הציבור היה יכול ליהנות ממיליארדים - אם הבנקים היו משלמים ריבית על העו''ש  

מיכאל רוכוורגר, אסא ששון
06:06, 25 באוגוסט 2022

בשנים האחרונות אגר הציבור מאות מיליארדי שקלים בפיקדונות שאינם נושאי ריבית בבנקים. במשך תקופה ארוכה, ההתנהלות הזאת לאו דווקא גרמה לו נזק כבד מדי: הריבית חסרת הסיכון במשק הייתה אפסית, וכמוה גם האינפלציה. אלא שבחודשים האחרונים התמונה השתנתה מאוד.

קודם התחילה האינפלציה לזנק. מי ששומר את כספו בחשבון עו"ש, גילה כי ב–12 החודשים האחרונים, הכסף נשחק בכ-5%. אחר כך התחילה העלאת הריבית, בקצב גובר והולך. השבוע החליט בנק ישראל על העלאת הריבית במשק מ–1.25% ל-2%. זאת אינה ההעלאה הראשונה: לפני ארבעה חודשים הייתה הריבית בישראל רק 0.1%. מי שמחזיק כסף בעו"ש, בדרך כלל אינו נהנה מהריבית הזאת, או אפילו מריבית סמלית כלשהי.

בדו"חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - מופיעים מספרים מדהימים על פיקדונות הציבור המופקדים אצלם. בסוף המחצית הראשונה של 2022 הסתכמו אלה ב–1.8 טריליון שקל - צמיחה של 12.6% בשנה ושל כ-60% בתוך 5 שנים. מתוך הסכומים הללו, כשליש, 616.5 מיליארד שקל, הוחזק בפיקדונות שאינם נושאים ריבית. סכום זה זינק בתוך חמש שנים ב-96%.

הסכום העצום של הפיקדונות הוא מהסיבות לכך שלפחות ברבעונים הקרובים הבנקים ימשיכו ליהנות מרווחים גדולים ללא מאמצים כבירים. מריבית של 2% במשק על אותם פיקדונות שאינם נושאי ריבית, הבנקים יכולים להרוויח כל שנה כ–12 מיליארד שקל ברוטו.

גם אם הוצאות הבנקים יגדלו בעקבות גידול בהפרשות להפסדי אשראי נוכח העלאות הריבית, וגם אם מביאים בחשבון שלא כל הסכומים הללו נוצלו על ידי הבנקים למתן אשראי - זה יקרה רק בעוד כמה רבעונים, וככל הנראה בעוצמות נמוכות יותר מקצב גידול בהכנסות, מכיוון שבמאזני הבנקים שוכבים "פיקדונות" בסכומים גדולים שאינם נושאים ריבית בכלל. הכוונה היא בעיקר ליתרות זכות (פלוס) של הלקוחות בחשבונות העובר ושב (עו"ש) - המוגדרים פיקדונות במאזני הבנקים, אף שמוסכם בין הצדדים שכמעט אינם נושאים ריבית. לגבי החלק הנוסף של הפיקדונות שבהם כן משולמת ריבית, העלייה בריבית תהיה בדרך כלל נמוכה מהעלייה בריבית שנגבית על האשראי.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. לא מתכוון להתערב אקטיבית. צילום: דוברות בנק ישראל

במרבית הבנקים, מלבד הבנק הדיגיטלי וואן זירו, לא הצלחנו לקבל תשובות ברורות על כוונותיהם בנושא זה. לרוב שמענו אמירות כמו "אנחנו לומדים את העולם החדש של העלאת ריביות. בתקופה הקרובה נהיה חכמים יותר ונוכל לשתף גם במספרים". בוואן זירו מסרו שעל ריבית בגין פקדון חודשי יתנו ריבית של 1.9% ועל פיקדון שנתי של 2.65%.

לבנקים לא היה עד כה אינטרס רב להציע לציבור ריבית על הפיקדונות שהפקיד אצלם. בחישוב גס, אם חמשת הבנקים הגדולים היו משלמים לציבור על אותם הפיקדונות ריבית של 0.5%-1%, הציבור היה נהנה מסכום מוערך של 20 מיליארד שקל, שאותו הפסיד לטובת הבנקים (לפי חישוב של חצי אחוז).

אלא שגם במקרה הזה, המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אינו מתכוון להתערב בצורה אקטיבית ולהכריח את הבנקים לשלם לציבור ריבית גבוהה יותר. "המפקח ערך בחודשים האחרונים שיחות עם מנכ"לי הבנקים והעביר להם מסר שהוא מצפה שהם לפעול לטובת הלקוחות, ולדאוג שלפחות יהיו מודעים לכך שקיימת בפניהם אפשרות להעביר את הכסף לאפיקים אחרים כמו קרן כספית - שבהם ניתן לקבל ריבית גבוהה יותר. אבל אף מפקח בעולם וגם לא בישראל לא התערב בשוק הפיקדונות והריביות ובתמחור המוצרים הללו", ציינו מקורבים לבנק ישראל.

המפקח על הבנקים מסר בתגובה: "אני מצפה לראות מהבנקים מנגנון תמסורת מהיר יותר לריבית על הפיקדונות, ואנחנו עוקבים אחר הנושא מקרוב. פעילות זאת תואמת את ראיית הלקוח במרכז, ונמצאת בהלימה עם הפעילות המקודמת על ידי הפיקוח על הבנקים של העברת הכוח ללקוח, באמצעות הוצאה לפועל של רפורמות ומהלכים גדולים כמו בנקאות פתוחה (השלב הרלוונטי להשוואת מחירי ואשראי ופיקדונות ייכנס לתוקף באוקטובר הקרוב), מעבר בקליק בין הבנקים בתוך שבוע, רפורמה מקיפה בשוק המשכנתאות העומדת בפתח ומהלכים נוספים".

מקור:
https://www.themarker.com/markets/2022-08-25/ty-article/.premium/00000182-d100-d2d3-a7d6-d78e3c700000?_ga=2.242454786.1291136035.1660980363-77094400.1659224565