אמה של רבאב אבו סיאם: ''יכול להיות שיפגעו בי בגלל שדיברתי, ויהיה עוד רצח''  

אמינה, אמה של רבאב אבו סיאם שנרצחה בחודש יולי האחרון לעיני בנותיה בלוד, סיפרה בריאיון לאולפן ynet על תחושותיה לאחר שאתמול פורסם כי הגרוש של בתה המנוחה, שחשוד בהזמנת הרצח שלה, דורש לקבל חזקה על שלוש בנותיהם המשותפות (3, 6 ו-11) מאחר שעדיין לא הוגש נגדו כתב אישום.

״מה אפשר להגיד? באמת שלא נשאר מה להגיד", אמרה אמינה בתסכול. "מה שקורה זה פשוט תוהו ובוהו כמו שאומרים. אין כבר מה להגיד. אני לא יודעת אם יהיה לזה סוף באיזשהו שלב, לא יודעת. אבל מה אני אגיד, לדעתי זה לא יפסיק. אני אמרתי את זה פעם ואני אמשיך להגיד את זה עוד הפעם".

"הוא חולה נפש, רוצה את הבנות רק כדי להתעלל במשפחה". רבאב, הבנות והחשוד בהזמנת הרצח (צילום: יריב כץ)

ביום שני יתקיים דיון בבית הדין השרעי כדי להחליט מי יהיה האפוטרופוס של הילדות, ועל ההליך המשפטי הצפוי אמרה אמה של רבאב: "אני שמעתי שהאבא יצא מהחקירה ומסתובב חופשי. הבנתי מהעו"ד שהוא הגיש תביעה נגדנו והוא רוצה את הבנות שלו למשמרת כי הוא רוצה לגדל אותן - אבא רוצח שרוצה לגדל את הבנות שלו. לצערי בית הדין השרעי אומר שכל עוד הוא לא הורשע - הוא יכול לקבל אותן. אני נלחמת נגד האבסורד הזה כי אפילו שהוא לא הורשע - אנחנו יודעים שהוא עשה את זה, שהוא הזמין את הרצח.

"אנחנו יודעים שהוא שילם כסף ושהוא איים עליה במשך שנה שלמה. שהוא עשה את כל המאמצים לקבור אותה. הוא לא מרפה. הוא לא רוצה לגדל את הבנות, הוא רוצה לפגוע בנו ולפגוע ברבאב אחרי שהיא נרצחה. גם אחרי הרצח זה לא מספיק בשבילו, הוא אמר את זה בפירוש פעם - 'אפילו כשאני אקבור את רבאב - אני אמשיך להתעלל בכם כמשפחה".

אמינה סיפרה על האיומים שהיא ומשפחתה מתמודדים איתם. "אני לא אגיד שאני מאוימת, אבל הבנות שלי מאוימות", סיפרה. "אני יודעת שכל המשפחה נמצאת בסכנה, אפילו הבנות שלו נמצאות בסכנה. הבנות יהיו בסכנה אם הוא ייקח אותן. הוא לא רוצה לגדל אותן, הוא רק רוצה להתעלל במשפחה ולהתעלל בבנות. הוא בן אדם חולה נפש, אפשר להגדיר את זה במילה אחת - ממש חולה נפש".

״קשה לי, אני מפחדת על הבנות שלי ועל המשפחה שלי, אבל גם רבאב צריכה לקבל את הצדק שלה", המשיכה אמינה. "היא נרצחה בלי לעשות שום דבר. היא לא פגעה בו והיא לא עשתה כלום. הוא רצח אותה בשביל האגו שלו ובשביל הכסף. אנחנו ממשיכים את המלחמה של רבאב. אני לא רוצה לחשוב על עצמי, אני רוצה לחשוב על הבנות שלה ושלי. זה שאני יוצאת למצלמות ולתקשורת ואומרת את מה שאני חושבת, יכול להיות שיפגעו בי בגלל זה - אבל שינסה, ואז יהיה עוד סיפור רצח. זה לא ישתנה, כי המשטרה שחררה אותו. הוא מסתובב חופשי ואין ראיות".

לדברי אמינה, המשטרה לא מבצעת את תפקידה כראוי. "המשטרה אומרת לנו שניזהר, שנישאר בבית ונסגור את עצמנו בחדר. זה מה שהמשטרה אומרת, היא לא עושה את עבודתה. אני הייתי בתחנה לא מזמן וכל מה שהמשטרה אמרה לי זה אם אני רוצה להוציא צו הרחקה, ושאם אני רוצה - שאשאר בבית. כאילו אין לנו חיים בחוץ ואין לנו עבודה. לא, זה לא פתרון.

"אני חיה במדינת ישראל ואין לי הגנה לא מהמשטרה ולא מכלום - שכל אחד יגן על עצמו כי אנחנו עכשיו נמצאים במצב ממש מגעיל מבחינת הרצח, כל אחד יכול יבוא ולעשות מה שהוא רוצה. אני לא מכירה אנשים אחרים יותר ממה שאני מכירה את המשפחה הזאת של הרוצח. אני לא מדברת על כל המשפחה, אני מדברת על הרוצח והאחים שלו. אני לא יכולה להאשים את כל המשפחה, לא כולם רוצחים".

אמינה סיפרה כי למרות ששנת הלימודים נפתחה ב-1 בספטמבר, שלוש נכדותיה נשארות בבית ולא הולכות לבית הספר. "הבנות מבוהלות, הן רוצות לצאת מהבית. אני ביקשתי עזרה מהרווחה, ביקשתי שיעזרו לי. הילדה הגדולה והילדה הבינונית אומרת שאם הן יילכו לבית הספר אז הוא יבוא לקחת אותן. אני יודעת שהוא מחכה כל הזמן ליד בית הספר, שולח את אח שלו לחכות לי שם. הן פשוט מבוהלות ולא רוצות ללכת לבית הספר. עד מתי הן יישארו אצלי בבית?

"אני הלכתי וביקשתי את עזרת הרווחה, למשטרה אמרתי שיבואו לעזור לי כי אני רוצה להוציא אותן למוסדות כדי שיחיו חיים נורמליים עם החברות שלהן. אין עזרה, אין עזרה. בינתיים הן אצלי בבית עד הדיון ונראה מה יחליטו בו לגבי הבנות. אם השופטים יחליטו שהאבא צריך לקחת אותן אני אמסור לו אותן, אבל מה שיקרה אחר כך - זה יהיה על המשטרה, על הרווחה ועל כל מדינת ישראל ששומעת ולא עוזרת".