מדור דני אבדיה הראשון לעונה השלישית שלו ב-NBA היה אמור להיראות אחרת לגמרי. העובדה שפתח בחמישייה וקיבל דקות קבועות נתנה תחושה שקרה מה שאבדיה והאוהדים שלו (וגם של וושינגטון בכללותה) חיכו לו במשך שנתיים – הישראלי יודע מה התפקיד שלו. ואז, תוך 24 שעות, הכול הלך לעזאזל. ועכשיו אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה: מעבר לווס אנסלד עצמו, איש אינו יודע באמת מה ווס אנסלד רוצה שאבדיה יעשה בקבוצה שלו, וזה מצב לא נעים עבור השחקן.
הניסיון מלמד שאבדיה נופל וקם. וושינגטון לא הייתה מאריכה את החוזה שלו לשנה רביעית עוד לפני פתיחת העונה אם לא הייתה בונה עליו. כתבנו על כך פעמים רבות: אנסלד והג'נרל-מנג'ר טומי שפרד רואים בו מישהו שירוץ בתור חלק מהשלד לשנים רבות קדימה. הרי הוא רק בן 21 וכבר צבר ניסיון. היו מקרים בהם נדחק לספסל, סיים בלי נקודות, התקשה בהגנה, הסתבך בעבירות – ואחרי תקופה מסוימת הגלגל חזר למעלה. זו הסיבה שכלפי חוץ הוא משדר ביטחון עצמי ורוגע, כפי שאמר אחרי המשחק האחרון: אני סומך על הצוות המקצועי ועליי שנמצא פתרון. אני אהיה בסדר".
4 צפייה בגלריה
אבדיה
אבדיה
הניסיון מלמד שהוא נופל וקם. אבדיה
(צילום: רויטרס)
אבל כשהוא עולה על הפרקט הביטחון הזה לא קיים, ויש לאנסלד חלק גדול בכך. אחרי צמד ההפסדים לבוסטון ולפילדלפיה – שבראשון אבדיה קיבל סדרת חינוך ונזיפה פומבית על היכולת שלו, ובשני איבד את מקומו בחמישייה – גם אוהדים רבים ברשתות החברתיות הצביעו על כך ומרגישים שהיחס כלפי הישראלי לא הוגן. זו כמובן קביעה אישית לחלוטין – לאנסלד יש תוכנית מסודרת שבנה לקבוצה ואם הוא מרגיש שאבדיה לא נותן את מה שצריך כרגע, זו לא רדיפה אישית או התאכזרות, אלא ביזנס ותו לא. אבל אנסלד כן לוקה בעניין האינטליגנציה הרגשית, מאחר שהוא לא הפנים עדיין כמה אבדיה הוא שחקן שתלוי בביטחון שלו.
בניצחון על דטרויט ראינו דוגמה טובה לכך: אחרי מחצית ראשונה רעה, אבדיה התחיל את השנייה באסיסט נהדר להטבעה של קייל קוזמה. הוא נכנס לטירוף וסיים עם תשע נקודות ודקות מצוינות בשמירה על קייד קנינגהאם. זה מוטיב חוזר לאורך הקריירה שלו ב-NBA: הוא רוכב על מהלך טוב אחד בהגנה או בהתקפה כדי להיכנס פתאום לפוקוס מיוחד.
ועכשיו, פחות משבוע אחרי שקיבל שבחים בזכות השמירה שלו על כוכבים, ואת "חגורת ההגנה" שאנסלד מעניק לשחקן שעשה את העבודה הטובה ביותר מול היריבה, אבדיה פתאום שומע שהוא לא טוב מספיק – ועוד במסיבת עיתונאים – יורד לספסל לטובת השחקן שבדר"כ משמש כמספר 12-11 ברוטציה (אנתוני גיל, עליו אנסלד אמר שמתאים יותר לרביעייה האחרת בחמישייה הפותחת) ולא מוצא את עצמו. הוא עלה מול פילי עם רגליים רועדות, פתח מיד עם שלשה פלוס עבירה שקיבל על הראש מג'יימס הארדן, ולמרות כמה דקות בהן סגר נהדר את הסופרסטאר, במחצית השנייה הוא שוב נראה אבוד בשני צדי המגרש. לילה אחרי לילה, שני משחקים, והוא הפך בין רגע משחקן חמישייה לאיש שמסומן כבעיה (ועוד אחרי שתי הופעות איומות של וושינגטון בהן קריסטפס פורזינגיס היה היחיד שתיפקד).
4 צפייה בגלריה
פורזינגיס וקוזמה
פורזינגיס וקוזמה
ניסה לעודד את החבר שלו. פורזינגיס עם קוזמה
(צילום: רויטרס)
אבל הבעיה לא מתבטאת רק בדקות, בנגיעות בכדור ובמסרים שהועברו לאבדיה דרך הטלוויזיה, אלא גם בתפקיד המדויק על המגרש. הוא התחלק מצוין עם וויל בארטון בעמדה מספר 3, כשאבדיה פותח ומספק הגנה ובארטון הוא אחד משני המוציאים לפועל בחמישייה השנייה לצד רוי האצ'ימורה. מול פילדלפיה, נדמה היה לרגע שיש הגיון בשינוי בחמישייה: הפציעה של הרכז המחליף דלון רייט אילצה את אנסלד לאלתר, ואחרי שניסה את ג'ורדן גודווין האלמוני מול בוסטון והראה אפס אמון ברוקי ג'וני דייויס – שנבחר עשירי בדראפט ולא מצליח להשתלב – הייתה הרגשה שאבדיה מיועד לעלות כרכז המחליף ולנצל את כישורי הובלת הכדור שלו. כשעלה בפעם הראשונה נגד פילדלפיה, לקראת סיום הרבע הראשון, זה באמת היה במקום הרכז הפותח מונטה מוריס.
ואז הבלגן התחיל. אבדיה נשלח לעמוד בפינה בזמן שבראדלי ביל ניהל את המשחק לבדו. כשעלה שוב ברבע השני, הישראלי שיחק בעמדה 4 בהתקפה ושמר על הארדן. אלו היו הדקות הטובות ביותר שלו. כשחזר ברבע השלישי שיחק בעמדה 3 הרגילה שלו, ובשלוש הדקות הראשונות של הרבע האחרון, לפני שירד לספסל בפעם האחרונה, הוא בכלל תופקד כ-2! זה היה חסר תקדים וביזארי, כאילו אנסלד לא באמת יודע מה לעשות עם אבדיה ומשתמש בו כסותם חורים פה ושם – כשבהתקפה הוא ממילא לא מקבל מסירות אז זה לא משנה. יש רק עוד שחקן אחד שאנסלד מזיז לפי הצורך, בארטון, אבל גם הוא בין סמול פורוורד לשוטינג גארד, וזה שחקן שעבר שבעה משחקים בלבד בוושינגטון. כשאבדיה משונמך במהירות תוך מספר ימים ומשחק בערב אחד בארבעה תפקידים שונים, זה משדר בדיוק את הנקודה איתה פתחנו: למרות הזמן המשותף יחד, אנסלד לא סגור על איך אבדיה מתאים לכדורסל שלו, ואבדיה מרגיש את הבלבול. אם אחרי שבעה משחקים אנסלד פתאום אומר שתהיה לשחקן אפשרות להציג יותר מכישורי ניהול המשחק שלו עם החמישייה השנייה שזקוקה לכך, שעה קצרה אחרי שהציב אותו רחוק מהכדור כמחליף, קשה להבין לאן הדברים הולכים.
4 צפייה בגלריה
שחקן וושיינגטון וויזארדס דני אבדיה מול שחקן בוסטון סלטיקס אל הורפורד
שחקן וושיינגטון וויזארדס דני אבדיה מול שחקן בוסטון סלטיקס אל הורפורד
גם קוזמה וגם התקשורת בארה"ב משוכנעים שהוא צריך להשתפר. אבדיה
(רויטרס)
כמובן שאבדיה לא עוזר לעצמו בכך שאינו מצליח לשמור על רמה יציבה. בתקשורת בארה"ב - וגם קייל קוזמה - דיברו על כך שיצטרך להשתפר. גיל הראה במקומו הרבה יותר דינמיות בהתקפה מבחינת קליעה ותנועה. שמענו לא מעט בהקשר חיובי את המשפט שנאמר על אבדיה, "נותן למשחק לבוא אליו", אבל זה משדר פסיביות בזמן שכל האחרים לוקחים לעצמם את הכדור. אבל כאן יש עוד קטע מוזר: זה לא שהייתה קטסטרופה מתמשכת. חמשת המשחקים הראשונים היו סבירים, ואפשר היה לראות דקות ארוכות בהן קיבל את הכדור ליד וקיבל החלטות טובות. במקרים רבים, אחרי שלקח כדור חוזר בהגנה הוא המשיך איתו, ואפשר היה אפילו לראות את בראדלי ביל מבקש ממנו לעשות את זה. ריבאונד-ריצה-אסיסט, הוא מצוין בזה. הוא אפילו שיפר את הקליעה משלוש. אם מחצית אחת בה התקשה מול ג'ייסון טייטום בהפסד לבוסטון מצדיקה את השינוי הקיצוני? קצת משונה.
אבל זה הספורט המקצועני בארה"ב, הדברים מתהפכים ברגע. הרוטציה עוד תשתנה שוב, אולי כבר במשחקים הקרובים נראה את אבדיה משחק בעמדה ברורה ומתרגל יותר לספסל. רק שמישהו בוושינגטון יבין מה הוא רוצה ממנו.

המספר הנוסף: 2

בשניים מבין שבעת המשחקים של וושינגטון אבדיה סיים כריבאונדר המוביל. זה בדרך כלל קשור לעניין הביטחון: בהופעות הטובות יותר רואים אותו מתמגנט לכל כדור שעף מהטבעת ולוקח אותם ברצף. בהופעות הפחות טובות הוא פשוט רץ מצד לצד ולא מצליח להפוך למשאבה שהוא מסוגל. הכל קשור לכמה שהוא מרגיש נוח על המגרש.

ציוץ

"אם אבדיה היה עושה עכשיו את הח... האידיוטי שקוזמה עשה, הוא לא היה רואה מגרש לשלושה משחקים".
הגולש מייקל סייקס מביע דעה שהייתה פופולרית בימים האחרונים: בהיררכיה של וושיגנטון, אבדיה הוא דמות שקל יותר להעניש מאשר הסופרסטארים. המקרה המדובר, אגב, היה אחרי שקוזמה ניסה הטבעה מסובכת במתפרצת, החמיץ אותה, והקבוצה ספגה שלשה בצד השני.

ציטוט

"אבדיה בחור טוב והוא ימשיך לעבוד על קריאת המשחק שלו. אני בטוח במאה אחוז" (קריסטפס פורזינגיס מנסה לעודד את החבר)