הסלמה בפשיעה בנגב: ''חיים במלחמה ומערכת החוק משחקת משחקים''  

תקרית חמורה התרחשה השבוע בכפר רתמים בנגב, כאשר תושבי המקום גילו בבוקר יום ראשון חורי קליעים אשר ניקבו את מיכלי הדשן בשדות, בסמוך מאוד לבתי היישוב, ככל הנראה בידי תושבי הכפר השכן ביר האדג'.

אליצור מוזס, תושב רתמים וחקלאי, מספר בשיחה עם 'מידה' כי במהלך סיור בוקר שגרתי במטע שלו, הבחין בתקלה במערכת ההשקיה של המטע השכן, וכאשר ניגש לבדוק אותה מקרוב מצא שלושה מיכלי דשן מנוקבים מירי קליעי 5.56.

"זה משהו שמבחינתנו הוא מטורף ולא קרה בעבר", הוא אומר. "לצערי אנחנו אמנם רגילים למעשי ונדליזם שגרמו לנו נזקים בעשרות אלפי שקלים, רק בשישי האחרון חתכו פה לאחד החקלאים כבל תקשורת יקר, אבל מקרה של ירי כל כך קרוב לבתים – זה עוד לא היה".

מה הייתה התגובה הראשונית שלך?

"הבנתי מיד שהמשמעות של מה שאני רואה זה ניסיון להפעיל סוג של טרור כדי להפחיד אותנו. באים ויורים ירי מכוון על ציוד שלנו, לא בטעות ולא כדור בודד. באחד המיכלים ספרתי עשרה חורי כניסה ויציאה, והכל במרחק של 400 מטרים מקו הבתים הראשון. אמנם זהו שטח חקלאי אבל מסתובבים באזור גם ילדים או תושבים שעושים צעידות במטעים. בגלל שיש חורי יציאה קל לזהות את מסלול הקליעים ואחד מהם אפילו סטה מעט שמאלה ופגע במחשב ההשקיה. ברור שתזוזה קלה של אחד הקליעים כמה מעלות ימינה, והוא היה יכול לפגוע בקלות בבית ביישוב".

אתה מרגיש שהאירוע הוא עליית מדרגה?

"אם אתה לא מטפל בבעיות קטנות הן הופכות להיות גדולות ואפילו ענקיות. בכל השטחים שמסביב קיימת תופעה נרחבת של גידול וסחר בסמים. אנחנו רואים את הבדואים נוסעים בשטח ברכבים ללא לוחיות זיהוי ואף אחד לא עוצר אותם. הם לא מסתירים ולא מפחדים. הצעתי למפקד המחוז דרך לפתור את הבעיה בעזרת מטוסי ריסוס שיאתרו את מרבצי הסמים בהשקעה נמוכה יחסית, אבל כנראה שגופי האכיפה לא ממש מעוניינים לפתור את המצב".

מה גורם לך לומר את זה?

"לצערי הדבר היחידי שמניע את המשטרה לפעולה זו הסטטיסטיקה. ככה השוטרים נמדדים וככה מפקדים זוכים לקידום. לכן כל התופעה של גידול סמים בנגב פשוט לא נספרת בנתונים. הם כן סופרים את הצמחים שתפסו ואת מספר החממות שהשמידו פה ושם, אבל מה עם כל מה שלא נתפס? זה נראה שמבחינת המשטרה הכי נוח לפרסם שתפסו אלף צמחים בפשיטה אחת, כאילו מדובר בחברת גננות, ומכל השאר פשוט להתעלם. צמח הקנאביס לא צומח מעצמו באדמת הנגב. מישהו שתל אותו שם ומישהו משקה אותו כל יום כדי שיצמח. אם היו נלחמים בתופעה בחיתוליה היא לא הייתה מגיעה למימדים המפלצתיים האלה".

מהן ההשלכות של המצב הזה?

"עבריין שמגדל סמים ומוכר אותם מתחת לאף של המשטרה מרוויח כנראה הרבה מאוד כסף. בכסף הזה הוא יכול לקנות רכבים ולהשתולל איתם בכבישים, ולקנות רובים ולירות בהם בשטח. בסוף הוא לוקח את הרובה הזה ויורה על מיכלי הדשן ברתמים ובפעם הבאה הירי כבר יכול להיות ישירות עלינו או על רכבים בכביש. כדי להילחם בזה צריך להילחם בעבריין אבל כנראה שלא רוצים להילחם. הם רוצים שקט אבל בסוף כולנו נקבל רעש גדול. זה עצוב מאוד אבל זו המציאות".

לפני כשנתיים נערך מבצע אכיפה נרחב ומתוקשר בביר הדאג'

"זו לא חוכמה לעשות מבצע. אוספים את הכוחות וכל הניידות והמסוקים מצטלמים נורא יפה. אבל בסופו של דבר אנחנו רואים את הפשיעה מול העיניים בכל יום. אם אתה לא מטפל בה אז לא יעזור שתעשה מבצע עם מצלמות פעם בכמה שנים ומסוקים. העבריין הוא זה שאמור לא להרגיש נרדף, לא אני. הוא צריך לפחד שיתפסו אותו אבל המציאות מראה שהסיכוי שזה באמת יקרה נמוכים מאוד. פעם עוד היה אפשר לעבוד עלינו עם המבצעים שעשו הרבה רושם אבל לצערי היום זה נראה שהם לא שווים כלום. או שתטפלו באמת בפשיעה או שתפסיקו עם המבצעים האלה".

אתה נשמע כועס מאוד

"יש בי המון כעס כי אני פשוט רואה את המציאות. יש הרבה יחסי ציבור אבל מעט מאוד עבודת אכיפה. אני רוצה שתתפסו אנשים ולא צמחים. תעצרו את העבריינים".

איפה לדעתך מתחיל הפתרון?

"זאת סוגיה מערכתית והמשטרה לא נושאת בכל האשמה. יש שוטרים שאומרים לי: הנה עצרנו חשוד אבל מיד משחררים אותו בבית המשפט. אחרי שזה קורה פעם ופעמיים, כמה פעמים עוד השוטר יתאמץ כדי לבצע את המעצר? הבדואים למדו מעין טריק שהם מכסים את הפנים או לוחיות הרכב, ואז אי אפשר לזהות אותם במאה אחוז. ככה הם מתחמקים ממעצרים ומכתבי אישום, וגם כשכבר מגישים כתב אישום, בתי המשפט מקלים מאוד עם העבריין. יש דרכים להילחם בזה אבל המערכת חייבת לרצות. אנחנו חיים במלחמה, יורים עלינו, ומערכת החוק משחקת משחקים".

כפי שדיווחנו בהרחבה בעבר, אזור רתמים-ביר הדאג' הפך למוקד פשיעה מרכזי של הבדואים בנגב, ונראה כי המדינה מתקשה לטפל בתופעה באופן מוצלח, למרות מספר מבצעי אכיפה נרחבים. בשיחות קודמות עם תושבי רתמים הם סיפרו כי "בכל פעם שמנקבים את המיכלים או עוקרים צינורות ועצים מדובר בנזקים של אלפי שקלים ויותר. ברור שיש פה השפעה כלכלית גדולה ולזה צריך להוסיף את ההשקעה הגדולה במיגון ושמירה על הציוד. זה אפילו משפיע על סוג הגידולים שאני בוחר – במקום לחשוב על שיקולים של התאמה לקרקע ולאקלים, אני נאלץ לבחור גידולים שיהיו עמידים יותר לנזק מכוון כמו במקרה של הצפה בגלל עקירת צינור. אלה לא הדברים שאני אמור להתעסק בהם בתור חקלאי".

בנוגע לדרישות התושבים מן הממשלה, אחד מהם אמר ל'מידה': "אני חושב שצריך לטפל מהשורש בפשיעה הבדואית באזור כי היא אם כל הבעיות. אם לא ילחמו בתופעה בכללותה ורק יטפלו מדי פעם במקרים נקודתיים אז לא נתקדם לשום מקום. בשורה התחתונה, כרגע משטרת ישראל לא פועלת כדי לפתור את שורש הבעיה, ולצערי נראה שנמשיך ככה עוד שנים עד שלמישהו יפול האסימון".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במסגרת המאבק המשטרתי המתמשך בנגע הסמים המסוכנים, מבוצעת פעילות יזומה בשילוב כוחות צה״ל וגורמי אכיפה נוספים למיפוי וסימון אזורים שבהם קיים חשד או אפשרות לגידול סמים בניגוד לחוק. מתחילת שנת 2022 אותרו מעל 600 שטחי גידול סמים באזור הדרום והושמדו מאות אלפי צמחי מריחואנה במסגרת פעילות זו.

כיום פועלת המשטרה על פי מודל ייחודי כאשר הסמים מושמדים בו במקום, דבר המביא ליעילות במאבק המתמשך. לצד פעילות אכיפה משטרתית גלויה וסמויה המתבצעת כל העת נגד מפיצי הסם ומגדליו, הרי שמדובר בתפיסת הפעלה חדשנית ומשמעותית במאבק בנגע הסמים המסוכנים המאפשר טיפול עומק במוקד ביצוע העבירה בשטח ובמחוללי הפשיעה באשר הם. אנו פונים לציבור לדווח למוקד 100 במידה ויש מי שמזהה גידול אשר נראה כחשוד".