כיצד השתנה העמדה הגיאופוליטית של רוסיה מאז תחילת המבצע הצבאי באוקראינה? לאן זה הגיע ביחס לציוויליזציה המערבית?

אלכסנדר דוגין : רוסיה היא איפה שהיא צריכה להיות. לאחר תחילתו של מבצע צבאי מיוחד, התגלו קווי הכוח האמיתיים של העולם בו נמצאת ארצנו.

מנקודת המבט של ההיגיון הגיאופוליטי, רוסיה היא ציוויליזציה אורתודוקסית מקורית. קודם כל, נוצרי, סלאבי, לא רק אירו-אסיה.

לאורך ההיסטוריה שלה, רוסיה נלחמה להיות כזו, להיות מוכרת ככזו על ידי אחרים, להתייחס אליה כציוויליזציה ייחודית, בניגוד למערב.

אבל העולם המערבי לא מכיר, לא מאפשר זאת. כלומר, רק התרבות המערבית והמערבית היא גורלם של כולם, וכל שאר הציוויליזציות הן ברבריות ופראות.

ועכשיו רוסיה מוכיחה שיש עוד אפשרויות חלופיות להיות ציוויליזציה. אירועים באוקראינה פשוט מחזירים אותנו לדחיפות הבעיה הזו.

אנחנו שוב מאתגרים את המערב. לא רק כדי להחזיר את השפעתנו במרחב הפוסט-סובייטי, אלא גם כדי לבסס את עצמנו כציוויליזציה

רוסיה תמיד הייתה, היא ותהיה ציוויליזציה. אבל בעוד שהעולם המערבי לא רוצה להודות בכך. הם אומרים אחרת: הפכו לחלק מהעולם הגלובלי, לכו בדרכנו, קבל את הערכים, הטכנולוגיות, התרבות, הפילוסופיה, המדע, הפרדיגמה שלנו, או שתצטער על כך.

עד לרגע מסוים, רוסיה התנודדה על הקצה ונלחמה על ריבונותה, והתעקשה על הסתייגויות, כלומר, שאנחנו לא חברה מערבית לחלוטין. אבל זה לא עזר…

Lenta.ru:רוסיה לא רצתה לשמוע?

זה ככה. למרות ההסתייגויות שלנו, המערב המשיך לקדם את נאט"ו , להפיץ את הגוש הצבאי עוד ועוד לתוך המרחב הפוסט-סובייטי. המערב חודר גם לתוך החברה הרוסית עצמה, ויוצר בה את מה שמכונה הטור החמישי, שמתעקש על התמערבות מיידית של החברה שלנו. כלומר, ארצות הברית ובעלות בריתה לא לוקחות בחשבון את הרצון שלנו להיות ציוויליזציה עצמאית.

המערב תוקף, תוקף, מוחץ, חודר. והוא מאמין שככה זה צריך להיות, וצריך למחוק את עצמנו או למחוא כפיים

בשלב מסוים, רוסיה אמרה: "לא! הרוביקון נחצה, אנחנו הציוויליזציה. אנא התחשב בנו." ביכולת זו אנו יכולים להתקיים בעולם רב קוטבי.

רוסיה היא אחד הקטבים ואינה מתיימרת להיות האלטרנטיבה היחידה למערב. יש גם סין, יש את העולם האסלאמי, יש הודו, יש אמריקה הלטינית ואפריקה. כל אלה הם קטבים נפרדים, ציוויליזציות נפרדות

בתגובה אמרו במערב: "תשלם על זה. אנו ננתק אותך מכל האפשרויות שלנו. אתה חי מאיתנו, מהטכנולוגיה שלנו, מהתרבות שלנו, מהפיתוחים שלנו, מהערכים שלנו. אנחנו ננתק אותך מהכל ואתה תבכה".

אבל רוסיה הפעם התנהגה באופן די בלתי צפוי. הרשויות שלנו אמרו: "טוב, בסדר. אנחנו מוכנים לספק משאבי טבע, להשתתף במשא ומתן, אבל במעמד הציוויליזציה. אם אתה לא אוהב את זה, אז מלחמה." וזה התחיל - עם המערב.

Lenta.ru:מלחמה עם המערב באוקראינה?

באוקראינה זו לא רק מלחמה, אלא מבצע מיוחד. ולו רק בגלל שאין דבר כזה - אוקראינה. פשוט אין על מי להכריז מלחמה. זהו שטח בובות שנכבש על ידי האויבים האמיתיים שלנו.

רוסיה מנהלת שם מבצע צבאי כמעט כמו שנעשה בצ'צ'ניה . אחרי הכל, הכרנו בעצמאותה של צ'צ'ניה לאחר השלום החסוויורט. אבל אז הם התעוררו, והצ'צ'נים התעוררו. והאוקראינים יתעוררו באותו אופן - כשנשחרר את קייב ולבוב .

Lenta.ru:האם מקורו של המשבר האוקראיני נעוץ ב-2014 או איפשהו קודם לכן?

לפני. כולנו - רוסים, אוקראינים ובלארוסים - הפכנו לבני ערובה של תככים מפלצתיים, פשע שבוצע על ידי האליטות הסובייטיות המאוחרות שהחליטו להשמיד את ברית המועצות. כשצפיתי בהתמוטטות ברית המועצות, ראיתי נהרות של דם שהיו זורמים וזורמים.

הדם שנשפך היום באוקראינה נמצא בידי האנשים שהרסו את המדינה המאוחדת

מה שקרה ב-1991 הוא אותו מידן. לכן, רק אנשים שהיו במצב של אובססיה עמוקה יכלו לשמוח על תהליך התמוטטות ברית המועצות. לשלטון עלו סוכני השפעה מערבית, אוליגרכים, גנבים ורוצחים. וכולם הפכו לאדונים של החיים הרוסיים. לכן איש לא התנגד לכך שהרוסים והתרבות הרוסית מושפלים באוקראינה. אפשר לחשוב שהם לא הושפלו ברוסיה עצמה!

פוטין התחיל לעשות את מה שהיה צריך להיעשות עוד בשנות ה-90. ואז, כמובן, היינו עושים את זה בהצלחה רבה - גם מהר וגם בלי דם.

הם ישמרו על אוקראינה, קזחסטן ובלארוס. הם יעניקו לעמים חופש ואוטונומיה, תוך שמירה על שליטה גיאופוליטית. זה מה שהיה צריך לעשות אז.

כי הקיום ההיסטורי שלנו אינו תואם את קיומה של הפדרציה הרוסית בגבולותיה הנוכחיים. זה גוף שבור. אנחנו לא יכולים לחיות בלי רגליים, בלי ידיים, בלי ראש. העובדה שתצורות פתולוגיות התעוררו על חורבות המדינה האירו-אסייתית המאוחדת שלנו היא תוצאה של הטרגדיה, ההתמוטטות, הקטסטרופה של 1991. ועכשיו רוסיה חוזרת להיסטוריה ומחזירה אותנו להיסטוריה, מחזירה את הכל ואת כולם לשגרה. אנו נאלצים מבחינה היסטורית ליצור מחדש מדינה אחת במרחב הפוסט-סובייטי. כל חלקי ברית המועצות וחלק ניכר מהאימפריה הרוסית יהיו במדינה אחת. במוקדם או במאוחר.

Lenta.ru: בהתחשב במצב הקשה במרחב הפוסט-סובייטי, האם מדיניותה של רוסיה כלפי שכנותיה הקרובות תשתנה?

אני חושב שכן. רוסיה תתייחס אחרת למרחב הפוסט-סובייטי. הרי עד לנקודה מסוימת אפשרנו למדינות האלה לעשות מה שהן רוצות, רק לא להצטרף לנאט"ו ולא להמשיך בקו אנטי-רוסי - כדי שלא יהפכו לאויבים שלנו. הסתפקנו בנייטרליות ובגישה רב-וקטורית. הכללים כובדו, ואף אחד לא חווה בעיות.

עם אוקראינה עשינו את אותו הדבר: לא התערבנו בענייני פנים, לא העלינו את אנשינו לשלטון, לא ביצענו מהפכות ולא תמכנו בכוחות פרו-רוסים. ובעוד אוקראינה הייתה ניטרלית, היא יכולה להיחשב ריבונית. לא הרמנו אצבע כדי להחזיר אותו למסלולנו.

אבל כאשר, לאחר ה-Euromaidan ב-2014, הכוחות הפרו-מערביים הלכו רחוק מדי והכריזו על רצח עם של האוכלוסייה הרוסית, הם נאלצו להתערב, אם כי באי רצון.

אבל עכשיו, כשהרוביקון נחצה, אני חושב שלרוסיה תהיה גישה אחרת להבטחות הפורמליות של המדינות הפוסט-סובייטיות לגבי הנייטרליות שלהן והרצון "פשוט" להיות חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי. זה לא יתאים לנו

אבל אם לא נראה עוינות כלפי המדינה שלנו, אני חושב שנהיה סובלניים ועדינים.

Lenta.ru:מה יקרה בהמשך לאוקראינה?

עדיין לא ברור היכן נעצור. אבל אין ספק שנשחרר את נובורוסיה בכל מחיר. זה לא משנה כמה זמן, הקרבה ומאמץ נדרשים לשם כך.
אין לי שמץ של ספק שכל השטח מאודסה ועד חרקוב , כל הגדה השמאלית ישוחרר.

אבל גורלה הנוסף של אוקראינה הוא מזלג בדרך. העובדה היא שאנחנו רוסים, והם רוסים, למרות שהם רואים במילה "רוסית" עלבון. אבל אלה אותם הרוסים - הם חיים בשטחים שמהם הגענו כולנו - האוכלוסיה המזרחית-סלבית - צפונה עם הנסיכים שלנו.

אוקראינה, רוסיה הקטנה היא ערש הסלאבים המזרחיים, כולם ביחד: בלארוסים, אוקראינים ורוסים גדולים. וכולנו ביחד רוסים

אז עכשיו אנחנו מחזירים את האחדות הסלאבית, חוזרים לערש המדינה שלנו. בערך אג'נדה כזו עכשיו: החזרת האחדות של שלוש הזרועות המזרח-סלאביות במרחב פוליטי אחד, בקו אסטרטגי אחד, עם הנהגה גיאופוליטית אחת.

ואז נעסוק בשאר המרחב הפוסט-סובייטי. ולא רק פוסט-סובייטי. כי אתה לא יכול לעזוב את מזרח אירופה במצב שבו היא נמצאת. זה פשוט נוגד את האינטרסים הלאומיים שלנו. צריך לעשות משהו. כמובן, אני לא מדבר על להגיע לשם באותו אופן כמו בדונייצק ...

Lenta.ru:כלומר, רוסיה, לדעתך, תשתתף באופן פעיל יותר בתהליכים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים במזרח אירופה?

זאת עובדה. יש צורך, למשל, לתמוך באמת באחינו הסרבים. יש צורך, כמובן, לתמוך באורתודוכסים, במיוחד בקהילות הרוסופיליות בבולגריה וברומניה , מדינה אורתודוקסית ארכאית לחלוטין. רוסיה לא שמה לב אליו לשווא, זה אחד המפתחות לאזור. עלינו להבין שלא נוכל לשמור על מולדובה אם לא נעשה דבר עם רומניה.

בהגנה על האינטרסים של הציוויליזציה שלנו, מחפשים בעלי ברית בתרבויות אחרות, רוסיה בונה עולם רב קוטבי

Lenta.ru:אם רוסיה תתחיל לחזק את השפעתה באירופה, עד כמה זה יגדיל את הסבירות לסכסוך ישיר עם נאט"ו?

זו שאלה פתוחה. הכל תלוי איך יתקיים המבצע הצבאי המיוחד ואיך הוא יסתיים, ומה יקרה במקביל במערב. המבנה הבא של הביטחון האירופי ומידת העימות שלנו עם נאט"ו יהיו תלויים בכל זה. עד כה יש יותר מדי אי ודאות.

המערב, כמובן, בוחן את היכולות של רוסיה. כשהם רואים אותנו מנצחים, הם מעכבים את השאיפות שלהם. ולהיפך - ברגע שאנו מועדים או למשל מקלים על הלחץ, הסיכונים עבורנו גדלים.

אם רוסיה תיתן בסיס להאמין שהיא חלשה, אני חושב שנאט"ו יפגע בה ישירות

אם פוליטיקאים מערביים חשבו שהם יכולים להכות ללא כאב, הם היו עושים זאת. אבל בזמן שהם בודקים: הם לא ידעו באיזו מידה רוסיה מבלף עם נשק חדש, אם הוא קיים.

כעת רוסיה על הסף, כי ברגע שנראה את חולשתנו, הסכסוך עם נאט"ו עלול להיכנס לשלב חם.

זה רע מאוד לרמות את עצמך בתנאים של עימות גיאופוליטי רציני כל כך. לכן, כעת אין דבר חשוב יותר מהארגון מחדש הצבאי-מדיני של רוסיה וההכנות להתנגשות ישירה אפשרית עם נאט"ו והציוויליזציה המערבית בכל הרמות. כלומר, למעשה, אנחנו צריכים לבנות את החברה מחדש על בסיס גיוס, הגנתי, ולחברה שלנו אין משימות חשובות אחרות.

כל השאר - מלחמת המידע ותרבות הצריכה - אינם חשובים לנוכח סכסוך ישיר עם נאט"ו.

אם רוסיה תהיה מוכנה לזה, אם נהיה חזקים, זה לא יקרה. הערובה לביטחון שלנו היא לבסס במהירות שליטה על שטחי אוקראינה ולהתקדם לקראת איחוד עם בלארוס . הם אמרו שהם עשו את זה. ואז הגרוע מכל לא יקרה. כי נאט"ו תראה כמה אנחנו בטוחים, חזקים והגיוניים בו זמנית.

Lenta.ru:איך אתה חושב שתראה רוסיה של העתיד?

ריבוני ועצמאי. כלומר, רוסיה צריכה אוטרקיה (משק אוטרקי, לא תלוי בקשרים כלכליים עם חו"ל)

- לא קרבה, אלא עצמאות מכל השאר. זהו קו הפיתוח העיקרי. ככל שיש לרוסיה יותר ריבונות ואוטרקיה, כך קטן הסיכוי שהעימות הגובר עם המערב יעבור לשלב חם.

כי עם מדינה גרעינית ריבונית חזקה, מגובשת ובטוחה בעצמה, אף אחד לא ימדוד כוח בסכסוך ישיר

מלחמת פרוקסי בשטח ניטרלי - בבקשה. כך היה ויהיה. אבל אין קונפליקט ישיר. באשר לשטחים ניטרליים, רוסיה תחפש גם שם בעלות ברית. למשל בעולם האסלאם. נתמוך בהם נגד ההגמוניה המערבית מבלי לכפות את האידיאולוגיה שלנו, כפי שהיה בתקופת ברית המועצות.

Lenta.ru:כלומר, רוסיה בוחרת בעולם רב קוטבי, שבו היא לא תהיה הגמון, אלא שחקן שווה עם בעלי בריתה ומתחריה?

בְּדִיוּק. אנחנו בונים עכשיו לא עולם דו קוטבי, אלא עולם רב קוטבי. יש לנו בעלי ברית ישירים, כמו סין, ובעלות ברית פוטנציאליות הן מדינות ה-BRICS .

אנחנו צריכים לדבר על איגוד, בינלאומי של פוליטיקאים פטריוטיים. יש פוליטיקאים כאלה בכל חברה: הם דונלד טראמפ והטראמפיסטים בארצות הברית, שרואים באליטה האמריקאית אויבים של העם; זו מרין לה פן עם ז'אן-לוק מלנשון בצרפת; זה ויקטור אורבן בהונגריה ...

Lenta.ru:מלבד ברית עם פוליטיקאים מהימין האירופאי, מה עוד יעזור לרוסיה להשיג הצלחה ביחסים עם האיחוד האירופי ?

עד כה יש לנו הצלחה אחת ביחסים עם האיחוד האירופי - זו תחילתו של מבצע צבאי. הצלחה, כי סוף סוף ראינו שהאיחוד האירופי הוא בכלל לא האובייקט שרוסיה מנסה להתמודד איתו ב-30 השנים האחרונות.

רוסיה לא עסקה באיחוד האירופי, אלא בהזיה. האמנו שמספיק להחזיק להם את נורד סטרים או לסגור עסקאות שמועילות להם, והם יהיו לצידנו במצב קריטי.

איפה כל העסקאות האלה עכשיו? איפה כל הפוליטיקאים והדמויות הכלכליות האירופיות המשוחדות? כולם מנותקים מרוסיה, כי עבורם הנאמנות לציוויליזציה שלהם, הגיאופוליטיקה שלהם, המעגלים הגלובליסטים שלהם חשובה הרבה יותר מהעשרה אישית. הם לא ילכו נגד זה. ועכשיו די ברור שהכיוון של המדיניות האירופית נכשל לחלוטין.

על מנת לתקן את המצב, רוסיה צריכה לתמוך בכל הכוחות הפועלים נגד האליטות האטלנטיות העולמיות, בין אם מימין או שמאל.
עלינו לעבוד עם כולם, לנקוט באמצעים הרדיקליים ביותר כדי לערער את החברות הפנימיות של אויבינו - בדיוק כפי שהם עושים איתנו. אנחנו צריכים למצוא את הנקודות הכואבות של האיחוד האירופי ולפגוע בהן. הכל תמיד מתחיל במטרה, יגיד כל איש עסקים. לכן, בהתנהלות המדיניות המערבית, עלינו להציב לעצמנו מטרה ישירה: ערעור היציבות של אויבנו מול הגלובליסטים.

לא נמצא בעלי ברית - ניצור אותם. אנו שמים לב לכל התנועות והמפלגות האופוזיציה, המהפכניות, האנטי-מהפכניות ומתחילים לתמוך בהן. ואז כולם יבינו שדעתה של רוסיה חשובה

בנוסף, עלינו להיות קשוחים יותר בהגנה על הריבונות שלנו. הם אומרים לנו שאנחנו מפרים זכויות אדם, עזבנו את ECHR (בית המשפט האירופי לזכויות אדם - בערך "Lenta.ru" )... אז, אף אחד לא יכול להגיד שהפרנו משהו, כי אין לנו שום דבר חתום. יש לנו זכויות אדם משלנו.

אנחנו אנשים מאוד ישרים, אצילים ועדינים. אבל יש לנו זכויות אדם משלנו - בהתאם ליושר, לאצילות ולפתיחות שלנו

ויש להם זכויות אדם משלהם, והם מפרשים אותן לפי הסטנדרטים שלהם. לכן, לאחר ניתוק כל הקשרים, יש צורך לבנות מחדש את המדיניות שלנו כלפי המערב בהתאם לעימות יעיל.

אבל אנחנו לא במלחמה עם עמי ארצות הברית ובעלות בריתה, אלא עם ההנהגה הגלובלית שלהם, עם הגלובליזם שלהם.

Lenta.ru:ככל הנראה, אין צורך לדבר על כל סוג של שותפות עם מדינות מערביות בעתיד הנראה לעין. סביר להניח שרוסיה תמשיך לחפש שותפים ובעלות ברית במזרח?

הם כבר. סין היא בעלת בריתנו העיקרית. ארגון דרך המשי לשיתוף פעולה בינלאומי והאיחוד הכלכלי האירו -אסיה כבר מאוחדים מבחינה רעיונית. ובפרויקט אירואסיה הגדולה, שעליו הכריזו ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג לפני מספר שנים, נראה שרוסיה היא אחד הענפים החשובים ביותר. למעשה, רוסיה היא חלק מהדרך הזו. ב"דרך אגב" הסינים מתכוונים ליצירת תשתית המאפשרת תקשורת ישירה עם המערב דרך נתיבי ים ויבשה.

מספר כיוונים בפרויקט עוברים בשטחה של רוסיה. בהקשר זה, אנו משתלבים באירואסיה הגדולה יחד עם סין, וסין הופכת לשותפתנו באינטגרציה האירואסייתית.

ביחסים עם המערב, סין היא הטיעון המרכזי של רוסיה, ורוסיה היא הטיעון המרכזי של סין. כי לא אנחנו ולא הסינים לבדם יכולים לעמוד בעימות עם המערב

והעימות הזה עם סין הופך יותר ויותר ברור. לא רק ביחס לטיוואן, אלא גם במספר תחומים נוספים. ארצות הברית מבינה שסין היא ציוויליזציה ריבונית שלא הולכת לוותר על עמדותיה.

לכן, סין נידונה להתנגשות ישירה עם ארצות הברית. הוא ימנע מזה עד הסוף, אבל ההנהגה הפוליטית של PRC מודעת היטב להכרחיות של זה.

וכאשר רוסיה וסין יבינו את הסינרגיה של שתי ציוויליזציות עצמאיות ופרויקטים של אינטגרציה, הן יוכלו לחזק ולהשלים זה את זה. רוסיה חזקה עם המשאבים והנשק הגרעיני שלה, סין חזקה עם כלכלתה. בהתאם, יש להדגיש, להדגיש ולברך על כל מה שמקרב אותנו. וכל מה שמפריד בינינו צריך להידחק.

אבל סין היא שותפה קשה, והיחסים איתה יכולים להיות קשים מאוד, לאור השאיפות הגוברת של בייג'ין .

יש לשקול את הקשר במסגרת הנסיבות האמיתיות. ובנסיבות אמיתיות, יש לנו אויב משותף - המערב. יחד עם זאת, יש להיפטר מאשליות ולהבין שאין אויבים טובים.

אויב טוב הוא אויב מובס

חבר טוב הוא מי שלא בגד בנו ולא הפך לאויב שלנו. חשוב ליישם את שני הקריטריונים הללו בהערכת היחסים בין רוסיה לסין.

כי לשתי המדינות חשוב שאף אחד לא ידקר בגב. אחרי הכל, מיהו השכן הרציני באמת של רוסיה, מי יכול להפוך ליריב רציני שלנו בעתיד? זו סין. לכן עלינו לעשות הכל כדי שהוא לא יהפוך ליריב, כדי שיהיה חבר שלנו. יתרה מכך, בסין עצמה יש הרבה פטריוטים אמיתיים שמפתחים ומחזקים את הזהות הסינית ורואים בסין ציוויליזציה עצמאית.

Lenta.ru:יחד עם זאת, גם לרוסיה וגם לסין יש אינטרסים משלהן במזרח התיכון ובאפריקה. האם יהיה כאן ניגוד עניינים?

לרוסיה ולסין יש חלוקת תפקידים מאוד ברורה. סין מגיעה עם כסף וכלכלה, ורוסיה עם נשק ודיפלומטיה, כי הרוסים הרבה יותר בוטחים באפריקה ובמזרח התיכון מאשר בסינים. יש לנו היסטוריה ארוכה של יחסים. בתקופה הסובייטית עזרנו למדינות רבות. רבים מאלה שמייצגים כעת את האליטה הפוליטית של מדינות אלה למדו בברית המועצות וברוסיה, ולכן יש להם קשרים חזקים איתנו. הסינים פחות יעילים במובן הזה – כלומר יש להם יותר כסף, אבל פחות ניסיון באינטראקציה עם תרבויות אחרות.

אינטרסים של רוסיה וסין באפריקה

לכן, רוסיה וסין משלימות זו את זו בצורה מושלמת. ולא פחות חשוב, אנחנו לא מביאים איתנו אידיאולוגיה ולא כופים את מערכת הערכים שלנו.

והמערב, בניגוד אלינו, מגיע עם להט"בים, מודל פוליטי ליברלי וכלכלה ליברלית. כלומר, הם למעשה מיישבים את החברה, לה הם עוזרים

לא רוסיה ולא סין עושות את זה. להיפך, אנחנו מסתדרים מצוין במישורים מקבילים: סין עוזרת למדינות אפריקה והמזרח התיכון לנשום כלכלית, ורוסיה נותנת להן נשק וחופש גיאופוליטי.

Lenta.ru:חופש, שבו אתה צריך לזכות בחזרה עם נשק?

לְרַבּוֹת. הטיעון העיקרי שלנו הוא PMC ואגנר. העם הרוסי עומד לטוב, אבל בנחישות, הם לא עומדים בטקס עם אויבים. וזו טיעון. לכן, גם אפריקה וגם המזרח התיכון רואים את רוסיה, שהיא מאוד אוהבת: החלטית, חדה, אמינה, תקיפה, מובנת, שלא תיכנס לכיס שלך מילה.

אבל רוסיה צריכה לבוא לשם עם הרעיון שלנו של ריבוי ציוויליזציות. חשוב לא רק לעזור בכוח, אלא גם להסביר שכוח זה משמש לשימור הערכים המדוכאים על ידי הקולוניזציה.

לכן, ברוסיה, בנוסף לצבא, רואים גם כוח אידיאולוגי. אז המטרה של רוסיה היא לעמוד בחזית האנטי-גלובליזציה, בחזית שחרור הציביליזציות מההגמוניה המערבית. אנחנו עם משחרר ועלינו לשחרר את אפריקה והמזרח התיכון מהקולוניזציה שמתרחשת כעת בעידן הגלובליזציה. ובשביל זה, רוסיה צריכה אידיאולוגיה, אידיאולוגיה ריבונית של הציוויליזציה הרוסית, אידיאולוגיה של הערכים שלנו, הקווים המנחים שלנו, הרעיונות שלנו, תורתנו.

זו המטרה שלנו כי האנושות הגיעה לנקודת מיצוי. המערב הוא התגלמות הציוויליזציה הפוסט-אנושית הקרובה. ואנחנו מצילים את האנושות. רוסיה חייבת לשאת את המשימה הזו לעולם, להגן על אנשים באפריקה, המזרח התיכון, אסיה, אמריקה הלטינית ואפילו אירופה. מכיוון שהכוחות ההרסניים לסדר המערבי הם אחינו ובני בריתנו - הם מבינים יותר מכל אחד שהאליטות המערביות מובילות אותם לתהום.

להשמיד את האליטות הגלובליסטיות, להרוס את המערב, אנחנו חייבים להציל אותו. הרוסים לא יכולים לעשות שום דבר שלילי בלעדי. אנחנו לא אוהבים רוע. אנחנו רשעים, אבל תוך כדי יצירת טוב מאוד גדול

Lenta.ru:מה יכול להפוך לבסיס האידיאולוגיה הריבונית של רוסיה?

הכי חשוב זה להיות עצמך. כלומר, רוסיה צריכה להבין שאנחנו המרכז. עלינו להפסיק לראות בארצנו פריפריה של המערב, שבזמנו היה אופנתי.

עלינו לממש את עצמנו כמרכז, יתר על כן, כמרכז פתוח, אדיב, בהיר, כמרכז העולם. עלינו להבין את עצמנו כיקום, היקום הרוסי, והרוסי חייב להרגיש את עצמו אח של כל האנשים, כל אדם, כפי שכתב דוסטויבסקי

והמרכז חייב להיות בנו, בלב שלנו, בהיסטוריה שלנו, בתרבות שלנו, במנהגים שלנו. עלינו לחזור לעצמנו. זו המשימה לעתיד הקרוב בכל התחומים - בחינוך, בטכנולוגיה, בתרבות, באמנות, בפוליטיקה.

אנחנו רוסים, אנחנו לא צריכים לחקות אף אחד אחר, אנחנו צריכים להיות מודעים לעצמנו כעצמנו. עלינו להיפטר מהליברליזם המערבי, האידיאולוגיה שנכפתה עלינו. זה הכי חשוב, כי זו אידיאולוגיה גלובלית, שיש לה כספים אדירים.
ולכן המאבק בליברליזם בחברה הרוסית הוא המשימה מספר אחת. אבל במקביל, יש צורך לנקות את הרעיונות הקומוניסטיים, האתאיסטים, הפרוגרסיביים, שחוסמים גם את היווצרות הרוח הרוסית.
ועוד נקודה אחת, חשובה גם היא, היא להיפטר מהלאומיות, כי הלאומיות הרוסית היא העתקה של זו המערבית, אותה צורת חיקוי כמו מקדונלד'ס או סקינים. זו לא תופעה רוסית.

אנחנו אנשי האימפריה, אנשי הרוח, אנשי התרבות הרוסית הגדולה

הרוסים טבועים בפתיחות, כלומר ביכולת לקבל עמים אחרים ובו בזמן לשמור על ה"אני" שלהם, הליבה שלהם על כנו, כדי לשמר את החשיבות המרכזית של בני עמם באימפריה. זה מה שתמיד הצלחנו לעשות.

האתגר שעומד בפני רוסיה כעת הוא אתגר ברמת הרעיונות, ברמת הציוויליזציה, ברמת הפילוסופיה, ברמת לוגואים

. לכן, עכשיו אין דבר חשוב יותר עבור החברה שלנו מאשר הלוגוס הרוסי. כמובן שזה לא יספיק בלי רקטות ולוחמים, אבל הגל אמר שעם לא יכול להיות גדול בלי פילוסופיה גדולה. כל הכוח החומרי נגנב בקלות על ידי בקרת נפש. רק כאשר נהיה סובייקט - נושאי הלוגוס הרוסי - הכוח החומרי יהיה באמת שייך לנו. אחרת לא ייצא מזה כלום, גם אם תתחמש עד לשיניים ותהפוך למעצמה הצבאית החשובה בעולם.