הנגיד לא עוצר הריבית עולה היום שוב
(צילום: משי בן עמי)


חברי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, עומדים היום (ב') בפני דילמה לא פשוטה: האם להמשיך בקו האגרסיבי של העלאות ריבית חדות גם בהחלטת הריבית האחרונה לשנת 2022 או להסתפק בהעלאה מתונה ולבחון את המשך ההשפעה של התייקרות הריבית, לקראת הצעדים שצפויה לנקוט במאבק בהתייקרויות הממשלה החדשה לכשתקום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מה קרה לשיעורי הריבית לאחרונה ומה שיעורה ערב ההעלאה הצפויה היום? בחודש אפריל השנה, לפני שבעה חודשים, הייתה הריבית בישראל נמוכה במיוחד והציבור נטל הלוואות, כולל משכנתאות, לרוב, בהחזרים אפסיים. הריבית הבסיסית בישראל עמדה באמצע אפריל על 0.1% וריבית הפריים הייתה לאורך זמן בשפל של 1.6%. לפני העלאת הריבית הצפויה היום הריבית הבסיסית בישראל עומדת כבר על שיעור של 2.75% וריבית הפריים היא 4.25%. העלאה של 0.5% עד 0.75% כעת תעלה את הריבית הבסיסית לשיעור של עד 3.5% ואת ריבית הפריים לעד 5%, דהיינו פי שלושה לערך מריבית הפריים באפריל.
2 צפייה בגלריה
בניין בנק ישראל ירושלים
בניין בנק ישראל ירושלים
בניין בנק ישראל ירושלים
(צילום: AFP)

מהי הדילמה שבפניה עומדת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל? השאלה העיקרת היא האם אין לחשוש כעת מלהקשות עוד על המשק, לקרב חלילה האטה משמעותית ואולי מיתון של ממש, אך להילחם באינפלציה בקשיחות רבה, או להניח לאינפלציה לעלות עוד מעט, בתקווה שהיא תיעצר אי שם בראשית 2023.
מדוע קיימת סכנה של האטה ומיתון אם הריבית תעלה עוד? המשק ממשיך לעבוד לפי שעה בתפוקה גבוהה יחסית, להציג נתוני צמיחה ואבטלה מהטובים בעולם, אולם לא לעולם חוסן. ייקור ההלוואות יבטלו תוכניות השקעה של חברות וסוחרים, עלולים להביא לסגירת קווי ייצור ולפיטורי עובדים וליצור האטה מדאיגה במשק.
מה מדאיג כל כך את ראשי בנק ישראל ונגידי בנקים מרכזיים בעולם, שמובילים העלאות רבית גבוהות מאוד בחודשים האחרונים? במילה אחת: האינפלציה. בשתי מילים: האינפלציה המשתוללת. זה עשרות שנים שבארה"ב, בבריטניה, במדינות האיחוד האירופי, באוסטרליה ובמדינות רבות נוספות לא ראו אינפלציה שחוצה או מתקרבת ל-10% בשנה. אינפלציה שכזאת, לצד משבר הקורונה שסימניו ניכרים עדיין בשטח והמלחמה באוקראינה, עלולה להביא למעגל קסמים של פגיעה בצמיחה, גידול באבטלה וירידה של מיליונים רבים אל מתחת לקו העוני.
2 צפייה בגלריה
ביג 6  לרוחב נתניהו, דרעי, סמוטריץ, בן גביר, גולדקנופף, גפני
ביג 6  לרוחב נתניהו, דרעי, סמוטריץ, בן גביר, גולדקנופף, גפני
צעדי הממשלה החדשה ישפיעו על החלטת הריבית?
(צילום: אלכס קולומויסקי,עמית שאבי,מוטי קמחי,AFP)
אבל ישראל עדיין מפגרת אחרי רוב מדינות ארגון ה-oecd בשיעורי האינפלציה, אז מה החיפזון כאן בהעלאות ריבית תכופות וגבוהות? אמנם ישראל מצויה עדיין בפיגור באינפלציה, אולם הפערים הולכים ומצטמצמים. בעת שבארה"ב נמדדת אינפלציה שיורדת במתינות ומגיעה רק למעט יותר מ-8%, כעת האינפלציה בישראל דווקא עולה וכבר עומדת על 5.1% ועוד היד נטויה. באנגליה האינפלציה כבר חצתה את עשרת האחוזים וברוב מדינות אירופה השיעורים דומים ומהווים שיא מזה עשרות שנים. בישראל הסימנים להתגברות האינפלציה כעת מדאיגים וזה בדיוק מה שעומד על סדר יומה של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בדיונים לקראת העלאת הריבית.

ממה הדאגה? מההתייקרויות שבצנרת בעיקר, כאשר מכהנת כאן עדיין ממשלת מעבר חסרת סמכויות. כך, ההנחה במס על הדלק לא תימשך כנראה בעוד 10 ימים, אם עד אז לא ימונה שר אוצר חדש. כמו כן, בינתיים ההתייקרויות שעליהן הודיעו כבר יבואניות, כמו יוניליוור, וגם חברות ישראליות ומרכולים, שלא יכולים למנוע חלק ניכר מעליות המחירים, יוסיפו שמן למדורת האינפלציה גם במדדי החודשים נובמבר ודצמבר. המצב הזה מדאיג ויחייב עוד העלאות ריבית בהמשך וכנראה אחת גבוהה למדי כבר היום.
אבל בינתיים העלאות הריבית ברחבי העולם לא הצליחו לבלום את האינפלציה הגבוהה. זה נכון, אולם זאת גם הסיבה שנגידי הבנקים המרכזיים ממשיכים להעלות עוד ועוד את הריבית בשיעורים גבוהים, לרוב ב-0.5% עד 0.75%. ההעלאות יימשכו עד שיהיה ברור שהאינפלציה מתחילה לדעוך ושייקור הכסף משפיע על המחירים, חרף משבר המלחמה באוקראינה והחוסר במוצרים ובחומרי גלם רבים ברחבי העולם. וזה גם מה שצפוי לפי שעה בישראל.
מה עוד צפוי להשפיע על ההחלטה של בנק ישראל הפעם? הגידול באבטלה והצמצום בצמיחה. הסכנה הגדולה ביותר היא בתחום הרגיש מאוד שבו מועסקים מאבדים את מקום עבודתם בשל הרעה במצב המשקף האטה בפעילות וחשש ממיתון. אמנם האבטלה מגיבה לרוב רק בשלבים הסופיים של כניסה למיתון, אולם הנתונים שפורסמו בשבוע האחרון כבר מדאיגים: שיעור האבטלה עלה מ-3.9% ל-4.3% ואתמול פורסם שמספר המשרות הפנויות ירד בכ-3,000 ל-147,000. המשמעות: אנשים מתחילים להתפשר ולאייש משרות פנויות שבהן לא חפצו קדם לכן.
אז זה מחייב דווקא העלאת ריבית מתונה. עקרונית זה נכון, אך זאת בדיוק הדילמה הפעם, על רקע העלאות הריבית ומצב ההאטה במשק. העלאת ריבית גבוהה עלולה להביא לצמצום במספר העובדים ולעלייה נוספת בשיעור האבטלה ועל זה היו צרכים להתדיין בבנק ישראל טרם קבלת ההחלטה להעלות את הריבית שוב בשיעור ניכר.
מופעלים לחצים על הנגיד בעניין הזה? יש ניסיונות כאלה. נשיא המגזר העסקי, דובי אמיתי, התריע בשיחה ל-ynet, כי על הנגיד להסתפק בהעלאת ריבית של 0.25% "בטרם יהיה פה מיתון של ממש וצמצום מאוד לא רצוי בבניית דירות, שיביא גם לפיטורים בענף הבנייה". לדבריו, "הנגיד המתין יותר מדי עם תחילת התגובה לאינפלציה, ועכשיו הוא מעלה את הריבית יותר מדי". נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה אתמול לנגיד וביקש להימנע כליל מהעלאת הריבית הפעם, מחשש שהעלאה כזאת תפגע קשות במשק.

בכמה תתייקר המשכנתא?

למחירי הדירות שממשיכים לזנק והגיעו כבר לעלייה מטאורית של 19.8% בשנה האחרונה, תהיה השפעה על החלטת הריבית? בוודאי. מדובר בזינוק עצום במחירי הדירות, שבנק ישראל לאר יכול להישאר אדיש לו. יחד עם זאת, די במפתיע העלאות הריבית לא סייעו עד כה לבלימת תופעת ההתייקרויות בתחום הנדל"ן ורוכשים מוכנים לשלם מחיר גבוה עוד יותר וגם להסתכן בתשלומי החזרי הלוואות גבוהים יותר, מחשש שמחירי הדירות ימשיכו בכל מקרה לעלות. זאת, כאשר קבלנים כבר מתחילים לצמצם את הבנייה, מחשש שהעלאות ריבית יפחיתו את הביקוש לדירות. זהו מעגל קסמים, שגם בעניינו יצטרכו להתחשב בקבלת ההחלטה בבנק ישראל.
איך יושפעו המשכנתאות? כיום מעריכים בבנקים שהקשיים בהחזרים מקיפים כבר 2% עד 4% מנוצלים המשכנתאות ובבנקים אחדים אף יצאו במבצעים לפריסה ארוכה יותר של החזרי ההלוואות. גם בנק ישראל פנה לאחרונה לבנקים וביקש מהם להתחשב יותר בנוטלי הלוואות הדיור המתקשים בהחזרים.
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, הסביר כי באם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% וריבית הפריים תעלה מ 4.25% ל - 4.75%, על כל 100,000 שקל שלקחתם במסלול פריים, ההחזר החודשי יעלה בעוד כ-30 שקל לחודש. "לקחתי משכנתא ממוצעת של 1.5 מיליון שקל שמתוכה 500 אלף שקל במסלול הפריים", מסביר וידר, "היום ההחזר החודשי למשכנתא יעמוד על כ-2,315 שקל והחזר כולל של כ-833,608 שקל. בעלייה של 0.5% ההחזר החודשי יקפוץ ל-2,459 שקל ולהחזר כולל של 885,491 שקל, שזה גידול בעלות הכוללת של כ-51,883 שקל". לפי החישובים, בעליה של 0.75% ההחזר החודשי יקפוץ כבר ל-2,533 שקל וההחזר הכולל יעלה ל-912,033 שקל - גידול של 78,425 שקל.

מאיר וידרמאיר וידרצילום: יח"צ

בכמה התייקרה לנו המשכנתא מתחילת השנה? וידר: "אם ניקח משכנתא ממוצעת של מיליון שקל שפרוסה לתקופה של 30 שנים ומתוכה 1/3 במסלול שצמוד לריבית בנק ישראל, ניתן לראות שבתחילת השנה ההחזר על המסלול הזה עמד על כ-1,150 שקל לחודש בעוד שעם עליית הריבית ההחזר החודשי עלה לכ-1,620 שקל ובעליה נוספת לריבית של 4.75% ההחזר כבר עולה לכ-1,720 שקל לחודש.
מה ניתן לעשות? וידר: "בדקו כיצד תשפיע העלייה על משק הבית. אם אתם צופים קושי, נסו לצמצם הוצאות או למצוא מקורות הכנסה נוספים. במידה ולא, נסו להשתמש בהדרגה במקורות הון עצמי הנשמר לחיסכון. זה פחות מומלץ וכדאי יותר לבדוק את התזרים מאשר להשתמש בחסכונות. השיטה דורשת משמעת כלכלית וחובה לעשות זאת בצורה מבוקרת בכל חודש. במידה ואין לכם חסכונות נזילים, בחנו אפשרות למחזור ההלוואות לתקופות החזר ארוכות יותר שיורידו את ההחזר החודשי. חשוב לציין, שהמהלך עלול להוביל לייקור ההלוואות ולכן חשוב גם כאן, להתייעץ עם בעל מקצוע לפני שמבצעים מהלך כל כך משמעותי. מסביר וידר.
אין חשש שהעלאת ריבית של 0.5% ואולי גם בשיעור של 0.75%, כפי שצופים האנליסטים, תגרום לפגיעה קשה בצמיחה בישראל, נתון עיקרי של המשק, המקרין גם על היחס להשקעות בישראל? ברור שהצמיחה הקיימת והצפויה היו מרכיב עיקרי בשיקולי בנק ישראל: שיעורי הצמיחה בישראל היו, עם היציאה המהירה ממשבר הקורונה החמור, גבוהים מאוד ואף חצו את רף שמונה האחוזים. זאת הייתה לפרק זמן קצר צמיחה מהגבוהות בעולם. אולם, ברבעון השלישי השנה הצמיחה כבר הצטמקה לסביבות 2%, רק מעט יותר משיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית ישראל. עוד העלאות ריבית משמעותיות תכופות עלולות להביא את הצמיחה במשק לשיעור שלילי לנפש - פחות מ-2% - נתון שלילי מדאיג.
מה עוד יובא הפעם בחשבון לקראת ההודעה הצפויה על העלאת הריבית היום? כאשר לא צפויים עדיין בחודשים הקרובים תקציב מדינה וחוק הסדרים מאושרים בכנסת, תהליך שאורך חודשים מעת הקמתה של ממשלה חדשה, יהיה על בנק ישראל לשקול גם את ההיבט הזה ולנקוט במדיניות של "המבוגר האחראי" בתחום הריבית. באין ממשלה – בנק ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להיות החלטי וקשוח מאוד בתחום הריבית. כל ההעלאות מאז חודש אפריל היו ברף העליון של התחזיות וגם מעבר לו. רוב האנליסטים סבורים שהריבית תעלה הפעם, בהחלטה האחרונה השנה, ב-0.5%, אך יש גם מי שסבורים, כמו כלכלני בנק לאומי בתחזיתם, שתהיה גם הפעם העלאה בשיעור הגבוה של 0.75%, כמו שתי ההעלאות האחרונות. התשובה תינתן היום בשעה 16:00.
פורסם לראשונה: 15:31, 20.11.22