העלות החודשית המינימלית הדרושה לקניית סל מזון בסיסי חודשי באחת מרשתות השיווק הזולות ביותר, מה שיבטיח ביטחון תזונתי על פי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות, עומדת על 3,431 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות.
נתון זה עולה מבדיקה שערך ארגון לתת לקראת ראש השנה תשפ"ג בעקבות עליית המחירים במשק, שתוצאותיה הגיעו לידי "ישראל היום". בשנה שעברה עמד הסל על 3,186 שקלים, כך שמדובר בעלייה של 7.7%. המשמעות היא כי משפחות שנאלצות להוציא על מזון פחות מהמינימום הדרוש חיות באי־ביטחון תזונתי, ונמצאות מתחת ל"קו הרעב", שהוגדר על ידי עלות סל המזון הבסיסי להבטחת תזונה הולמת.
"לא חשבתי שנגיע למצב הזה"
על פי נתוני הארגון, ההוצאה הממוצעת בפועל על צריכת מזון ביתי של החמישון התחתון ושל נתמכי הסיוע עומדת על 2,155 שקלים, כך שהפער בין ההוצאה הנדרשת על מזון לבין ההוצאה בפועל עומד בממוצע על 1,276 שקלים. ההוצאה על הסל הבסיסי מהווה כשליש (33.7%) מההכנסה נטו למשפחה בת חמש נפשות, שבה שני ההורים עובדים במשרה מלאה ומשתכרים משכורת מינימום.
המשמעות היא כי משפחה שחיה בעוני או בסמוך לקו העוני, ולא יכולה לאפשר לעצמה לרכוש סל מזון מינימלי - ודאי שאינה יכולה להרשות לעצמה לרכוש סל הכולל מוצרים בריאים, כדוגמת מוצרים מדגנים מלאים ומקמח מלא, שנמכרים במחירים גבוהים יותר ואינם בפיקוח.
ג' (57), אם לשישה ילדים מבית שמש, שהכנסותיה והכנסות בעלה מסתכמות ב־8,000 שקלים, אומרת כי אלמלא העזרה שהיא מקבלת מהעמותות - היא לא היתה יכולה להרשות לעצמה לקנות מוצרים לחג. ביום־יום, היא אומרת, היא קונה רק מה שצריך, מסתפקת במועט ומוותרת על דברים רבים.
איגור וילנה, תושבי הקריות, חיים על כ־8,500 שקלים בחודש. איגור ממתין להשתלת לב כבר שלוש שנים, ואינו יכול לעבוד. ילנה, שמסיעה אותו כמה פעמים בחודש לבדיקות בבית החולים, יכולה לעבוד רק בחצי משרה. ביחד עם תשלום שכר דירה, תרופות ושאר חשבונות, הם לא מצליחים לחיות בכבוד. "קשה לנו מאוד. המחירים עלו בזמן האחרון, אנחנו נכנסים לסופר ולא יודעים מה לקנות". כשהציעו להם לפני כחודשיים בארגון לתת לקבל סיוע בדמות סלי מזון, הם התביישו בהתחלה. "בחיים לא חשבתי שנגיע למצב הזה. כל החיים שלנו עבדנו והכסף תמיד הספיק, אבל עכשיו אנחנו לא מצליחים לחיות", אומרת ילנה.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "אנו תקווה שהממשלה הנבחרת תציב את העוני, אי־הביטחון התזונתי והפערים החברתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, ותקצה משאבים מתאימים לתמיכה באוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית".
תורמים יותר
במקביל, נתונים שנאספו בפלטפורמת התרומות אונליין JGIVE מצביעים על עלייה בכלל מדדי התרומות השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, על פי לוח השנה העברי. בחודש האחרון נתרמו כ־8,500 תרומות בסך של כ־6.4 מיליון שקלים ליותר מ־600 עמותות. סך שווי התרומות בתקופה המקבילה אשתקד היה 2.8 מיליון שקלים, ומספר התרומות עמד על כ־7,500. ממוצע תרומה אשתקד היה 100 שקלים, ואילו השנה הוא 120 שקלים. התחום המוביל הוא חברה וקהילה - 31.5% תרמו לעמותות בתחום זה. 12.5% תרמו לעמותות רווחה, 6.2% תרמו לעמותות המסייעות לניצולי שואה, 10.5% תרמו לפרויקטים ייעודיים לחג, ואילו 9.4% תרמו לעמותות בתחום היהדות.
מנכ"ל JGIVE, אורי בן שלמה, אמר: "בכל שנה אנחנו מתפעלים מליבו הפתוח של עם ישראל, מהעזרה ומהערבות ההדדית בתקופת חגי תשרי, אך השנה, על רקע עליות המחירים ועל רקע יוקר המחיה, הלב הישראלי מתגלה במלוא תפארתו".
