הורים לחיילים בקרבי? כדאי שתפתחו את הכיסים

למקומות, היכון - צא. החלה התחרות שבה יוכתר ההורה המשקיען של הצוות - זה שמפזר כסף חופשי, מעניק מתנות שוות באלפי שקלים ללוחמים המובחרים של צה"ל. אוהבים אתכם. גאים בכם, נשמות. קחו שעון ב־3,500 שקלים, קחו גם מעיל ממותג ב־700 שקלים או נעלי הרים שוות. ולמה לא גם חלוק אמבטיה מפנק, עם השם רקום לצד סמל היחידה.

ואחרי הנימה הצינית, הנה הפרטים היבשים ממדגם מייצג שערכנו למתנות ולפינוקים שניתנו על ידי הורים לחיילים בסיירות מובחרות בשנתיים האחרונות. בחלק מהמקרים המתנות ניתנו על ידי תורמים שונים שלא ידוע מיהם, אף על פי שצה"ל אסר קבלת מתנות מחברות.

באחד הצוותים באגוז אספו ההורים כ־150 שקלים מכל משפחה לפריסות (ארוחה מפנקת, לרוב בשרית) וצ'ופרים תוך כדי המסלול. אחד ההורים תרם לכל הלוחמים מעילי פליז, הורה אחר השיג תרומה של 20 אלף שקלים לרכישת תיקים בשווי 800 שקלים. במקביל, אספו מההורים סכום של כ־400 שקלים למתנות סוף מסלול ולחולצות שבני המשפחה לובשים לכבוד טקס הסיום. סך הכל שילמו ההורים לפחות 550 שקלים. הצוות המקביל לא השיג תרומה, כך שהלוחמים שלו קיבלו "רק" כפפות שוות במקום תיקי גב.

אדוה: "הכי מביך זה שבגלל שבקבוצת הפייבוקס שפתחו התשלום הוא אנונימי, כדי לתת להורים תחושה שהם לא חייבים לשלם, אז אלו שכן שילמו שיתפו מסך של העברת התשלום, שכולם יראו כמה הם שמו"

באחד מצוותי סיירת גבעתי אספו במהלך המסלול 330 שקלים מכל משפחה לפריסות ולפינוקים. בסוף מסלול אספו עוד 500 שקלים לפריסה ומתנות. בנוסף לזה, היחידה נתנה להם תיקי גב גדולים מתנה, שלא ברור מי תרם אותם. חולצה לטקס עלתה 18 שקלים, כך שמשפחה ממוצעת הוציאה קרוב לאלף שקלים.

בסיירת גולני, בצוותים שונים, אספו הורים בין 200 ל־400 שקלים מכל משפחה למסע כומתה ועוד כמה מאות שקלים לסוף המסלול. במקביל, השיגו הורים תרומות או תרמו מעצמם מעילים, תיקים, נעליים, חלוקים, מגבות ומשקפיים.

בסיירת מגלן אספו ההורים יותר מאלף שקלים עבור מתנות שונות לאורך המסלול. כמו כן, התפתחה תחרות בין ההורים מי מארגן על חשבונו פריסה או מארח בביתו באופן מפנק יותר את הלוחמים.

בסיירת דובדבן באחד הצוותים רכש אחד ההורים לכל הלוחמים שעונים, שכל אחד מהם עלה 3,500 שקלים. יתר ההורים התבקשו להשתתף בסכום סמלי של 350 שקלים כל אחד. באותו צוות וגם בצוות אחר התפתחה תרבות של מפגן ראוותנות איזה הורה מפנק יותר על חשבונו את כל הצוות.

בקורס טיס לרוב ההורים בקשר עם החניכים רק לקראת סוף הקורס. בחלק מהקורסים נאספו מאות שקלים למתנות למסדר הכנפיים לטייסים הטריים ולמפקדים. ב"רגילות" הלוחמים טסים יחד לחו"ל ומסייעים לאלה שאין להם אפשרות לממן טיסה לבד. יש שנתונים שבהם אספו פחות כסף, בעיקר לקליפים, לאלבומים ולמתנות סמליות. פריסות פחות מקובלות בקורס, אבל לפחות פעם אחת אספו ההורים כסף ושלחו משאית מזון עם בשרים לפרחי הטיס.

בסיירת מטכ"ל באחד הצוותים אסר מפקד הצוות על ההורים לפתוח קבוצת ווטסאפ, משום שממילא לוחמים רבים נושרים לאורך המסלול. קבוצת הורים נפתחה רק לקראת סוף המסלול, אספה כסף ורכשה ערכות קפה ללוחמים. לסיום המסלול הביאה כל משפחה אוכל מביתה. ביחידה מקובל שתוך כדי המסלול מגיעים לארוחות בקיבוצים של לוחמים או בבתים פרטיים של חברי הצוות. הורים בעלי אמצעים מממנים על חשבונם קייטרינג מושקע. לפחות במקרה אחד של הורים חסרי אמצעים, היחידה דאגה להביא מראש את כל מוצרי המזון לבית ההורים, כדי למנוע מבוכה מהלוחם ומהוריו.

קשה לעמוד בסטנדרטים

יש הורים שמצויים במבוכה אל מול אינפלציית הפינוקים. "הבן שלי ביחידה מובחרת", מספרת ענת (שם בדוי, כמו כל שמות ההורים בכתבה), מפרנסת יחידה שבעלה מובטל. "בצוות שלו יש ריכוז של 'צפונים' ויש מעמדות, וזה קטע מחריד. אני מרגישה שאני בעמדת נחיתות לעומת כולם. ההורים כל הזמן מפנקים במתנות ואוספים כסף מכולם. פעם אחת שמתי 500 שקלים. אחר כך אספו עוד כמה מאות שקלים והתחילו דיונים של 'אז מה נקנה הפעם?', אבל החלטתי שזה לא מזיז לי יותר, אני לא משתתפת בזה.

• הורה ללוחם בצוות אגוז השיג תרומה של 20 אלף שקלים לרכישת תיקים בשווי 800 שקלים
• בסיירת מגלן אספו ההורים יותר מאלף שקלים מכל משפחה עבור מתנות לאורך המסלול
• באחת הסיירות החליטו ההורים לאסוף 400 שקלים מכל משפחה עבור מתנות ופריסת כיבוד
• על שעון בשווי 3,500 שקלים התבקשו ההורים לשלם סכום סמלי של 350

"הבן אמר לי: 'אמא, את צודקת. אם הם משוגעים, זו בעיה שלהם'. הוא חזר עם נעליים שוות שלא אני רכשתי לו. זו לא תחושה נעימה. אוספים גם כסף למתנות למפקדים. לאחד המפקדים שמאוד הערכנו קניתי מתנה פרטית מאיתנו באהבה, שי קטן. אבל כל ההזיות האלה, זה משהו שהוא לא בסטנדרטים שלנו. פותחים קבוצת פייבוקס, מובן שכותבים שאף אחד לא חייב לשלם ושכל אחד ישים כמה שנוח לו. אבל בואי, נשמה, כולם רואים ששמת או לא שמת. יש גם הורים שמשיגים כל מיני תרומות, וככה, למשל, קנו לכולם ז'קטים עם רקמה של סמל היחידה.

"יש גם הורים 'פלצנים' כאלה שמגיעים לכל אירוע ועושים פריסה מפנקת לכולם. הם כמובן מעלים תמונות, ואת מבינה שהם השקיעו אלפי שקלים בבשרים הכי שווים. הם אנשי עסקים ויכולים להרשות לעצמם להפסיד ימי עבודה. זה משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי. יש אירוע והרבה אימהות ואבות מגיעים ועושים חינגה לכולם, וילדים להורים שחייבים לעבוד נשארים לבד.

"יש גם מדרג של מקובלות בין הורים ביחידה, ואלה שהכי עשירים ומקושרים נמצאים גם בקשר טוב עם המפקדים. ויש את אלה שמארחים את כל הצוות בווילה ומעלים תמונות של החיילים מהבריכה הפרטית. לפעמים האמא מבשלת לבד, אבל רוב הפעמים מזמינים קייטרינג שווה. כשהצוות של הבן שלי היה קרוב לאזור המגורים שלנו, היה מצופה שאזמין את כולם לפריסה של איזה 5,000 שקלים, אבל זה לא משהו שאני יכולה לעשות אותו".

ולהזמין למשהו קטן וצנוע יותר?
"זה יותר גרוע מלא להזמין. זה גם לא משהו שיכול לקרות כשאני עובדת מהבוקר עד הערב. ההורים המשקיענים הללו כמובן מאוד גאים בעצמם, אבל בפועל זה יוצר מעמדות".

בין רגישות לנדיבות יתר

חגית, שבנה שירת בסיירת מובחרת אחרת, רואה את הדברים מזווית אחרת ומתארת תמונה מעט שונה: "בצוות שהבן שלנו שירת בו היו מאוד רגישים. דווקא זה היה לטובה. היו בצוות הורים מאוד עשירים, שרצו לקנות לבן שלהם לכבוד סוף המסלול שעון מיוחד. מדובר בשעון יוקרתי עם יכולות ניווט שעולה 3,500 שקלים. במקום לקנות את השעון הזה רק לילד שלהם, הם החליטו לקנות לכולם. הם כתבו בקבוצה שהושגו תרומות והנחות לצורך העניין. ביקשו שכל הורה ישתתף בסכום סמלי של 350 שקלים. בעיניי, זו ממש התחשבות. לא הרגשנו מבוכה מזה. להפך, זו מחווה לכולם".

ומה קיבלו הלוחמים בצוותים המקבילים?
"אני לא יודעת, אבל לא נראה לי שהיה שם מתח סביב זה. בסופו של דבר, יש פה הורים שמשקיעים ונותנים מתוך רצון לחבק את החיילים שכולנו אוהבים. אני יכולה להבין את המבוכה של הורים שאין להם. אם היו כותבים שאוספים 3,500 שקלים לשעון, הייתי נחנקת. אבל ביקשו רק 350 שקלים, וממילא שברנו את הראש איזו מתנה לתת לבן לכבוד סיום המסלול".

ההורים אספו עוד כסף בקבוצה לפריסות?
"לא. אבל אחד ההורים העשירים הזמין את החבר'ה לשבת, ומה שהוא עשה שם ומה שהוא נתן להם היה מטורף. כל אחד קיבל חלוק מגבת עם השם והסמל של היחידה, ועוד מלא פינוקים. הוא לא ביקש מההורים להשתתף בעלות האירוח, ואני גם לא מרגישה שמישהו ציפה שנעשה דבר כזה. בעיניי, זה הצד היפה בחברה שלנו, שדווקא יש התחשבות מצד העשירים בפשוטי העם. אבל כמובן צריך לעשות את הדברים ברגישות".

ענת: "בני ביחידה מובחרת. בצוות שלו יש ריכוז של 'צפונים' ויש מעמדות, זה קטע מחריד. אני מרגישה בעמדת נחיתות. ההורים כל הזמן מפנקים במתנות ואוספים כסף, אני כבר החלטתי שזה לא מזיז לי יותר"

אלא שלא לכולם יש הרגישות הנדרשת. "לי אישית היתה חוויה קשה עם קבוצת הורים באחת הסיירות", מספר מנחם, אב לארבעה בנים המשרתים ביחידות מובחרות. "היתה בקבוצת הווטסאפ הזו תחושה של תחרותיות - מי נותן יותר, מי מפנק יותר. מכל דבר העלו גם תמונות. לא הרגשתי בנוח. לא מתאים לי להיות חלק מקבוצה של 'תראו כמה אני תורם', אז עזבתי את הקבוצה. ברוב הפעמים הורים פשוט נתנו מתנות לכולם על חשבונם. הלחץ הזה יצר מצב שאמא אחת החליטה שהיא גם רוצה לתת מתנה ממנה, אבל לא היה לה כסף אז היא אספה כסף בקבוצה מההורים. כולם ריחמו עליה ונתנו לה כסף כדי שהיא תיתן מתנה כאילו בשמה".

מה הבעיה בכך שהורים יקנו על חשבונם מתנה לכל החיילים?
"לדעתי, הצבא צריך לאסור קבלת מתנות מהורים. אסור בכלל להתחיל בזה. זה יוצר לחץ על ההורים. בגלל שאני לא אתן מתנה גדולה, יעיפו את הבן שלי מהמסלול? אולי אני לא עושה מספיק בשבילו? אסור שמחשבות כאלה ירוצו בראש של ההורים. יש אנשים שאין להם יכולות, לכן צריך לאסור את זה".

בסוף הבן שלך יקבל פחות, הוא לא יקבל תיק שווה.
"אז שלא יקבל, מה קרה? כשהייתי בשירות קיבלתי מתנות מההורים? איזה שטויות. כלום לא קיבלתי. זה פגע בי? לא. כולם היו אחידים. לא היה שום עניין של איפה ואיפה. בגלל שההוא, אבא שלו נתן שעונים, אז בסוציומטרי (שאלון הערכה שהחיילים ממלאים על חבריהם ומשפיע על סיכוי הישארותם ביחידה; י"א) ייתנו לנו דירוג גבוה יותר? זה הזוי. יש גם אנשים עם בתים מפוארים ובריכות ורייזרים. אז אם הם אירחו את כולם ו'שווה' להיות חברים של הבן שלהם, כי הוא מפוצץ בכסף, אז הבן שלהם יקבל דירוג גבוה יותר מהחברים שלו?

"צריך מאוד להיזהר מזה, בייחוד אם זה תוך כדי מסלול. גם אחרי המסלול זה בעייתי, כי עלולה לצוץ קנאה בין הצוותים. צריך לאסור קבלת מתנות מהורים עשירים או מהורים שהשיגו תרומות מכל מיני גורמים עלומים".

אבל עד שזה יקרה מוצאים עצמם הורים בסיטואציות לא נעימות ומתישות של דין ודברים בתוך הקבוצות. כך, למשל, בסיירת אחרת כמה הורים החליטו לרכוש מתנה ללוחמים לקראת מסע הכומתה. "מדובר בהורים שהתנדבו להיות בקשר עם המפקד לקראת המסע", מספרת אדוה, שבנה משרת בסיירת. "אותם הורים אמרו שיעדכנו אותנו, ואז פתאום בלי שום דיון פרסמו הודעה עם קישור לפייבוקס וכתבו 'כולנו נרגשים מאוד לקראת המסע וטקס הענקת הכומתות, ולכן כל אחד ישלם 400 שקלים עבור מתנות ופריסה'. פשוט הנחיתו עלינו. לא בדקו מה ההורים רוצים, מה הילדים רוצים. המתנה שבחרו ממש מיותרת. הילדים מקבלים משהו דומה ממילא מהצבא, וגם ככה אביזר הלבוש הזה נשאר בארון".

חגית: "אחד ההורים העשירים ביחידה הזמין את החבר'ה לשבת. מה שהוא עשה שם ומה שהוא נתן להם היה מטורף. הוא לא ביקש להשתתף בעלות האירוח, ואני גם לא מרגישה שמישהו ציפה שנעשה דבר כזה. בעיניי, זה הצד היפה בחברה שלנו"

כשהורים אמיצים החלו להביע תרעומת על כך שמדובר בסכום גבוה ובמתנה מיותרת, הובהר כי ההזמנה כבר בוצעה ונמצאת בייצור. אדוה: "התחילו לכתוב הודעות בקבוצה שהורים עשו את זה בתמימות ובכוונה טובה, אז בואו נפרגן להם, ושלא נותרה להם ברירה כי הצוות המקביל קיבל גם את אותו אביזר וצריכה להיות אחידות. ההורים שהתנגדו ביקשו שיעצרו את הייצור או שמי שעשה את הטעות ישלם עליה. אבל לא עצרו.

"כל הדיון המתיש הזה התקיים בתוך קבוצת ווטסאפ, שמה שאת רואה זה חצי שם של בן אדם. את לא יודעת לשייך את השם לחבר של הבן מהצוות, ואין לך בעצם מושג מי עומד מולך. אחרי הרבה לבטים הבנתי שזה לא מעניין אותי מה קורה בצוות מקביל. בסוף שילמנו רבע מהסכום שביקשו, לא כי אין לי יכולת לשלם, אלא כי זה פשוט לא הגיוני שאנשים שאני לא מכירה מאלצים אותי לשלם מאות שקלים עבור מתנה לבן, שאני לא מעוניינת לתת לו דווקא אותה. אחרי שלא ראינו אותו כמעט חודש, הבן אמר לי: 'אמא, שלא תעזו לקנות את זה'".

מה קרה בפועל, כל הכסף נאסף?
"כן, היו הורים ששילמו יותר. הדבר הכי מביך הוא שבגלל שבקבוצת הפייבוקס זה אנונימי, כדי לתת להורים תחושה שהם לא חייבים לשלם, אז הורים שכן שילמו שיתפו מסך של העברת התשלום בקבוצת הווטסאפ. שכולם יראו שהם שילמו. מה שהיה הכי עצוב שגם הורים של חייל עולה חדש, שאנחנו יודעים שאין להם כסף, שילמו את 400 השקלים ושיתפו מסך. פשוט כואב הלב על אנשים שלא מבינים את ההתנהלות. אנחנו נלחמנו בין היתר בשבילם, אבל הם דווקא שילמו.

"היו הורים ששילמו בוודאות יותר מ־400 שקלים, אבל הם לפחות עשו את זה בשקט ולא שיתפו מסך עם כולם. כל המצב הזה מאוד לא נעים. זה מביך. אמרתי לבן שלי שיידע שהוא מקבל מתנה שלא שילמנו עליה, ושלא ידבר על זה עם אף אחד כדי שלא תיווצר ביניהם אווירה לא נעימה. אני מרגישה שנוצרה פה תרבות של צורך להפגין כלפי חוץ כמה ההורה משקיע בילד".

ואם כל התהליך הזה היה נעשה בהסכמה, אחרי התייעצות והצבעה של ההורים?
"ההסכמה היא לא אמיתית. הורים לא מסוגלים לסרב ממבוכה ומבושה. חשבתי לצאת מהקבוצה, אבל ההזמנה לטקס נשלחת לשם והתמונות של הילדים נשלחות לשם. כתבתי למפק"צ הודעה - משהו שמעולם לא עשיתי בעבר, ויש לי בנים בוגרים יותר עם ותק צבאי - עם הצעת ייעול: לפתוח רשימת תפוצה שרק הוא יכול לשלוח מידע ותמונות, ואז מי שרוצה יישאר בקבוצת הווטסאפ ומי שלא מתאים לו יעודכן ברשימת התפוצה.

"ביקשתי ממנו גם להציף את נושא המתנות לרמות הגבוהות יותר, שהצבא ירכז את הסיפור הזה. אני מבינה שיש להורים צורך להעניק. אני מבינה שלא כולם כמוני, לכן צריך משהו סמלי ולהבהיר היטב שאם יש הורה שלא יכול לשלם, אז שלא ירגיש לא בנוח, כי תמיד יש מישהו שנותן יותר. אם הצבא לא יעצור את העסק, מה יהיה בסוף מסלול - יגבו 800 שקלים?"

"אמא, בשביל מה זה?"

אדוה מכירה היטב את הסוגיה גם מבניה הבוגרים, שאחד מהם שירת באותה סיירת, ושם עלתה הצעה הזויה במיוחד בקבוצת ההורים. "זה היה בתקופת הקורונה, וההורים לא יכלו להגיע לסיום מסע הכומתה, אז אחד ההורים כתב שהוא רוצה להרים מסוק, בשווי של לפחות 20 אלף שקלים, עם שלט עידוד. חיכינו לשמוע תגובות של שאר ההורים, ואז יצא ההורה הראשון שהעז להתנגד לרעיון. הוא כתב את זה מאוד בעדינות. אנחנו אמרנו שאנחנו מצטרפים אליו. הודענו שאנחנו יכולים לשלם את הסכום הזה, זה יצא משהו כמו 200 שקלים למשפחה, אבל אנחנו מעדיפים לתרום אותו לחיילים בודדים בצוות או למשהו אחר שיש לו משמעות.

"בסופו של דבר, החליטו לרכוש מתנות. אחד ההורים המובילים החליט שקונים לכולם משקפי שמש ריי באן וכיסוי לטלפון. כשהבן קיבל את זה, הוא אמר לי: 'אמא, בשביל מה זה? יש לכולנו משקפי שמש, אין לנו מה לעשות עם זה, זה פשוט מיותר'. ואז הוא הסתכל על התכתובת בקבוצה ואמר לי שההורים שהובילו את הרעיון של המתנה, הם אלה שאין להם אפשרות לשלם. הם פשוט מכניסים את עצמם למצבים מאוד מלחיצים. בסופו של דבר, שילמנו שלא ברצוננו 200 שקלים על המתנה המיותרת, כי אחרי שהתנגדנו למסוק לא היו לנו עוד כוחות להתנגד גם לזה.

"אגב, גם תוך כדי המסלול הרעיפו עליהם מתנות. לאחד ההורים היו אמצעים אז הם תרמו כל מיני דברים. אני לא יודעת מאיפה השיגו תרומות, אבל קנו להם נעלי הרים, חלוקי מגבת הכי איכותיים שיש עם רקמה של השם, מעילים. היה נראה שההורים מחפשים מתחת לבלטות מה לקנות להם".

מי יעז להתלונן?

"אצלנו הכל נעשה מתוך כוונות טובות", אומר אב אחר ללוחם באחת הסיירות. "אלו הורים שמתאמצים ועובדים מאוד קשה למען כולם, ודווקא בגלל זה - זה מביך. כי מה, תתלונן? אצלנו אחד ההורים השיג תרומה גדולה ושאלו את הבנים מה הם רוצים. הם בחרו תיק יקר. בסוף התברר שחסר כסף, אז אספו מכל ההורים משהו כמו 400 שקלים. לא התכוונתי להשקיע סכום כזה, אבל בגלל שפתאום נוצר חוב, העברתי את התשלום שביקשו. בגדול אני לא אוהב את זה שאין לנו קשר ישיר עם המפקד, אלא רק להורים שהוגדרו כ'ועד'. לא הייתי סוגר את קבוצות הווטסאפ כי יש להן חשיבות, בעיקר בשעת חירום.

"אבל מה שקורה בקבוצות הללו לא בשעת חירום הוא די מביך, ולמרות שלכולם יש כוונות טובות, זה יוצר אי־נעימות. במהלך הדיונים אחד ההורים הציע לגבות 700 שקלים להמשך, כדי שנוכל לפנק אותם בעוד פריסות כלוחמים. הוא כתב כמובן שמי שלא יכול להרשות לעצמו ישלם בעילום שם ואפשר לתת סכום נמוך יותר. אני שתקתי. כמה הורים כתבו בעדינות שזה סכום מופרז, וההצעה ירדה. בסופו של דבר, גם אם פותחים קבוצת פייבוקס אנונימית, מנהלי הקבוצה יודעים כמה כל אחד שילם. זה גם פדיחות. אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת".

מדובר צה"ל נמסר כי "מקרים מהסוג המתואר בכתבה מנוגדים לפקודות צה״ל. על פי הפקודה, חל איסור מוחלט על קבלת תרומות לחיילים, לרבות באמצעות מתנות שלא דרך הנוהל המעוגן בפקודות, הכולל הגשת פנייה מסודרת לאגודה למען החייל ואישור התרומה מול הגורמים המקצועיים באגף כוח האדם. צה"ל יפעל לחידוד אותן הפקודות בקרב כלל היחידות ולצמצום מקרים מסוג זה".