חרדים לביטחון: האברכים שעזבו את הכולל והתגייסו ליחידות המיוחדות  

ר' הוא אברך חסידי המשתייך לקהילה מוכרת בציבור החרדי. הוא למד בתלמוד תורה ואחר כך בישיבות, התחתן בגיל 20 והביא ילדים, והמשיך ללמוד תורה כל היום. אבל הסיפור של ר' קיבל תפנית מפתיעה כשלפני 5 שנים המצוקה הכלכלית גרמה לו לעזוב את בית המדרש ולצאת לעבוד, ולא סתם לעבוד - אלא להיות מפתח במערך הסייבר הלאומי. "הצוות שלנו מפתח כלים למערך הסייבר שעוזרים בהגנה על המרחב המקוון של מדינת ישראל, על התשתיות הקריטיות", הוא מספר בגאווה.

הסיפור של ר' יוצא דופן במיוחד לאור העובדה שהוא השתמש במחשב לראשונה רק לפני 5 שנים. "לא היה לי מחשב בבית, לא כילד ולא כנשוי", הוא משתף. "אני זוכר את היום שבו פתחתי מייל, את היום שלמדתי איך משתמשים במחשבים. מהרגע הראשון שבאמת נחשפתי, הרגשתי שיש לי איזה קליק לזה. מאוד עניין אותי, מאוד סקרן אותי. למדתי איך הדברים עובדים, חקרתי".

ר' ממש לא לבד. הרב ד"ר משה קהן, בוגר ישיבה בעצמו, זיהה את הפוטנציאל הלא ממומש של גברים חרדים שלמדו כל חייהם תורה ומעוניינים לצאת ולהתפרנס. לפני שלוש שנים הוא הקים את עמותת פרד"ס, במטרה להכשיר את האברכים חסרי ההשכלה הפורמלית לעבודה בגופי המודיעין של מדינת ישראל.

אל תוכנית פרד"ס נרשמים מדי שנה כמה אלפי אברכים. לאחר מיון קפדני, מתקבלים לתוכנית כמה עשרות בלבד - רק העילויים, אלו עם היכולות האישיות והקוגניטיביות הגבוהות ביותר, כדי שיוכלו להדביק את הפערים ולעמוד במשימה. הקושי הגדול הוא בהשלמת פערים, במיוחד במקצוע האנגלית, שם חלק מהאברכים לא ידועים דבר מלבד אותיות ספורות.

"מכינה קצרה, תואר אקדמי, וכבר בשנה השנייה הם נכנסים לגופי הביטחון – למוסד, לשב"כ, למשטרה, לאגף הסייבר ולמשרד הביטחון. מקומות כאלה שרוצים, שמשוועים לכוח אדם איכותי", מסביר קהן. אברהם זרוק, ראש חטיבת טכנולוגיות במערך הסייבר הלאומי, מוסיף: "אותנו זה לא מפתיע. זה חבר'ה שיודעים לפתוח דף גמרא, שתחילת חייהם הם עם ספר פתוח, חבר'ה שיודעים ללמוד. היכולות האלה, לקחו אותן והכניסו אותן פנימה. והם עוזרים לנו ממש עכשיו בלפתח את הכלים הבאים של מדינת ישראל".