אילה חסון נתבעה במיליונים; ביהמ''ש קבע: ''הפרסום נשען על עבודה עיתונאית אחראית''  

דוד ורטהיים

עניינה של התביעה בשתי כתבות תחקיר שפורסמו בתכנית "שישי" בערוץ 13 בהגשת אילה חסון בסוף שנת 2018 ובתחילת שנת 2019. במסגרת כתבות אלו הוצגה סיפורה של רותי שפיץ, ניצולת שואה ערירית בת למעלה מ-80 שנקלעה למערכת יחסים עם אדם בשם יוסף רחמים, שאז היה באמצע שנות הארבעים לחייו. במסגרת הכתבות תואר כיצד שפיץ העבירה לבעלותו של רחמים את כל הרכוש והנכסים שצברה בחייה לאחר שדרש ממנה לעשות כן.

בתביעתו, על סך של 1,640,00 שקל, טען התובע שהפרסומים בכתבה אינם אמת וכי הם עולים לכדי לשון הרע. התביעה הוגשה נגד חסון ורשת, ונגד אנשים אחרים שרואיינו בכתבה.

את חסון ורשת 13 ייצג בתביעות עו"ד דורון קול, שותף ובעל מומחיות בדיני לשון הרע במשרד פישר (FBC).
כאמור, בית משפט השלום בהרצליה (השופט גלעד הס) דחה את התביעה נגד חסון ורשת במלואה. בפסק דינו, מיום 6 בספטמבר 2022, הדגיש בית המשפט את העניין הציבורי הרב שבכתבה, אשר עוסקת בתופעה העגומה של ניצול קשישים. נקבע שמערכת היחסים בין מר רחמים לגב' שפיץ חורגת מהמישור האינטימי ביניהם היות וברקע קיימת תופעה כללית של אנשים צעירים המבקשים להשתלט על רכושם של קשישים עריריים. בהכרעת הדין כתב השופט הס כי "הכתבה מפנה זרקור של התקשורת לאוכלוסייה ולמצוקה אשר לא זוכה להתייחסות רבה בכלי התקשורת וכי הסיפור שפורסם מייצג תופעה חברתית מדאיגה שראוי לעקור מהשורש".

בית המשפט קבע כי חסון ורשת הוכיחו שהמניע המרכזי של רחמים היה להשתלט על הרכוש של שפיץ: "הנתבעים הוכיחו כי אחד המניעים המרכזיים, אם לא היחיד, של מר רחמים בקשר עם הגב' שפיץ היה השתלטות על רכושה של זו". בית המשפט קבע גם שהיה בסיס ראייתי מוצק לכך שרחמים השתלט על חייה של שפיץ: "מר רחמים אכן השתלט על חייה של הגב' שפיץ ופעל באופן מובהק למנוע מהגב' שפיץ מגע עם אנשים נוספים".