שנה הלכה, שנה באה, והגיעה עת לסכם. זאת הייתה השנה שהייתה בטלוויזיה הישראלית.
הדמות: אקי אבני מגלם ב"שישו ושמחו" (כאן) את הרב ויזנר, קצין מעוטר שאיבד את ידיו בקרב וממונה לרב הצבאי הראשי. הדמות חווה מסע ייסורים נפשי, ואבני מעביר את הקשיים הפנימיים בצורה מעוררת מחשבה.
השורה: "חד-פעמי מגיע בחבילות של מאה" (הרב ויזנר, "שישו ושמחו").
הסצנה: אביב גפן נפרד מאילנה בגלל ריב על להקות בריטפופ, בסדרת הקאלט על חייו "שנות הירח" (HOT). "אואזיס היא להקת רחוב שנשארה ברחוב. היית חברה שלי, אבל עכשיו אכפת לך רק מההופעה של בלר בלונדון", הוא זועף, ומשליך מהחלון אלבומים של בלר. אסור להביט לאחור בזעם.
הנבלים: דיאן שוורץ הייתה דמות ריאליטי נדירה ואכזרית, שהרימה את העונה של "האח הגדול" (רשת). סיימון לבייב לא נבהל מהסרט עליו בנטפליקס ("נוכל הטינדר"), וניצל את התהילה כדי להשיג עוד פרסום, הכנסות, עוקבים ובחורות.
תצוגת משחק: כזה לא ראיתם. אילנית לוי, בתפקיד אמא מתוסבכת לילד פרובלמטי, מספקת תצוגות משחק מהפנטות ב"העיר הטובה" (HOT).
להיות אישה: דמותה של פייגי, הצעירה החרדית מהסדרה "ריקוד האש" (yes) שגילמה מיה עברין, היא מהדמויות הנשיות הכי חזקות שנראו השנה. תעצומות של רגשות ושכל, שבעזרתן היא שורדת בעולם תורני, פטריארכלי ומיושן.
תפקיד משנה: מאור כהן גילם שטן טבעוני בסדרת הנוער הפרועה "האחיין שלי בנץ". במקום השני: רפי רפאלי ב"רפאליס".
הפרישה: יובל שמלא מטפס לפסגת המידוריאמה ופורש מ"נינג'ה ישראל" (קשת), רק כדי לחזור כפרשן. במקום לקרוא לו סופרמן, יכונה מעכשיו קלארק קנט.
הקאמבק: סנדי בר ב"רוקדים עם כוכבים" (קשת). מתברר שאנחנו זקוקים לעוד סנדי בר על המסך.
מחאה לבנה: אראל סג"ל שופך על עצמו לבן, אבל ערוץ 14 עדיין מחפש את עצמו.
עברו את הגבול: סיקור הפיגוע בדיזנגוף והמרדף אחר המחבל בשידור ישיר יישארו תזכורת לאיך לא לדווח במצבי חירום.
הכל למכירה: התוכן הפרסומי קיבל סמליל בקצה המסך, ומרגע שהכל "גלוי" - גם הכל מותר. התוכן השיווקי כבש את התוכניות, והוא מוגש לנו בפרצוף, בלי בושה ובלי מינון.
כך חלפה תהילת עולם: הבת של נטלי וקנין, העצורה מאיסטנבול, לא מרימה את המסך באודישן שלה ב"הכוכב הבא".
ככה עושים: "בלאדי מורי" עם רותם סלע לימדה את עונת הסיום של "להיות איתה" עם רותם סלע איך עושים קומדיה רומנטית ישראלית.
הכי עסוקה: "להיות איתה", "בלאדי מורי", "ירושלים", "הכוכב הבא", "נינג'ה" ופרסומות. רותם סלע בכל מקום, כל הזמן.
תעופה עצמית: שי-לי שינדלר מצלמת סרט על המתעשרים החדשים כדי להשוויץ בממונה; אסי עזר מתעד את לידת בתו בהליך פונדקאות. שני סרטי דוקו שלא היו אמורים לצאת לאוויר העולם.
אין אותם: "רפאליס" הייתה מפגן שופוני מנותק. אפילו סצנה של בר רפאלי מזריקה בוטוקס לא הסתירה את קמטי המאמץ של המשפחה הזו.
איבדו את זה: "פאודה" (yes) במבצע חילוץ נועז ומאולתר בלבנון בואכה סוריה - הכי קרינג'י, לא אמין ומוגזם, אך מייצג נאמנה את הידרדרות הסדרה.
