לוזון: "זאת פסגה שקשה להסביר אותה"
(צילום: ONE)
מסלול ההצלחות של הנבחרות הצעירות, עשרה שבועות של שכרון חושים שהחלו בטרנבה שבסלובקיה והסתיימו שלשום בבלומפילד, כשבדרך גם הנבחרת הבוגרת עוברת הצערה, הוא תולדה של תהליך שמתרחש בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי.
הבסיס הוא במועדונים, כשהבעלים הבינו כי השקעה במחלקות הנוער תביא בסופו של דבר להגעת צעירים לקבוצות הבוגרות ולאחר מכן גם לאקזיטים מוצלחים, ולכך צריך להוסיף את החלטת ההתאחדות, בראשות אורן חסון, להפוך את הפירמידה ולהשקיע יותר בדור העתיד מאשר בחלון הראווה העכשווי, הנבחרת הבוגרת. ההצלחה של הכדורגל הישראלי רוחבית: לא מדובר רק בשנתון אחד שקיבץ אליו מספר כשרונות יוצאי דופן, אלא בעבודת תשתית שמחברת בין המועדונים המובילים ליציאה מהקופסה של ההתאחדות, כולל השקעה במשאב החשוב ביותר, המאמנים.
5 צפייה בגלריה
דניאל פרץ חוגג
דניאל פרץ חוגג
שחקני הנבחרת הצעירה חוגגים את העלייה ליורו
(צילום: עוז מועלם)
5 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
אחת הבעיות של הכדורגל הישראלי היא המחסור בתשתיות ראויות. הוא עדיין מפגר משמעותית יחסית לעולם המערבי, אולם בשנים האחרונות יש שיפור ניכר. מועדונים גדולים משקיעים יותר בתנאים הניתנים לשחקנים הצעירים: כבר לא מגרשים רעועים, משטחים עלובים וחדרי הלבשה גרועים, אלא סביבה טובה יותר שאפשר להתקדם בזכותה. לראיה, הספקיות העיקריות של שחקנים לנבחרות הן קבוצות שמשקיעות במחלקות הנוער שלהן, כמו הפועל ומכבי ת"א, מכבי פ"ת, מכבי חיפה ומ.ס אשדוד. תקציב מחלקת הנוער של מכבי ת"א, למשל, גדול יותר מאשר של חלק מהמועדונים בליגת העל.
פועל יוצא מההשקעה הזאת הייתה גם הנכונות לשלב יותר שחקנים צעירים בקבוצות הבוגרת, מציאות שלא הייתה קיימת תקופה ארוכה. דניאל פרץ ואוסקר גלוך הם שחקני מפתח במכבי ת"א, אושר דוידה, דורון ליידנר, סתיו למקין ואל־ים קנצפולסקי תפסו בעונה שעברה מקום של קבע בהרכב הפועל ת"א, וגם אשדוד ומכבי נתניה בנויות על לא מעט שחקנים צעירים.

מאמנים אישיים ומרכזי מצוינות

גם הגישה של השחקנים עצמם השתנתה. אם בעבר היו כשרונות בכדורגל הישראלי, גדולים יותר אפילו מהנוכחיים, שלא ידעו לממש את עצמם ברמת הנבחרות, כיום הכדורגלן הישראלי הפך למקצוען יותר. הורים רבים משקיעים אלפי שקלים בחודש כדי לספק לטאלנט שלהם מעטפת מקצועית, שכוללת מאמן אישי, תזונאי, מאמן כושר, מאמן קואורדינציה ועוד. אם בעבר מועדונים סירבו לשתף פעולה עם מאמנים אישיים, חלקם כבר מבינים היום את חשיבותם. מ.ס אשדוד, למשל, שכרה את שירותיו של שי זבלוצקי, אחד המאמנים האישיים המוכרים בארץ, שמסביר: "באימון קבוצתי רגיל קשה לשפר באופן פרטני יכולות של שחקנים. מנור סולומון, למשל, שיפר בעזרתי את הכניסות לרחבה או היכולת לסובב כדור לפינה הרחוקה תחת לחץ, משהו שבאימונים קבוצתיים אי אפשר לעשות. תאי בריבו היה מגיע מהר מדי לכדור, ולימדתי אותו להוריד קצב. אנחנו משלימים חוסרים מהקבוצות, למרות שגם שם יש שיפור. אם בעבר ילדים שיחקו הרבה בשכונה וברחוב, בדור הנוכחי זה קיים פחות והאימונים האישיים עוזרים להם להשלים את הקואורדינציה".
5 צפייה בגלריה
גלוך
גלוך
שחקן מפתח כבר במכבי ת"א. גלוך
(צילום: עוז מועלם)
במכון פיזיוספורט בבית מכבי בראשל"צ מתאמנים עשרות צעירים תחת רן גלבוע, מומחה בשיפור יכולות גופניות, שבונה תוכנית אישית לכל שחקן ומנפיק עבורו דוח בדיקה גופנית פרטני עם מעקבים ותזונאי צמוד. זו מציאות שבעבר לא הייתה קיימת.
ההתאחדות הקימה לפני שנתיים את האקדמיה במבואות־ים, מתקן בסיסי במדינות כדורגל מפותחות, שמציעה שהייה של חמישה ימים בתנאי פנימייה, לימודים בבית ספר מקומי ומספר אימונים ביום עם מאמנים איכותיים, ובנוסף קיימים מרכזי מצוינות במספר מוקדים בארץ. הם מאתרים וקולטים צעירים כשרוניים שעשויים להגיע בהמשך לאקדמיה או לנבחרות הלאומיות. מדובר בקפיצת מדרגה עבור שחקנים שמגיעים ממועדונים קטנים יותר, אשר אין להם יכולות להעניק לצעירים את המעטפת הדרושה כדי להתקדם.
5 צפייה בגלריה
ילה חוס
ילה חוס
ההתאחדות בחרה באנשי מקצוע איכותיים שהכניסו נורמות חדשות. ילה חוס
(צילום: עוז מועלם)
בנוסף, ההתאחדות בחרה באנשי מקצוע איכותיים שהכניסו נורמות חדשות אשר לא היו מוכרות בעבר בנבחרות הצעירות. אחרי שנכוו עם וילי רוטנשטיינר כמנהל טכני, מאחר שהיו לו מהרגע הראשון יומרות להפוך למאמן, הונחת בארץ ההולנדי ילה חוס, שעשה את אותה עבודה בהתאחדות ובמועדונים במולדתו, ואליו צורפה כוורת מקצועית של שחקני עבר כמו בוני גינצבורג ומשה סיני, שבין היתר פיתחו מערכת לאיתור כשרונות בכל הארץ.

מומנטום של הצלחות

רמת האימון המשופרת במועדונים הגדולים, כשהקטנים מתחילים לצמצם פערים, גרמה לכך שהשחקנים מגיעים מוכנים יותר לנבחרות, ובהתאחדות הוסיפו נדבך נוסף של מאמנים איכותיים. מאמן נבחרת הנוער, אופיר חיים, לא קיבל את הגישה התבוסתנית שהייתה קיימת לפני משחקים מול נבחרות כמו ספרד או צרפת, והתעקש לשחק כדורגל התקפי בשביל לנצח, עם עקרונות משחק מאוד ברורים. אם בעבר חיפשו בנבחרות בעיקר שחקנים פיזיים ואתלטיים, חיים הלך על הטכניים, אלו שתקרת הזכוכית שלהם גמישה יותר. "הכדורגלן הישראלי הרבה יותר מקצוען כיום", אומר חיים. "התנהלות שלהם מקצוענית הרבה יותר מפעם, יש להם מודעות לתזונה, שינה ואימונים. יש היום הרבה יותר ידע בהתאחדות, וצמצום פערים משמעותי מהעולם. פעם היה רק כישרון, היום האמונה גרמה לכולם גם לעבוד חזק יותר".
5 צפייה בגלריה
נבחרת הנוער
נבחרת הנוער
סגנית אלופת אירופה. נבחרת הנוער
(צילום: Seb Daly - UEFA via Sportsfile)
כחלק מהשינוי מונה גם מנהל מקצועי לנבחרת הבוגרת, יוסי בניון, שאומר: "פעם היו מקבלים את התנאים והאיכויות האלה רק בחו"ל, היום הצעירים מקבלים אותם במחלקות הנוער בארץ ובנבחרות בזכות ההשקעה של ההתאחדות. בתקופתנו היו כשרונות, שרבים מהם צמחו דרך המשחקים בשכונה. תמיד היו כאלו שהשקיעו יותר, אבל כיום זו נורמה אצל השחקנים שמאוד רוצים להצליח".
מאמן הנבחרת הצעירה, גיא לוזון, מוסיף: "כמו שיש כשלונות ואחריהם מגיעים עוד כשלונות, כאן יש מומנטום הפוך – הצלחות נדבקו בהצלחות. אם בעבר הכל הלך הפוך, עכשיו הכל מסתדר, פתאום כבר לא מדברים על בעיות. הכדורגל הטוב ביותר הוא עדיין דרך משחקים בשכונה, יותר טוב מכל מאמן אישי. הבעיה היא שאין היום ילדים בשכונה".
אלון חזן צמח כמאמן בהתאחדות עד שהגיע לפסגה, הנבחרת הבוגרת: "אני כבר למעלה מעשור בנבחרות הצעירות, ורואה מקרוב את השינוי שחל בכדורגלן הישראלי. הוא תמיד היה מחויב וכשרוני, אבל היום יש הרבה יותר מודעות ליחידות אימון גם מחוץ לקבוצות, זה משהו שמשפר את הכל ובא לידי ביטוי גם בקיץ הנוכחי. כל מי שייחס לכדורגל הישראלי התמכרות לספיגה בדקות הסיום או ממצבים נייחים, ראה את השיפור בכל הנבחרות".