|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כ-100 אלף ישראלים נעדרים קורת-גג קבועה משלהם ומתגוררים על ספסל בגן, בחדר-מדרגות, על שפת הים, במקלט, באוהל, או באוטובוס עזוב
|
|
חיי העלובים... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בעגה המקצועית הם מכונים "חסרי-בית", או "הומלסים", שאין להם קורת-גג מוצקה משלהם. על-פי אומדן בלתי-רשמי מצויים בארץ כ-100 אלף אומללים שכאלה. יש מהם שנזרקו לרחוב משום שלא עלה בידיהם לשלם לרשויות את מיסיהם; יש אחרים שברחו מן הבית מסיבות השמורות עימם, ויש שאינם מסוגלים לעמוד בהוצאות של רכישת דירה משלהם.
הם גרים על ספסל בשדרה או בגן ציבורי, בחדר-מדרגות, על שפת הים, במקלט, באוהל, או באוטובוס נטוש. יש ביניהם יחידים, יש זוגות, ויש משפחות עם ילדים.
ארקדי בוריסלוביץ' (43), שעלה לפני שלוש שנים בגפו מגאורגיה, מוצא את לחמו מן היד אל הפה: במקרה הרע מקיבוץ-נדבות ובמקרה הטוב מעבודה מזדמנת. את כל כספו הוא מוציא לאוכל בסיסי וקורת הגג שלו היא ספסל בגן ציבורי.
לנה שירוביץ (29), אף היא עולה מחבר-העמים, נוהגת לחטט בפחי-אשפה כדי למצוא בהם מציאות. גם היא נוהגת לקבץ נדבות, וכשמאיר לה המזל, היא עובדת כעוזרת-בית לעת מצוא. את לילותיה היא עושה בחדרי-מדרגות, פעם פה, פעם שם, עם שמיכה וכרית שסיפקו לה אנשים טובים.
|
|
|
|
|
ישראל 2010 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ויש גם מי שמוצא את מגוריו על שפת הים. סאלח כהן (54), עבריין לשעבר, שריצה לא מכבר את עונשו מאחורי סורג ובריח, מנצל את ימי הקיץ החמים למגורים על שפת הים. ביום הוא מועסק בשמירה ואת ארוחותיו הוא נוהג לאכול בבית-תמחוי.
שרה (61) ויעקב (65) משולם "נהנים" מעליית מדרגה. הם מתגוררים במקלט ציבורי, כך שיש להם, לפחות, קורת-גג מעל לראשם. השניים, יוצאי אתיופיה, הם עובדי-ניקיון לעת מצוא, מטאטאים רחובות ושוטפים חדרי-מדרגות.
גם חלקם של מטילדה (73) וירוסלב (72) גורביץ "שפר" עליהם, לעומת חייהם בעבר. קודם הם גרו ברחוב ועכשיו הם הקימו לעצמם קורת-גג באוהל, שאיתו הם נודדים ממקום למקום. השניים נוהגים לקבץ נדבות וכשנחה עליהם הרוח הם מנגנים יחדיו "דואט" בפינות-רחוב: הוא על מפוחית-פה והיא על חליל - מתנות של אנשים רחמנים.
ואחרונים-אחרונים, לא חביבים בכלל, הם בני משפחת עומרי לוי: אימא, אבא, ושני ילדים קטנים. הם גרים יחדיו באוטובוס עזוב וחיים חיי צוענים. במשך היום הם מדגימים בקרנות-רחוב להטוטים, על תקן של קוסמים. קופסת-פח גדולה משמשת אותם לקיבוץ הנדבות שמשלשלים לתוכה עוברי-אורח.
קשה להאמין, אבל גם זו ישראל של שנת 2010.
|
|
| תאריך:
|
14/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/07/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
14/07/10 11:51
|
|
|
|
2
|
|
אייל.ב
|
14/07/10 18:49
|
|
|
|
|
|
יותר מידי
|
14/07/10 23:31
|
|
|
|
|
|
אליהו חיים
|
15/07/10 08:55
|
|
|
|
3
|
|
צבי גלברד
|
14/07/10 19:15
|
|
|
|
4
|
|
ג. גזית
|
15/07/10 08:43
|
|
ניכר שבימים האחרונים ובימים הקרובים שעתידים לבוא – שתיקתם הרועמת והזמנית של המועמדים מתחילה להיפרם. אומנם הסימנים הראשונים הם עדיין ב"עילום שם" אבל ללא ספק – ההתפתחויות המתהוות ואלה הצפויות לבוא, תלבשנה בקרוב גם שמות וגם פרצופים חמוצים (יותר או פחות).
|
|
|
|
|
לשחקנית חנה רובינא מיוחסת האמירה ש"מי שיש לו קשרים אינו זקוק לפרוטקציה". מבלי משים, הבחינה השחקנית הדגולה אבחנה חשובה. קשרים הם מה שיש לאדם מכוח מוצאו וקבוצת ההתייחסות החברתית שלו, והם המבטיחים שחברי "הרשת החברתית", זו שאינה וירטואלית, יבטיחו לו טובות הנאה ומשרות הנשמרות לקבוצה.
|
|
|
|
|
תארו לכם שמדינת ישראל הייתה נוקטת במדיניות חדשה בתחום כלשהו המסור בלעדית לאחריותה – למשל חלוקת רשיונות נהיגה. על-פי המדיניות החדשה מחליטה רשות הרישוי על חלוקת רשיונות סלקטיבית: אזרחים ששמות משפחתם מתחילים באותיות א' עד ל' יקבלו רשיון נהיגה ללא מבחן כלשהו, ואילו האחרים יצטרכו לעבור מבחן נהיגה מדוקדק ומפרך. יש היגיון? אין.
|
|
|
|
|
הדמוקרטיה המערבית אוספת תחת כנפיה גם שרלטנים ההופכים אותה כ"קרדום לחפירה" על-מנת להשיג באורח צבוע, תככני ומניפולטיבי את מטרותיהם האישיות תוך שמשפיעים על ציבור שומעיהם נילוש-המחשבה.
|
|
|
|
|
פרשנים בעולם הערבי אומרים כי אסטרטגיית המשטים לרצועה מיצתה את עצמה והצליחה להביא להקלת המצור הישראלי. עם זאת המשטים לעבר הרצועה יימשכו לצרכי תעמולה וכדי לנגח את ישראל. אם תגיע הספינה הלובית לנמל אל-עריש יווצר תקדים שיפחית את הלחץ מעל ישראל.
|
|
|
|
|
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
