"אנחנו בסבירות די גבוהה לא נעצור בהעלאת הריבית הזו. התחזית הקודמת דיברה על יעד ריבית של 3.5%, אנחנו מעריכים שזה יהיה קצת מעל זה. לאו דווקא בהעלאה הקרובה, אבל בשנה הקרובה". כך אמר היום (ב') ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל ולשעבר ראש המטה של נגיד בנק ישראל, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio דקות ספורות לאחר ההכרזה של בנק ישראל על העלאת ריבית נוספת בשיעור של 0.5%. המשמעות: ריבית הפריים תזנק ללמעלה מ-5%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריו של בניטה הגיעו כאמור מיד לאחר ההכרזה של בנק ישראל, אשר העלתה את שיעור הריבית הבסיסי במשק הישראלי בפעם השישית ברציפות השנה ל-3.25% - הגבוה ביותר מאז שנת 2011. בכך, ריבית הפריים תזנק ל-4.75% והתשלום החודשי של החזרי ההלוואות הצמודות לריבית הפריים, בהן חלק גדול מהמשכנתאות, ימשיך לגדול.
עם פרסום ההחלטה להעלות את הריבית בשיעור נמוך מאשר בפעמים הקודמות, ציינו בבנק המרכזי כי "במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
"הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. זאת, על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה.
"קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות", הוסיפו בבנק.
"צפי להתמתנות בקצב האינפלציה בתחילת 2023"
בהמשך ישיר לדברים אלו, ציין בניטה כי "אנחנו מעריכים שהמדיניות המוניטרית - כלומר העלאות הריבית בישראל - לצד מספר גורמים בעולם בהם הירידה במחירי הסחורות, הירידה במחירי הנפט וההקלה בשיבושים בשרשראות האספקה, יפעלו להאטה בקצב עליית הריבית. ההערכה שלנו היא שברביע הראשון של 2023 נתחיל לראות ירידה בקצב האינפלציה ושתוך שנה מהיום נתכנס לאזור היעד - כלומר סביב 3%".
יחד עם זאת, בניטה הביע תמיכה בהחלטה להמשיך להעלות את הריבית בשיעור לא מבוטל וטען כי "אנחנו עדיין נמצאים במצב אינפלציוני ולא רואים סימן להאטה בביקושים. יש מספר אינדיקטורים שמעידים על כך שנראה כוחות שישפיעו על ההאטה באינפלציה, בעיקר מהגורם העולמי, אבל כאן במשק המקומי שלנו יש אינפלציה שאי-אפשר לקשור אותה למה שקורה בעולם. לכן אנחנו פועלים בריבית על מנת למתן את התהליך".
אתה חושב שהתחלתם להעלות ריבית מאוחר מדי?
"היינו בין הראשונים להגיב לשינויים בסביבת האינפלציה. התחלנו בהעלאות הריבית באפריל, כאשר קצב האינפלציה בישראל באותה נקודת זמן היה נמוך מבשאר המשקים בעולם. גם היום, למרות ששיעור האינפלציה פה הוא יחסית גבוה, אנחנו נמצאים בקצה התחתון של ההתפלגות בהשוואה לעולם".
על הטענה כי הבנקים בישראל עדיין לא מגלגלים את מלוא העלאות הריבית לפיקדונות האזרחים - כפי שפורסם במעקב ynet וכפי שהודו לאחר מכן גם בפיקוח על הבנקים, אמר בניטה כי "אי-אפשר להגיד שפרסום תעריפי הפיקדונות על ידי בנק ישראל לא עזר. התמסורת (שיעור גלגול הריבית - צ"ש) מתחילה לעלות. הם (הבנקים - צ"ש) עדיין לא מגלגלים את כל הריבית, אבל יש שיפור משמעותי מאז שהתחלנו לפרסם את הנתונים".
עוד הוסיף בניטה בהקשר זה, כי "אני לא יודע אם זה מנחם, אבל ביחס לעולם שיעור התמסורת של הבנקים בישראל הוא יחסית גבוה. עדיין, זה לא מספיק לטעמנו ואנחנו מצפים שהבנקים יגלגלו את מלוא העלאת הריבית ללקוחות ואני חושב שאנחנו נעים לכיוון הזה. אם נמצא לנכון שיש צעדים נוספים שנרצה לנקוט בהם אנחנו ננקוט בהם, אבל כרגע אנחנו רואים שהשוק הולך לכיוון הנכון".
"המצב של הלווים פחות טוב מבעבר"
בתוך כך, בניטה התייחס גם לאפשרות של שינוי הגדלת מגבלת הפריים על נוטלי המשכנתאות לאור העלאות הריבית המשמעותיות, אך אמר כי "כרגע אנחנו לא הולכים לשנות את זה. זה לא נמצא על הפרק".
בהקשר זה, שחף ארליך, מנכ"ל חברת הפינטק טריא המתמחה בהלוואות בין עמיתים (P2P), התראיין גם הוא ל"כסף חדש" ואמר כי "אנחנו רואים מצוקה בפועל של הלווים. הריבית עולה ולכן סביר להניח שהלווים ירגישו קושי. בסוף, גם המרווחים (של הבנקים - צ"ש) עולים וגם הריבית עולה. זה מה שקורה בשוק שהסיכונים בו עולים. אז במובן הזה, מצבם של הלווים באמת פחות טוב מבעבר".
לדבריו, "אם ניקח משכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, שחצי ממנה צמוד לפריים, אז היא עלתה בקצת פחות מ-850 שקל לחודש מתחילת העלאות הריבית ועד היום. בעלייה האחרונה היא עלתה בכ-160-150 שקל. זה הרבה מאוד כסף וזה מקשה על הלווים. אנחנו רואים את הקיטון המשמעותי במשכנתאות החדשות.
ארליך הוסיף כי "אני חושב שאחד האתגרים היותר גדולים למשק הישראלי יהיה הפיטורים והאבטלה. שם אנחנו ניתקל באתגר שעלול להיות הרבה יותר משמעותי, גם למשק הבית היחיד וגם לכלכלה הישראלית כולה.
"אנחנו צופים שהאבטלה תעלה - אין לנו שאלה בנושא. לתמסורת בין הריבית לאינפלציה לוקח חצי שנה לעבוד. אנחנו עוד לא רואים את מלוא עוצמת העלאת הריבית ואנחנו נראה אותה. תהייה האטה גדולה ואבטלה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו רגילים לראות וההחלטה היום של בנק ישראל אומרת באופן חד וברור: אם הבחירה היא בין אינפלציה למיתון - אנחנו הולכים על מיתון", הוא טען.
