"מחכה לילד": רותם כהן פותח את הלב על האלבום החדש ואשתו הטרייה

האלבום החדש של הזמר והיוצר רותם כהן, "42", נפתח בשיר "חליפה ונעליים". מילות השיר מתחברות לסיפור הזוגיות וההכנות לחתונה שלו עם בחירת ליבו ורעייתו הטרייה, שי שגיא, שאותה נשא לאישה לפני שלושה חודשים. הקליפ שמלווה את השיר כולל צילום ביתי של הצעת הנישואים בסלון ביתם, ותיעוד מתוך החתונה רבת־המשתתפים, כולל הנסיעה המשותפת אליה ורגעים רומנטיים של בני הזוג.

בכלל, כל סיפור החתונה מוציא מכהן הרבה מאוד רומנטיקה, שנמצאת אצלו גם בשגרה בכמויות לא מבוטלות. "שלושה חודשים לפני הצעת הנישואים צילמתי אותנו ב־3 בלילה כשהיא ישנה, גמורה מעייפות, ואני עונד לה את הטבעת על האצבע, והכנסנו את זה לקליפ", הוא משחזר. "בהצעת הנישואים עצמה, שגם נכנסה לקליפ, העמדתי חצובה עם מצלמה שתצלם מהצד. יש לי 40 דקות מצולמות ששנינו בוכים יחד אחרי שהצעתי לה, הכל מתועד.

"זה היה היסטריה להפיק את הדבר הזה, והייתי בלחץ נוראי. הרי אם היית בא אלי לפני שנתיים ואומר לי שעכשיו אהיה נשוי, הייתי מתקשה לקום מהרצפה במשך חצי שעה מרוב צחוק. מי חשב להתחתן? הרי 'רק דגים מתים זורמים'. ופתאום אני מוצא את עצמי חי עם אישה שאני אוהב, שאת כל הפחדים, שהקפתי בחומות כמה שיותר גבוהות, היא הפילה ככה בקלות, בנקישת אצבע".

איך שי הגיבה לשיר "חליפה ונעליים"?

"היא בכתה, ככה במשך חודשים לפני שהוא יצא - שומעת ובוכה. את השיר כתב והלחין טל קסטיאל והקלטתי אותו עוד לפני שהכרתי אותה. כאילו זימנתי את האהבה שלה עם השיר הזה, שזה הכי מטורף".

איך הצעת לה נישואים?

"זה היה בשבת. הכנתי חמין, הזמנתי את המשפחה שלי ואת המשפחה שלה לשעה מסוימת, כשאני יודע שאני עומד להציע לה, וכדי שיהיה לי תירוץ למצלמה עם החצובה אני אומר לה 'בואי נצלם סרטון לטיקטוק'. והיא לא מבינה מה טיקטוק עכשיו, כי ההורים עומדים להגיע והיא רוצה להכין סלטים ולערוך שולחן. ואז אני מוציא אייס קפה וטקילה וכל מיני גבינות, הייתי מבולבל לגמרי, מהלחץ. עד שכבר התיישבתי מולה פתאום נזכרתי שהטבעת לא עלי, והלכתי לחדר להביא אותה, והיא לא הבינה מה קורה, אבל היא רגילה שאני קצת מבולבל. ואז התיישבתי מולה על הספה והצעתי לה, ושנינו בכינו חצי שעה ביחד, ואחר כך הגיעו ההורים".

והכל בקליפ, כולל החתונה.

"כשהשיר יצא חשבנו על וידאו, שמתי את השיר ברקע של הצילומים והבנתי שזה חייב להיות זה, אז שחררתי, ושי הסכימה שזה יהיה הקליפ, למרות שהיא מאוד מתרחקת מחשיפה. תשמע, אם אני מוכר, וממילא וידאו שלי מהחתונה ידלוף החוצה - הרי לא אבקש מהמוזמנים להפקיד את הטלפונים בכניסה - אז שזה יבוא ממני, עם חומרים שאני צילמתי. אבל לא הוצאתי את השיר לתקשורת בשבוע של החתונה שלי, כי השיר מספיק חזק בפני עצמו".

איך עברה עליך החתונה?

"כל כך התבאסתי כשהיא הסתיימה. נהניתי כל כך והיה מרגש ברמות. ולא היו זמרים ששרו, ולא היו במות, ואני עצמי לא עליתי לשיר. אנשים ציפו שיהיה שם רייב עצמאות, פסטיבל ערד, ושאלו למה אין זמרים. למה שיהיו זמרים? אני מתחתן. רוצים זמרים? לכו לזאפה לייב".

אפרופו זמרים בחתונה, התאכזבת שאיל גולן לא הגיע לחגוג איתך?

"הייתי רוצה לא לחשוב שהוא כזה. אני לא חושב שהוא לא הגיע כדי לפגוע, כנראה לא היה דחוף לו לכבד אותי. כתבתי לו לא מעט שירים, כולל לאלבום האחרון שלו. יש לי ציפייה שיכבדו אותי כמו שאני מכבד אחרים. אני ממש לא פגוע. זה מאכזב - וזהו, הלאה. לא הייתי מתנהג ככה לאנשים שאני מכבד.

"בחתונה עצמה בקושי הצלחתי לנשום. שום הופעה בהיכל התרבות או בקיסריה, או מול 55 אלף איש בפארק הירקון עם אנריקה איגלסיאס, לא הכינה אותי להתרגשות שעברתי שם. לא שתיתי הרבה, הייתי שיכור מהאהבה שם, עפנו באוויר. ביום שלמחרת אנשים התקשרו להגיד לי שהיתה חתונה איכותית, אבל כל כך פשוטה. החופה היתה פשוטה, טלית עם מקלות, בלי סידורי פרחים על השולחנות. ההשקעה שלי היתה באיכות. את החליפה קניתי יום לפני, בכמה דקות. נכנסתי - יצאתי. לשי היה קשה לבחור את שמלת הכלה שלה, כי לא הייתי שם להגיד לה שזה מהמם, והיא כל כך סומכת עלי. פנס אחד בבית פה היא לא בחרה".

איך הפלת עליה חתונה בגיל 22?

"זה כל כך לא היה ככה, באמת. זה כמו שתגיד לי שמי שמתחתן רוצה להביא ילדים, ותשאל אותי אם היא מוכנה לזה. היא לגמרי 'אפויה'. אני מאוד משתוקק ומחכה לילד. שנינו רוצים, זה ברור. מתי? לי יש נגיעה קטנה בהחלטה. זה הקדוש ברוך הוא מחליט מתי, איך ולמה. מה שיבוא - יבוא, בעזרת השם, מתי שצריך. אני לא לחוץ".

קראת לאלבום החדש "42", כמו הגיל שלך.

"כי החלטתי לשחרר, לא צריך שם לאלבום. 42 זה הגיל שלי. זה אני, נטו, אני פה, וזו השנה בחיי שבה הכרזתי על אהבתי".

עם רחפן לפנטהאוז של ההורים

ואכן, נדמה שבגיל 42 כהן מצא את המנוחה והנחלה. שלושה חודשים אחרי החתונה הוא ושי גרים בדירה מרווחת בתל אביב, שאליה עבר לפני כשנתיים. את הדירה רכש עם משכנתא, למי שמנסה לעשות חישובים בראש. "אין לי עניין להשכיב כל כך הרבה כסף על דירה בבת אחת. ככל שאני מבין בנדל"ן, נראה לי שגם ביונסה לא שמה את כל הכסף על הבית שלה מראש", הוא אומר.

בכניסה לדירה נמצא הפסנתר המפורסם שהיה שייך לאריק איינשטיין ז"ל, שכהן רכש לפני כמה שנים. ביום־יום הוא מנגן על פסנתר חדש יותר, שנמצא בסלון הרחב, המרופד בספות מאסיביות. גם המטבח מרשים, בזכות כהן עצמו, שאחראי לעיצוב הבית.

באחת הפינות נמצא רכב חשמלי ארבע־גלגלי מסוג איזי ריידר, מעין שילוב של אופניים חשמליים וטרקטורון, בעל עבירות שטח נדירה, שנמצא בשימוש של יחידות מיוחדות בצה"ל ובצבא ארה"ב. באמצעותו יוצא כהן לטיולים ברחבי פארק הירקון ונוסע לאימוני כושר, שלושה בשבוע, עם מאמן אישי שעוזר לו לשרוף קלוריות ולפתח מסת שרירים. "אני כל הזמן נאבק בנושא המשקל", הוא אומר, תוך שהוא מגיש קפה ועוגיות במרפסת. "לא נעים לי מאשתי. אני מתייחס לזה יותר ממנה, מעיר לה על קרואסונים שהיא אוכלת. יש לי נטייה להשמין. רק בשנים האחרונות אני מתחיל להבין כמה זה חשוב".

כשכהן יוצא אל המרפסת בקומה ה־21, הנוף של תל אביב פרוס לפניו במלוא הדרו. הוא מחובר לעיר, אבל גם מרוחק ממנה מעט. מהמרפסת הרחבה אפשר להשקיף על הפנטהאוז של מגדל סמוך, נמוך יותר, שם מתגוררים הוריו, שעברו מלוד כדי לגור ליד הילדים. "ילדים" ברבים, כי אחותו של כהן והמנהלת האישית שלו, קרני, מתגוררת ממש באותו הבניין, שתי קומות מתחתיו. "ההורים שלי בני 60 פלוס, ולהביא אותם מלוד לתל אביב זה לא היה פשוט. תהליך ארוך של שכנועים. קרני עבדה קשה כדי לשכנע את אמא שלי, ומצאה את הדירות האלה שנגור בהן".

נוסף על האיזי ריידר, הוא גם מטיס רחפנים להנאתו. "אני עומד פה מתחת לבניין ומעלה רחפן עד לפנטהאוז של ההורים שלי, מכניס להם אותו לסלון. קניתי גם את המשקפיים שמאפשרים לי לראות מה הרחפן רואה. זה אדיר".

אף פעם לא מאוחר לטיטאניק

לפני חמש שנים וחצי התראיין כהן למוסף "ישראל היום", ואמר: "אני לא יכול להיות אף פעם עם מישהי שבאה אלי דרך המוזיקה. המחשבה שאצא עם מעריצה קשה לי". אלא שבניגוד לכל התכנונים והתחזיות שלו, את אשתו הטרייה הכיר בהופעה שלו. "שי באה להופעה שלי בזאפה הרצליה עם ההורים שלה ושתי חברות. אחרי ההופעה הם באו אלי להגיד שלום, להתחבק, להצטלם. היא הסתכלה עלי בדרך שאני לא יודע להסביר. היא ראתה אותי. עניין אותה לדעת איך היה לי בהופעה, אם נהניתי. בדרך כלל שואלים אם הקהל נהנה, ופתאום באה עלמה צעירה ושואלת מה עם רותם. וזה ריגש אותי, עד היום.

"אז ביקשתי ממנה לתייג אותי בתמונה שהיא מעלה לאינסטגרם, והייתי סקרן לדעת מי היא. חיפשתי אותה בין מאות תמונות שתויגתי בהן, וככה התחלנו לקשקש. ועד שלא וידאתי בדרכיי המתוחכמות שכשהיא מסתכלת לי בעיניים היא רואה אותי ולא את 'רותם כהן' - לא נרגעתי, והאמת היא שדי מהר היא הצליחה לגרום לי לתחושת הביטחון הזו".

כמו הרבה כוכבים, "נפלת" בסוף עם מעריצה.

"אז זהו, היא לא מעריצה. איך אני יודע? כי ההתחלה היתה מאוד־מאוד איטית. היא נפגשת איתי פעם ועוד פעם ועוד פעם, פעם שביעית, ואין סלפי. הבחורה לא מרימה את הטלפון, לא מעניין אותה בכלל להצטלם איתי. ואני רגיל לחשוד, לבדוק, להסתכל, לראות מה קורה. גם להכניס אלי מישהו הביתה לוקח זמן, וקלטתי שלא מעניין אותה להצטלם ולהראות לחברות שלה או למישהו אחר שהיא נמצאת איתי בבית שלי. אגב, אלה פחדים שלכל אחד יש. אני רוצה לדעת למה את פה ושזה מהמקום הנכון. עשיתי לה טסטים קטנים ומהירים, וזה הוכיח את עצמו מהר מאוד".

הפרש הגילים לא הפריע לך?

"לא, ואני זוכר שבכל תקופת ההתחלה שלנו שאלתי אותה - ההורים שלך יודעים שאת בקשר איתי? והיא אמרה ברור, הם חושבים שאתה איש מקסים. כאילו, זה לא היה אף פעם עניין גדול. היא עוד מעט בת 23, יש בינינו 19 שנה. יש לנו המון על מה לדבר. אני לומד ממנה מלא, מילדה בת 22. אני יכול לשתף אותה באיזה משבר קטן שיש לי, והילדה הזאת אומרת לי את המשפטים הכי מדויקים כדי לגרום לי להרגיש הכי פתוח, נוח, רגוע. היא אומרת לי את הדברים שאני לא יודע להגיד לעצמי. נכון, כשצפיתי בסרט 'טיטאניק' היא היתה בגן. אוקיי, אחלה, אז היא תראה עכשיו את 'טיטאניק'. כששואלים אותי בת כמה היא אני אומר שהיא בת 30 בעוד שבע שנים".

קיבלת תגובות מעליבות על הפרש הגילים בינך לבין שי?

"נתקלתי בתגובות כאלה באינסטגרם, כשכתבו 'מה זה, היא נראית הבת שלו', אבל אין לי כלום עם האנשים האלה, הם לא מעניינים אותי. זה מעליב לכמה שניות כשאתה לוקח את זה בלי פרופורציה. עם השנים בתעשייה אתה לומד לא לקחת לנשמה. ברור שמדגדג לי להגיב, אבל אני לא מגיב".

לשי ולך היה משבר בזוגיות?

"כן, בוודאי, ברור, לפני כמעט שנה, עוד לפני האירוסים. רבנו על דברים עקרוניים שהם שלנו. זאת זוגיות שגם כשיש בה ירידות ועצירות למדתי שאני לא הולך. לכן החלטתי שאני רוצה אותה לכל החיים, כי אחרי ריב אני לא מעוניין ללכת. אז רבנו, התווכחנו, מחר יום חדש והכל בסדר".

יש אמנים שבני הזוג שלהם סובלים כי הם המון מחוץ לבית.

"זה לא הז'אנר. כשאני מסיים לעבוד באולפן אני בא הביתה לאשתי. אם אני מופיע באילת ונשאר לישון שם, יש לה כרטיס טיסה והיא יכולה להצטרף. היא מחליטה לאילו פעילויות שלי היא מצטרפת ולאילו לא. היא הצטרפה אלי, למשל, כשנסעתי לקובה לצלם את הקליפ לשיר החדש 'צ'ילה קולומביה' עם הבמאי של הקליפים של אנריקה איגלסיאס. ידעתי שלא יהיה לנו זמן לירח דבש אחרי החתונה, אז נסענו יחד לקובה, חודשיים לפני החתונה. השקענו בקליפ הזה הרבה כסף, כמו שאנחנו משקיעים הרבה בהופעות, בבמות, בהקלטות".

השמעת לה את האלבום לפני שהוא יצא?

"בטח. כשאני חוזר מהאולפן אני משמיע חומרים פה בבית. או שאני שולח לה לטלפון, אחרי שאני מוודא שהיא עם אוזניות, מבקש שהיא תצלם לי את האוזניות לפני שאני שולח. גם מאמנים אחרים, מחברים, שאני שולח להם שירים שלי לפני שיצאו, אני מבקש שישלחו לי סלפי עם אוזניות והם שולחים לי. כי אני פרפקציוניסט. אם הייתי יכול, הייתי מוציא אלבום עם מערכת סראונד ביתית כדי שיוכלו לשמוע אותו מושלם".

שלמה ארצי מתוך שינה

זה האלבום הרביעי שלו, והוא מגיע חמש שנים אחרי קודמו ותשע שנים מתחילת הקריירה. "אבל לא הייתי במקפיא חמש שנים", הוא ממהר לציין, "אלא עשיתי המון דברים. כתבתי הרבה שירים, הוצאתי הרבה שירים, הופעתי המון, השתתפתי ב'רוקדים עם כוכבים', הייתי פרזנטור של רשת אייס במשך שלוש שנים. באמצע היו גם שנתיים של קורונה".

בין היתר, הוא הוציא בתקופה הזו דואטים עם שלומי שבת, קובי אפללו, רוני דלומי, בית הבובות וקווין, שיתף פעולה עם יוצרים כמו דולי ופן ואליה רוסיליו, השתתף בשיר עם עומר אדם, משה פרץ, נטע ברזילי ואלי ומריאנו, והוציא עוד עשרה סינגלים משל עצמו.

אבל באלבום החדש כהן שם בצד את שלל החיבורים והניסיונות, וחוזר אל השילוב שעבד נהדר באלבומו הקודם, בין הסגנון הלטיני לבין בלדות רומנטיות. לצידם הוא משלב פופ קצבי ובלדות שמושפעות משלמה ארצי. "שלמה בהחלט השפיע עלי באלבום הזה", הוא מודה. "הוא ממזר לא קטן, הצליח להשפיע עלי מתוך שינה אפילו".

האלבום נחתם בביצועים משלו לשני להיטים שיצר בתחילת הקריירה עבור איל גולן, "כשאחר" (שאותו הלחין למילים של נועם חורב) ו"נגעת לי בלב" (שאותו כתב והלחין). את שניהם הוא שר כבר שנים בהופעות, אבל רק כעת הקליט וגם מוציא באלבום. לטעמי, הביצוע שלו ל"כשאחר" מצליח להיות מרגש יותר מהמקור, ואת "נגעת לי בלב" הוא לוקח לאזור הלטיני.

התלבטת אם להקליט את שני השירים האלה?

"יש פחד כזה, אחרי שאתה נותן שיר לאמן כמו איל והוא ניכס אותו לעצמו, ואז באיזו תעוזה אתה מחזיר אותו? אבל אני באמת רואה את השירים שלי כמו ילדים ששלחתי לאימוץ עד לרגע שאוכל לעמוד על הרגליים. יש לי קהל גדול שמצטרף אלי בשירים לאורך הדרך, ואני שר את השירים האלה בהופעות, ככה הם מגלים שאלה שירים שאני כתבתי".

ביצירת האלבום הוא נעזר כמנהל אמנותי בטל קסטיאל, שיצר עבורו את השירים "חליפה ונעליים" ו"מפסיד לבחורות יפות". "לפעמים צריך עוד אוזן שתהיה מנותקת לחלוטין ממני ומאחותי קרני, שמנהלת אותי. שיהיה עוד מישהו מבחוץ, אובייקטיבי לגמרי, שיביע דעתו על השירים. לפעמים אני כותב שיר שלא מתאים לי, וצריך לדעת לתת אותו לאמן אחר".

וקרני?

"קרני מנהלת אותי כי היא מאוד־מאוד מוכשרת. מאז שהיתה ילדה קטנה אני מכנה אותה 'ארין ברוקוביץ''. היא כאילו אני, רותם, אבל בלי ההתרגשות המיותרת, בלי האמוציות. היא אשת עסקים ממולחת, יזמית בנשמתה, היא מזהה להיטים. כשהיתה בכיתה ו' היא כבר יעצה לי אילו שירים לשלוח לאילו אמנים, ואיפה צריך לחדד את הפזמון. היא גם גדלה על המוזיקה שאני גדלתי עליה, ולכן היא מתאימה לי".

מבחינה אמנותית, אתה נמצא במקום שרצית להיות בו?

"אני מאוד שלם עם המקום המוזיקלי והאמנותי שבו אני נמצא. הסגנון הטבעי שלי הוא הרומנטי. גדלתי על חוליו איגלסיאס. המוזיקה שאני יוצר ומבצע היא אני, ובכל פעם עם עדכוני גרסה. למשל, שיר כמו 'אני פרא', שלא נשמע ממש אני, אבל אם אני יצרתי אותו כנראה גם הוא חלק ממני. בא לי להישמע גם כמו דה וויקנד, כי אני אוהב אותו. אני אוהב המון סגנונות מוזיקליים, דואג לא לברוח לגמרי מהמסילה, אבל גם לראות נופים אחרים, כי אני רוצה לעניין את עצמי גם כאמן. לא להיות שבוי של תחנת רדיו מסוימת או של ציפיות הקהל, למרות שאני יודע מה הם מצפים ממני להיות - הרומנטיקן עם המקצבים הלטיניים".

עומס יתר

כשמגיעים לעניין הרשתות החברתיות, יש לכהן מה להעיר לקולגות מהתעשייה. "אני לא מסתכל על מספרי הצפיות ההזויים שיש כאן לשירים ביוטיוב. יש כאלה שבתוך לילה מגיעים ל־7-6 מיליון צפיות, וזה לא הגיוני. למדתי להסתכל על אפליקציית שאזאם, לראות כמה חיפשו אותי. יש דבר יפה יותר מאשר כמה מאזינים חיפשו אותי? אז את השיר 'כל כך יפה לך' בגרסה הספרדית שלו, 'Como el Agua׳, חיפשו 130 אלף איש. זה מספר שאצל אחרים יכול להיות מספר הצפיות לשיר, ואצלי זה מספר חיפושי השאזאם. ואני רואה תיוגים של אנשים מכל העולם, מרוסיה ועד קולומביה וקובה, ובקובה בכלל אני משודר ברדיו. זה מדהים".

הוא לא מאמין בחיבורים מוזיקליים מלאכותיים. "אני לא מאמין בלעשות שירים כחיבור עסקי. למשל, לקחת את זמרת השנה וזמר השנה ובואו נעשה להם דואט. לא מאמין בזה, זה לא מעניין אותי. אני מוכן לעשות דואט עם מי שאני מתחבר אליו. אם הייתי מתחבר לנועה קירל - אז בוודאי, אבל לא אסכים שזה יהיה מכני. חיבורים שהם טכניים בסוף לא קורים.

"את 'אני פרא', למשל, רציתי להקליט עם אסף אמדורסקי, ממש דמיינתי אותו שר את השיר. הוא בא לאולפן להקליט אותו, כי הוא אהב את השיר. ניסינו להקליט, אבל זה לא קרה כי שנינו היינו מספיק כנים להגיד שזה לא עובד. זה לא אומר שאני מוותר על אסף, כי אני מאוד אוהב את הקול שלו ורוצה לעשות איתו משהו".

אתה רגוע גם כשאין לך להיט שמתנגן ברדיו?

"כן, כי אני מופיע. ואם פעם הקהל שלי היה מורכב מ־90% נשים, בשנים האחרונות, עם החשיפה, זה מתאזן. מגיעים יותר גברים, ונשים עם גברים יחד. אני מאוד עסוק, לפעמים אפילו יותר מדי".

מתי, למשל?

"כשהתחלנו את הקמפיין של האלבום הזה, פתחתי את היומן וראיתי כמה הופעות וכמה ראיונות אני צריך לעשות בפרק זמן כל כך קצר, וקיבלתי התקף חרדה. זה קרה כשחזרתי משתי הופעות מלאות בערב אחד, בשני מקומות שונים באילת. הייתי במטוס בדרך חזרה, והתחילו לי דפיקות לב. ראיתי שלמחרת אני צריך להשתתף בתוכנית של דידי הררי ברדיו ושאין לי מספיק זמן להתכונן, כי זו תוכנית שאני אוהב להגיע אליה מוכן, אחרי חזרות.

"נכנסתי לפאניקה, ואפילו הרמתי את הקול על קרני, שזה מאוד לא מתאים לי, ואמרתי לה שאני לא יכול לעמוד בזה, שאני רוצה רגע שקט כי אני בלחץ. ביקשתי לעצור את כל התוכניות לאותו שבוע. שלחתי הודעה לדידי שאני קצת בסטרס וחייב לנשום, והוא כתב לי 'נשמתי, תנוח, מה שהנפש שלך צריכה. נתאם תאריך חדש', ובבת אחת נרגעתי, כמו אחרי סופה שנגמרה. קיבלתי פרופורציות, הכל בסדר. האלבום יצא, וב־29 בחודש אני פותח סיבוב הופעות באמפי שוני".

בלי פושים בטלפון

בעקבות מקרה ההתעללות שאירע לאחרונה בבית ספר בבאר שבע, כתב כהן פוסט מחאה שאותו חתם במילים: "לעזאזל איתכם, מערכת החינוך. תעצרו הכל ותעשו יום שלם שבו רק מראים לילדים מה ההשלכות של ההתנהגות שלהם".

"אני כותב הרבה על מערכת החינוך", הוא אומר. "להגיד שאני מאמין שהמערכת הזו תחנך את הילדים שלי? לא יודע. אני מחפש את הערך המוסף שהילד יקבל. ואני מדבר כאחד שנפלט מהמערכת כי היא לא השכילה להבין שיש פה ילד אחר, עם הפרעות קשב, שקשה לו לשבת והוא מצייר על השולחנות. למדתי בתיכון רמלה־לוד ונשארתי כיתה בכיתה ט', נשארתי כיתה בכיתה י', ובסוף העיפו אותי. עברתי לבן שמן, וגם משם העיפו אותי. לא הבינו שאני אמן ולא ראו אותי. סיימתי 12 שנות לימוד כי נשארתי הרבה כיתות. אין לי תעודת בגרות, ובסוף יצאתי משורר, אז הם פספסו פה משהו.

"לפני כמה שנים נחשפתי לילדה שעשו עליה חרם בבית הספר והתעללו בה, והיא הלכה לדפוק את הראש בקיר. באתי לבית הספר, העמדתי את המורה בצד ודיברתי עם התלמידים במשך שעתיים על הילדה הזאת, כי זה יותר חשוב מלוח הכפל. לשמחתי זה עזר, אבל אני לא יכול לבוא בכל יום לבתי ספר. זה מכעיס אותי ומבזה אותי. גם היחס לניצולי שואה מקומם אותי".

מה עם פוליטיקה? למי תצביע בבחירות?

"לא יודע. חושב שגם לראש הממשלה הזה וגם לראש הממשלה השני יש דברים טובים. אם הייתי יכול להרכיב אדם אחד עם היתרונות של שניהם, זה מה שהייתי עושה. אבל לא יכול להיות שיש אנשים רעבים - ועושים חמש מערכות בחירות במיליארדים. אחרי שצפיתי בנטפליקס בסרט שהבהיר כמה מהנדסים לנו את התודעה, הפסקתי את הפושים בטלפון".

אתה אדם מאמין?

"מאמין ומניח תפילין. קרני ואני נתנו לפני כמה שבועות הרבה כסף כדי לכתוב ספר תורה. אנחנו משלמים כדי שאדם יישב חמש־שש שעות ביום ויכתוב ספר תורה. זה לוקח שנה. עכשיו הוא כבר ביריעה הרביעית. את הספר הזה נתרום בסוף לבית כנסת".