יותר ויותר עובדים אמריקנים מדווחים על שיטה חדשה מצד המעסיקים שלהם: במידה שהם עברו הכשרה כלשהי והחליטו להתפטר לאחר מכן, הם נדרשים לשלם למעסיקים על אותה הכשרה.
סימראן באל, קוסמטיקאית עם תעודה, היא דוגמא אחת לכך. לאחר שהתקבלה באוגוסט 2021 לעבודה בסלון יופי במדינת וושינגטון, המעסיק שלה אילץ אותה לעבור הכשרות מסוימות כדי לעבוד עבורו, למרות שלטענתה כבר עברה אותן בעבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
(צילום: Shutterstock)
באל מספרת שההכשרות בסלון היופי התעכבו, וגם שכבר נערכו הן היו ברמה נמוכה. במקביל, נאסר עליה לעבוד כקוסמטיקאית, והיא נאלצה לשבת בדלפק הפקידות במקום ולהרוויח פחות כסף. בסופו של דבר כשהחליטה לעזוב, חודשיים לאחר שהתקבלה לסלון היופי, המעסיק הגיש לה חשבון לתשלום של 1,900 דולר על אותן הכשרות שכביכול עברה.
הקוסמטיקאית הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד אותו סלון יופי בדרישה להשיב את כספה, אבל השופט דחה את עתירתה בטענה כי היא לא השלימה את ההכשרה והמעסיק אינו חייב לה דבר.
הסיפור של באל משקף את אלה של עשרות עובדים נוספים בתחומי הבריאות, הובלה וקמעונאות, שהתלוננו לאחרונה בפני הרשויות בארצות הברית על כך שחברות מסוימות גובות מעובדים שהתפטרו סכומי כסף משמעותיים עבור הכשרות שעברו.
לשיטה הזאת יש שם "הסכם החזר על הכשרה" (TRAP). בסקר שנערך לפני שנתיים בארה"ב על ידי מכון המחקר קורנל התגלה כי 10% היו חתומים על הסכם כזה. ההערכה היא כרגע שהמספרים גבוהים בהרבה.

היה נהוג בשנות ה-80, אבל לבעלי תפקידים בכירים

נתוני התעסוקה של ארה"ב לחודש ספטמבר שפורסמו לאחרונה הציגו ירידה בשיעור האבטלה, מ-3.7% באוגוסט ל-3.5% בספטמבר - מה שמעיד על חוזקו של שוק העבודה האמריקני.
לטענת ג'ונתן האריס, שמלמד בבית המספר למשפטים באוניברסיטת לויולה בלוס אנג'לס, "המצב הנוכחי בו יש אבטלה נמוכה נותנת לעובדים יותר כוח, והם יכולים לדרוש בין השאר העלאות שכר או פשוט לעזוב למקום עבודה שמספק להם תנאים טובים יותר. בשל כך מעסיקים מחפשים דרכים למנוע מהעובדים שלהם להתפטר מבלי להעלות את שכרם או לשפר את תנאי העבודה שלהם", טוען האריס.
עוד הוסיף האריס: "הסכמי הכשרות שונים קיימים בארה"ב מאז סוף שנות ה-80, אבל נחתמו בעיקר עם עובדים בתפקידים מרכזיים בחברות, שגם הרוויחו שכר גבוה ועברו הכשרות חשובות ויקרות".
הרשויות והמחוקקים בארה"ב כבר ביקרו את השיטה. הסנטור שרוד בראון אף בוחן אפשרות לרסן את הנוהג הזה באמצעות חקיקה. התובע הכללי של מדינת מינסוטה, קית' אליסון, התייחס גם הוא לדברים ואמר שהוא מתנגד לנוהג החדש, אבל שהוא יכול להיות מקובל אם מדובר למשל בהסמכה של רישיון נהיגה לרכב מסחרי, שהוא גם משהו בעל ערך וגם משהו מוכר על ידי המדינה.
עוד סקטור שנפגע משמעותית מהנוהג החדש הוא אחיות בבתי חולים ומרפאות. לפי סקר שנערך עבור ארגון האחיות בארה"ב, עלה כי 589 מתוך 1,689 אחיות שענו עליו נדרשו לעבור תוכנית הכשרה, ו-326 מהן היו צריכות לשלם למעסיקים את עלותו מכיוון שעזבו את מקום העבודה. אחיות רבות טענו כי לא נאמר להם על דרישה להחזר כספי לפני שהתקבלו לעבודה וגם לא בתקופת ההכשרה, וכי השיעורים עצמם בכיתה חזרו לעיתים קרובות על מה שכבר למדו בבתי ספר לאחיות.
בתחום ההובלות הדברים דומים. כך למשל היו חברות שדרשו מנהגים שקיבלו דרכם רישיון נהיגה לרכבים מסחריים, אבל עזבו את החברה אחרי תקופה מסוימת, כ-6,000 דולר. בתגובה לדברים, אמרו באיגוד ההובלות האמריקני כי הרישיון של אותם נהגים עדיין בתוקף והם יכול לעבוד בחברה אחרת, ובלי קשר מדובר בלימודים אותם חייבים העובדים לעבור לפי הוראה של הממשל האמריקני.