מנסור עבס נשאל האם השתתפת באירועי טרור? הנה תשובצו  

בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין ביקש חבר הכנסת מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, להציג את מפלגתו כשוחרת שלום וככזו המפיחה רוח של תקווה אזרחית בקרב צעירי הציבור הערבי בישראל, אך נשאל על ידי העיתונאית איילת כהנא אודות קשריו וקשרי מפלגתו עם משפחות מחבלים וגורמי טרור.

כהנא הציגה בפני חבר הכנסת עבאס שורת מקרים בהם השתתף באירועים עם תומכי טרור, החל משנת 2013 כאשר השתתף באירוע של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בכפר כנא ובו הוענקו אותות הוקרה למחבלים, דרך קבלת הפנים בשנת 2017 למחבלת שסייעה למחבלים מתאבדים ועד ביקורו בביתו של ארכי מחבל בעכו.

עבאס טען כי עצם הניסיון לתייג אותו, מנהיג מפלגה ערבית, כתומך טרור, הוא פגיעה בזכויות הערבים בישראל וביכולת של ההנהגה הערבית לשפר את תנאי חייהם של הערבים בישראל והשתלבותם בחברה. "האשמות האלה הן האשמות שווא שמדירות את החברה הערבית ומביאות את הציבור הערבי ליאוש", אומר עבאס הקובע כי ערביי ישראל רואים בו כמי שמוביל שיח מפשר ורגיש המקדם מערכת יחסים ראויה בין יהודים לערבים תוך הצגת חזון של שלום, וכאשר צעירי הערבים רואים שאדם כזה מואשם בתמיכה בטרור, הדבר מייצר בהם תחושת ייאוש.

על המקרים אותם הציגה כהנא בפניו אמר מנסור עבאס כי "חיפשו ומצאו כמה קטעים. אני לא זוכר אותם". לדבריו "הפלג הדרומי החליט בשנת 96' שהוא משתתף בבחירות לכנסת, בתקנון נקבע שנפעל בתוך שני סייגים, שמירת חוקי ההלכה האיסלאמית ושמירה על חוקי מדינת ישראל. לכן במשך שלושים שנה אף אחד מחברי התנועה האיסלאמית לא נחקר ולא הואשם בהסתה או ביצע עונש על עבירה ביטחונית".

"אנחנו חלק מתהליך של קידום יוזמת שלום דתית", אמר עבאס והזכיר שיתוף פעולה בין השייח' עבדאללה נימר דארוויש, מייסד התנועה האיסלאמית, והרב מנחם פרומן ז"ל יחד עם הרב מיכאל מלכיאור. "מנהלים דיאלוג בין דתי וחוץ דתי". לדבריו הוא עצמו מוביל דרך שהיא המשך דרכם, "ועכשיו רוצים לשים את מנסור והתנועה האיסלאמית ורע"ם במשבצת של מואשמים בתמיכה בטרור".

עוד מוסיף עבאס ואומר כי "נגיד שהיו דברים בעבר והים בא מנסור או מישהו אחר ואומר שרוצים לצאת לדרך אחרת, של שותפות, סובלנו ואחווה וערבות הדדית, של מימוש האזרחות שלנו כחלק ממדינת ישראל, ויש שתיים או שלוש עמותות שמגייסות כספים כדי לרדוף אותנו על כל פסיק".

לדבריו יש להבין את ההבדל בין המינוחים והתרבויות היהודים והערבים. "יש דברים שאנחנו עושים או אומרים בחברה הערבית ונשמעים בצורה מאוד חמורה בחברה היהודית, ולהיפך. לכן מי שרוצה לשפוט את מה שאומר מנסור בערבית צריך לעשות את ההתאמה התרבותית ואת המשמעויות ומה האימרה הזו תורמת בחברה היהודית והערבית". בהקשר זה הוא מזכיר את ביקורו בבית הכנסת בלוד אחרי פרעות תשפ"א בעיר. לטעמו בביקור זה היה כדי להרגיע את הרוחות. "בשורה התחתונה, הפעילות שלנו כתנועה האיסלאמית כרע"מ ובאופן אישי, אין ספק שהיא מקדמת את השלום בין יהודים וערבים, חוסכת שנאה ושפיכות דמים".