יותר חרדים, יותר נשים במדעי המחשב: הנתונים לקראת שנת הלימודים האקדמית נחשפים

העלייה במספר הסטודנטים נעצרה: שנת הלימודים התשפ"ג האקדמית תיפתח השבוע עם 342,000 סטודנטים שיחזרו לספסל הלימודים. זאת לעומת 337,230 אשתקד. מדובר בגידול של 1.6% באקדמיה. נתונים אלה מגיעים לאחר שבשנת התשפ"א הייתה עלייה חריגה במספר הסטודנטים שהחלו לימודים ביחס לשנה שלפניה בשל מגפת הקורונה.

בשנה האחרונה אומת הסטארט אפ המשיכה להציג עלייה במספר הסטודנטים הכולל בתחומים הקשורים להיי טק. כמו כן, חלה עלייה במספר הנשים הלומדות בתחומים אלה.

37,750 סטודנטים נרשמו לתוכניות ללימודי הנדסה בשנה האחרונה, והם מהווים כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. 20,540 סטודנטים נרשמו לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. סך הכל, כ-58,290 סטודנטים למדו במקצועות הטכנולוגיים הנדרשים בענף ההיי-טק. לעומת זאת, במדעי החברה למדו בשנה האחרונה כ-38 אלף סטודנטים.

מתמקדים ברופאים ישראלים

מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה גדל בעשור האחרון מ-530 ל-895 (שהחלו ללמוד בתשפ"ב). לאחרונה אף הוחלט לסגור תכניות רפואה עבור סטודנטים אמריקאים כדי שסטודנטים ישראלים ילמדו במקומם. צעדים אלה ראויים לציון אך לא מספיקים, שכן בישראל עדיין חסרים רופאים. מי שמתנגדים לפתיחת עוד תוכניות לימודים לרפואה הן האוניברסיטאות עצמן, ועד ראשי האוניברסיטאות שנחשב מנותק מן השטח כפי שקרה במקרה של אוניברסיטת אריאל שפחה בית ספר לרפואה.

בשנה האחרונה למדו ב-59 מוסדות אקדמאיים בישראל כ-256,170 לתואר ראשון, 68,545 סטודנטים לתואר שני, 11,725 סטודנטים לתואר שלישי ו-785 סטודנטים ללימודי תעודה. בתואר ראשון מדובר בגידול של כ-1,500 סטודנטים בהשוואה למספר הסטודנטים בתשפ"א.

הכוח הנשי: הגדלת שיעור הנשים באקדמיה

לאורך השנים הצליחו הנשים להטות את הכף וכיום יש יותר סטודנטיות מסטודנטים. נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58% בתואר הראשון, 65% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי. כך כאמור יש גם גידול במספר הנשים שלומדות לימודי מחשבים – מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) גדל מ-2,622 בשנת תש"ע (2019) ל-6,844 בתשפ"ב (2021). עם זאת, עדיין מדובר בתחום שנשלט על ידי גברים.

הפריפריה בפנים?

ומה באשר לתושבי פריפריה? בשנת תשפ"א כ-65,000 סטודנטים המהווים כשליש מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). אלה שהנתונים מציגים עיוות, דווקא סטודנטים שמגיעים מערים ומשפחות פחות חזקות לומדים יותר במכללות פרטיות ביחס לסטודנטים מערים עשירות.

הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה שסטודנטים חזקים עם ציונים גבוהים שנמצאים בעיקר בישובים מבוססים מתקבלים בקלות רבה יותר לאוניברסיטאות שמתוקצבת על ידי המדינה בגלל הציונים שלהם. ואילו סטודנטים שהגיעו מערים שבהן מערכת החינוך חלשה יותר הראו הישגים נמוכים יותר, מתקבלים פחות לאוניברסיטאות ונאלצים ללמוד במוסדות פרטיים, שם תנאי הקבלה נמוכים יותר אך שכר הלימוד גבוהה יותר.

כמו כן, נרשם גידול במספר הסטודנטים החרדים: במהלך העשור האחרון שילש את עצמו מספר הסטודנטים החרדים, מכ-5,500 בתשע"א לכ-16,575 בתשפ"ב. ועדיין יש לעשות כברת דרך, לדוגמה, סטודנטים חרדים הם 4.9% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13% מחלקם באוכלוסייה.