"בעלי החנויות ניצלו את העלאת המס על החד־הפעמי והעלו את המחירים על המוצרים האלה ב־70% יותר ממה שהצריך המס", כך עולה מהניתוח של חטיבת המחקר של בנק ישראל. בבנק ישראל מעריכים כי אחת הסיבות האפשריות לכך היא שהמס הוטל על בסיס משקל, דבר שהקשה על הצרכנים להשוות את המחיר לפני ההעלאה ולאחריה.
תופעה מוכרת בעולם
כזכור, ב־1 בנובמבר 2021 הממשלה החליטה להטיל מס קנייה על כלים חד־פעמיים המכילים פלסטיק בגובה של 11 שקלים לק"ג. מטרת המס היתה להכפיל את מחירם הסופי של הכלים החד־פעמיים לצרכנים כדי להפחית את השימוש בהם, משום שהם מזיקים לסביבה. בנק ישראל בדק את ההשפעה של המס על מחיר אחד המוצרים הנפוצים: כוסות חד־פעמיות מפלסטיק.
מהניתוח עלה כאמור, כי העלייה בפועל של מחירי הכוסות היתה גבוהה ב־70% מזו הנגזרת מהטלת המס: עלייה ממוצעת של כ־22 ש' לק"ג, לעומת עלייה של כ־13 ש' (11 ש' בתוספת מע"מ שחל גם על המס) הנגזרת מהטלת המס.
"עליית המחיר מעל ומעבר לחַבוּת המס תומכת באפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע של השוק, או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא", מסבירים בבנק ישראל.
עוד צוין כי העלאה עודפת של המחיר לאחר הטלת מסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. במקרה הנוכחי נראה שהקושי של הצרכנים לזהות את ההעלאה הנגזרת מהמס - קושי הנובע מכך שהמס נקבע על בסיס המשקל, שאותו קשה לצרכן להעריך - הקל על ההעלאה העודפת של המחיר.
הצורך לאזן
בבנק ישראל המשיכו והתייחסו לנושא ואף הסבירו כי ההעלאה העודפת של המחירים מצביעה על הצורך לאזן בין הגדרת מס המפשטת את גבייתו ומותאמת להשגת תכליתו לבין הגדרה המובנת לצרכן. קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן עשויה להקל על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל, אך עלולה לעורר קשיים. לחלופין, אפשר ללוות את המס הקצוב בהטלת חובה לסמן על גבי האריזה את משקלה, ואף את גובה המס החל עליה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו