ישראל עוברת לשעון חורף: שעון הקיץ תשפ"ג - 2022 יסתיים בסוף שבוע הקרוב בלילה שבין מוצאי שבת, ד' חשון תשפ"ג ה-29 לאוקטובר ליום ראשון, ה' חשון תשפ"ג, 30.10.2022. בשעה 02:00 לפנות בוקר יש להזיז את המחוגים שעה אחת לאחור לשעה 01:00. שעון הקיץ יחל שוב אור ליום שישי, ב' ניסן תשפ"ג, ה-24 למרץ 2023.
מה המשמעות של שעון החורף?
העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013 .לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים שבהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ שבו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".
שעון החורף אינו מיועד רק כדי "להרוויח" שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות שבהן השמש מתחילה לזרוח. כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.
מרגישים מדוכדכים ועייפים יותר בחורף?
בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין (מכונה גם “הורמון חושך”) הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.
גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר למצב הרוח והרגשות, קשור ע"פ מחקרים, באופן ישיר, למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.
איך זה קשור לשעון החורף? ב-30 באוקטובר, שעת הזריחה תהיה ב-5:35 והשקיעה תהיה ב-17:26 ושעות האור הצפויות בתאריך זה הן 11 שעות ו-51 דקות. למחרת ב-31 באוקטובר, עם כניסת שעון החורף, שעת הזריחה תהיה ב- 5:56 ושעת השקיעה ב-16:51 ונאבד כשעת אור יום אחת (סה"כ 10 שעות ו-55 דקות שעות אור).
ביום הארוך ביותר בשנה ב-21 ביוני אורך שעות אור היום מסתכם ב-14 שעות ו- 14 דקות, וביום הקצר ביותר בשנה ב-21 בדצמבר, אורך שעות אור היום מסתכם ב-10 שעות ו-3 דקות.
מהו השעון הלאומי?
הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.
המעבדה הלאומית לפיזיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות כמו: "כיפת ברזל", מערכת ה-"חץ" ו"שרביט קסמים".
במעבדה הלאומית ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.
בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. בשנת 2017 נוספה שנייה נוספת לזמן הבינלאומי כדי לתאם בינו לבין הסתובבות כדור הארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
