חברי המחנה הממלכתי מצביעים עם בלוק נתניהו על הרכב הועדות הזמניות  

איוש הוועדות שינה מקצה לקצה את התנהלות הכנסת:

היו תקופות בהן לאופוזיציה היה רוב דה-פקטו (עם שיקלי, סילמן ואף אורבך, שהתקשו לחצות עם עמיתיהם את הקווים ולהפנות עורף לכל הבטחותיהם לבוחר), ולכאורה, מבחינה דמוקרטית, האופוזיציה היתה יכולה להעביר כמעט כל הצעת חוק שרצתה, אך בפועל זה נמנע עקב איוש הוועדות הדורסני.

אגב, אחת מהבטחות הבחירות של מפלגת השלטון דאז, ימינה, עליה חזרו נציגיה כמו מנטרה, היתה שההחלטה הראשונה, ביום הראשון לכהונתה של ממשלתם, תהיה הסדרת ההתיישבות הצעירה, אך כאמור היה להם דחוף יותר למלא את הוועדות באנשיהם.

יודעת מה היתה החקיקה הראשונה של ממשלת הריפוי שהבטיחה לא להתעסק בכסאות וג׳ובים ופוליטיקה קטנה?

ובכן, כדי לצמצם את התופעה הפסולה של עריקים פוליטיים, אך בלי למנוע פיצול לגיטימי של סיעות, היה חוק שדרש שלפחות שליש מחברי הסיעה יהיו בסיעה המתפצלת כדי שאי אפשר יהיה להכריז על חבריה כ״סיעות יחיד״, מה שימנע מהם חבירה לצד השני (למשל מעבר מהאופוזיציה לקואליציה).

כך למשל, בסיעה בת 7 חברים, מספיק ש-5 מהם יתנגדו לפיצול, כדי למנוע אותו.
לעומת זאת, בליכוד אפילו 20 חברים לא מספיקים כדי למנוע פיצול, ויש צורך ב-21 ח״כים לשם כך.

אבל זה לא התאים לממשלת הריפוי, שזממה למשול 4 שנים למרות שלא זכתה בקולות רוב העם אלא ע״י נכלולים, ולשם כך נזקקה לעריקים, ואפילו החוק המחמיר עם הליכוד לא הספיק להם, אז הם פשוט שינו אותו!
כך שמעכשיו סיעה יכולה להתפצל לא רק אם יש לה שליש מהסיעה המקורית, אלא גם אם יש לה רק 4 חברים.

זה היה חוק ספציפי נגד הליכוד, כי ברוב הסיעות שליש סיעה הוא ממילא לא גבוה מ-4 מנדטים.
ואם קודם, כדי למנוע עריקה, הליכוד נדרש להתנגדות של 21 מחבריו לפיצול, הרי שמעכשיו אפילו 26 מתנגדים (מתוך 30!) לא הספיקו
(הקואליציה היתה בטוחה שלא תהיה בעיה לשחד 4 עריקים מהליכוד, אך הם לא קלטו עד כמה קיצוני הרכב הממשלה שלהם ועד כמה הוא מנוגד לדרך של הימין, שאפילו ח״כים מתנדנדים בליכוד לא היו מעלים על הדעת צעד מטורף כזה של הצטרפות לממשלה הזאת).

למותר לציין שהסדרת ההתיישבות הצעירה לא בוצעה גם ביום השני לכהונת הממשלה, וגם לא השלישי, ולמעשה עד עכשיו הדבר לא נעשה!

לאופוזיציה לא נותר שום נשק נגד הדורסנות השערורייתית הזאת, אז הם החליטו פשוט להחרים את דיוני הוועדות, כי ממילא הרוב של הקואליציה בוועדות היה כל כך ענק, שלא היתה משמעות מעשית לנוכחות חברי האופוזיציה.

היתה עתירה לבג״ץ, שאמנם לא התערב ולא שינה בעצמו את הרכבי הוועדות, אך כן הורה לקואליציה לפתוח מחדש את השיבוץ ולדון עם האופוזיציה בלב פתוח ונפש חפצה בשיבוץ שוויוני יותר.
הקואליציה כמובן שמה פס על החלטת בג״ץ!
(מערכת המשפט חשובה להם מאוד, אך רק כל עוד היא משרתת אותם...).
וכך לא היה לאופוזיציה שום סיכוי למנוע את הפרשת שיקלי בוועדת הכנסת.

האם מחאת האופוזיציה עזרה?

אם ביבי רוצה לנסות לחבור לגנץ, צריך לתת לו לעשות את זה כאן ועכשיו, ועם הסיבה הגרועה ביותר.

לצערי הוא הוכיח שלא תמיד ההגיון הטבעי מנחה אותו

אלא דברים אחרים

זה העובדות

אם הוא היה רוצה לבצע שינוייפ הוא היה כבר עושה אותם

להזכירך הוא טיפל בהפרטה הכי גדולה בתולדות המדינה
ועוד ועוד

שהוא רוצה הוא יכול

עד כה הוא מיסמס דברים בכל מיני תירוצים
כעת הוא על צומת דרכים
כל דבר חוץ מאשר ממשלת ימין צרה ודורסנית

בניגוד ללהקת הנאשם שהצביעה כקבוצה נגד כל הצעה - כולל אלו המיטיבות עם חיילים ונשים מוכות

ובניגוד לרצון של לפיד לנהוג באותה דרך שנהג בה הנאשם,

המחנה הממלכתי יהיו...

כן!
ממלכתיים.