משרד הביטחון החליט להכיר בסגן גונדר האני אבו-ריש ז''ל, קצין השב''ס שטבע למוות כשהציל את בתו, כחלל מערכות ישראל  

השאלה מי זכאי להיכלל בהגדרה של חלל צה"ל העסיקה את המדינה בעשורים האחרונים. ועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, שדנה בשאלה זו בנוסף לנושאים אחרים, נתקלה אמנם בקשיים בעת שישבה על המדוכה – אך הציעה לבסוף מספר מבחנים לצורך הכרעה בסוגייה: הבולט שבהם הוא ניסיון לקשור בין נסיבות המוות לבין השירות הצבאי. הגדרת הוועדה במסקנותיה הייתה כי לשם הכרזה על חייל כחלל צה"ל, על נסיבות המוות להיות "ייחודיות ומיוחדות" לשירות הצבאי. כלומר, חייל שנוהג ברכבו הפרטי לבסיס ונהרג בדרך לשם לא ייחשב כחלל, אך אם נסע ברכב צבאי בדרך להסעת מפקדו, למשל, הוא יוכר כחלל. ראוי לציין, שההכרה כחלל צה"ל אינה מסתכמת רק במקום קבורה. יש לה גם משמעויות נוספות: קבלת קצבה חודשית ממשרד הביטחון והכרה במשפחה כמשפחה שכולה.

"לו זה היה תלוי בי וניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור, בית העלמין הצבאי היה פתוח רק בפני אלה שנפלו בקרב או נהרגו באימונים", אומר יו"ר האגודה למען החייל, תא"ל (במיל') אביגדור קהלני. "אולי לא הייתי מפריד הפרדה של ממש בבתי העלמין, אבל הייתי מייחד את הנופלים בקרב בצורה שונה. בתי העלמין הצבאיים הם אחד המקומות שצריך להיכנס אליהם על קצות האצבעות בחרדת קודש, לעבור קבר קבר ולהצדיע. העובדה שזה לצד זה קבורים נופלי קרבות וכאלה שלא נהרגו תחת אש היא משהו שאין לי ברירה אלא לחיות איתו, מכיוון שזה הפך להיות חלק מהחברה הישראלית".

ועדת גורן, שעם חבריה נמנה גם קהלני, ניסתה ליצור הבחנה נוספת בנוגע לחללים. כיום קובע החוק כי אדם לא ייחשב כחלל אם נהרג כתוצאה מהתנהגות שלו המוגדרת כ"רעה וחמורה". עם זאת, לא כל התנהגות רעה היא גם חמורה - ולהיפך. הסיבוך המשפטי הביא את חברי הוועדה להציע מבחן נוסף - "מבחן הפזיזות", כלומר מי שהתנהגותו הפזיזה הביאה למותו - לא ייכלל בהגדרה של חלל צה"ל. "ניסינו למצוא צדק חברתי", מסביר קהלני.