ייתכן שנוכלים גנבו 45.6 מיליארד דולר מתוכניות הסיוע לתעסוקה שהפעילה ארה"ב בתקופת הקורונה – קובע (22.9.22) מבקר הפנים של משרד העבודה, לארי טרנר. וושינגטון פוסט מציין, כי ההערכה הקודמת שפורסמה אשתקד דיברה על 16 מיליארד דולר. הנתון הנוכחי מדגים את משימת הענק העומדת בפני הממשל, המנסה להשיב לפחות חלק מן הכסף ולהעמיד לדין את האחראים.
הדוח מתאר בצבעים קודרים את תוכניות הסיוע שהופעלו החל משנת 2020. בחמשת החודשים הראשונים של המשבר הועברו המענקים השבועיים ליותר מ-57 מיליון משפחות, אך עד מהרה הפכו תוכניות אלו לפרצה קורצת לנוכלים. על-פי הדוח, הללו הגישו בקשות סיוע במיליארדי דולרים במדינות רבות במקביל, תוך שימוש בכתובות דוא"ל קשות לאיתור. בחלק מן המקרים נעשה שימוש ב-205,000 מספרי הביטוח הלאומי השייכים למתים; אחרים השתמשו בזהויותיהם של אסירים, שלא היו זכאים לסיוע.
מבקר הפנים אומר כי פתח 190,000 חקירות בנוגע להונאות דמי אבטלה מאז החלה הקורונה. אולם, פקידים במחלקה אמרו, כי לא הצליחו לקבל מידע עדכני על אסירים וכי הבדיקות מתמקדות כרגע ב"איזורים בסיכון גבוה" – מה שמעלה את האפשרות שהיקף ההונאות גדול עוד יותר. הממשל הודיע לאחרונה שחצה את רף 1,000 כתבי האישום נגד נוכלי קורונה, ומשרד המשפטים אומר שמדובר בהונאה חסרת תקדים.
שומרי סף פדרליים אחרים מותחים ביקורת על משרד העבודה, ומביעים דאגה מפני האפשרות שלאחר 2023 הוא יתקשה לקבל גישה לנתונים של המדינות, אשר הופקדו על חלוקת הסיוע הפדרלי, וזאת בשל מחלוקות ביורוקרטיות. המשרד אומר בתגובה, כי הוא מחויב לסייע למדינות להיאבק בסוגים החדשים והמתוחכמים של הונאות. לדברי המשרד, הוא העביר למדינות תקציבים והנחיות כיצד לשפר את מערכות הבקרה על חלוקת סיוע.
במשך שנתיים חילק הממשל 5 טריליון דולר במטרה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הקורונה. הכסף מנע את קריסת המשק ואפשר לחסן מאות מיליונים, אך גם הזמין היקפים חסרי תקדים של הונאה, ניצול לרעה ואופורטוניזם. זאת, משום ששעת החירום חייבה חלוקה מהירה של הכסף, ובצירוף הסכומים העצומים – היה למעשה בלתי אפשרי לפקח בצורה יעילה על חלוקתו.
עם תחילת הקורונה הרחיב הקונגרס בצורה משמעותית את מענקי האבטלה, כדי להתאים אותם לממדי הענק של המשבר. המחוקקים אפשרו לאמריקנים רבים שנפלטו ממעגל התעסוקה, כולל עצמאים ומועסקים בחברות כגון אובר שקיבלו לראשונה דמי אבטלה. הסכומים הלכו וגדלו עד שהגיעו לשיא של 600 דולר לשבוע, בנוסף לדמי האבטלה הרגילים.
מספר התביעות, אשר זינק כאשר האבטלה הגיעה לממדים שלא נראו עשרות שנים, הכריע עד מהרה את עובדי הסוכנויות המדינתיות שהופקדו על חלוקת הסיוע. רבות מן הסוכנויות הללו הוזנחו במשך שנים, מציין הפוסט, סבלו מחוסר כוח אדם והשתמשו במערכות מיחשוב מיושנות. התוהו ובוהו היווה מיד הזדמנות לנוכלים, שרבים מהם גנבו זהויות של אמריקנים תמימים כדי לשלשל לכיסיהם את כספי הסיוע.
לדברי טרנר, ייתכן שבסך-הכל בוצעו תשלומים בלתי מוצדקים ב-163 מיליארד דולר – סכומי ההונאות בתוספת מענקים שניתנו בטעות למי שלא היו זכאים להם. מדובר בהערכה, ואם היא נכונה – הרי שקרוב ל-20% מהגדלת דמי האבטלה (900 מיליארד דולר בסך-הכל) לא הגיעו ליעדם.
