מורים ללא דרך: עבירות מין כלפי תלמידים, אלימות פיזית, איומים ושימוש בסמים - אלו הן רק חלק מעבירות המשמעת של עובדי הוראה, גננות וגננים, מורים ומורות, שטופלו בשנה האחרונה באגף משמעת וטוהר מידות של משרד החינוך ובנציבות שירות המדינה.
הנתונים שנחשפים, לבקשת "ישראל היום", מלמדים על המשך מגמת הגידול במספר התלונות על מי שאמורים לשמור על הדבר היקר לנו מכל: הילדים שלנו.
אם בשנת 2019 הוגשו 1,050 תלונות בגין עבירות משמעת של עובדי ההוראה, הרי בשנה שאחריה עלה מספרן ל־1,067, ואילו בשנת 2021 מספר התלונות הגיע ל־1,086 - בעיקר בגין התנהגות בלתי הולמת של עובדי ההוראה (ראו טבלה).
אף שאין מדובר בעלייה דרמטית, הרי שעבירות המבוצעות כלפי ילדים ובני נוער - מהזנחה, דרך רשלנות או איומים ועד לאלימות מילולית ופגיעה מינית - חייבות להיעקר מהשורש כדי שבתי הספר יהיו מקום בטוח.
עבירות מרמה וזיוף
לצד אלה, מתברר שהוגשו לא מעט תלונות בגין עבירות מרמה מצד עובדי ההוראה. כך, למשל, 60 תלונות עסקו בעבירות של זיוף ודיווח כוזב.
כחלק מהמאבק על ימי החופשה של עובדי ההוראה טוענת הסתדרות המורים כי מורים מוגבלים בתקופות שבהן הם יכולים לקחת חופשה, אך לפי הנתונים 25 מהתלונות היו על נסיעה לחו"ל ללא היתר.
"לא לפחד": כ-20 אלף מורים בהפגנת הענק במוזיאון תל אביב, ארכיון
צד מעניין נוסף של הנתונים מלמד כי המעשים לכאורה הפכו חמורים יותר ופוגעניים יותר כאשר בוחנים את סעיף "עבירות משולבות" - עובד הוראה שנגדו נטען כי ביצע כמה סוגים של עבירות גם יחד, למשל אלימות מילולית וגם איומים. בשנת 2021 הן הגיעו לשיעור האסטרונומי של 20%. הדבר בולט בחומרתו למול שנת 2020, שבה רק 4% מהתלונות היו על עבירות משולבות, כמו גם ב־2019 (3%).
תפוח אדמה לוהט
בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מדובר בעובדי מדינה (כ־165 אלף), ובעיות משמעת חמורות מטופלות גם בנציבות שירות המדינה, שיכולה לפטרם בעטיין.
במשרד החינוך, משום מה, לא מנהלים מעקב אחר היקפם של אלה שפוטרו עקב עבירות משמעת (בשונה מפיטורים על רקע פדגוגי): "נתוני פיטורי משמעת מצויים באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, ניתן לפנות אליהם ישירות", מסרו.
חשוב לציין כי רובם המכריע של עובדי ההוראה הם אנשי חינוך מסורים, שלא פגעו מעולם בתלמידיהם ולא הסתבכו עם החוק.
עם זאת, נושא האלימות הוא תפוח אדמה לוהט שמשרד החינוך מעדיף שלא להתמודד איתו.
במשרד טוענים כי את התלונה למשטרה מגישים ברוב המקרים הורי התלמיד או עובדים סוציאליים במסגרת חובת דיווח, ולא משרד החינוך בעצמו - שפוטר את עצמו מלספק מידע על ממדי התופעה ומגיב כי "הנתונים המלאים נמצאים במשטרת ישראל".
מורה שנהג באלימות כלפי תלמידים או פגע בהם עלול להיות מושעה עד לבירור עניינו. בחלק מהמקרים ארגוני המורים מגבים מורים שביצעו עבירות משמעת ונהגו באלימות פיזית או מילולית, ובמשרד החינוך חוששים להתעמת עם הארגונים שנחשבים חזקים, ולכן משאירים את "העבודה השחורה" למשטרה.
במצב שכזה, הסטנדרט הכמעט יחיד שלפיו מורה מפוטר מהמערכת הוא שאלת פליליותה של העבירה - אף שלדעת רבים, כאשר מדובר בילדים יש לקבוע רף נוקשה שמונע את הכניסה לכיתות ממי שנהגו באופן בלתי הולם, עוד בטרם עברו עבירה פלילית.
"מכה? זו רק צ'פחה"
אורי (שם בדוי), תלמיד כיתה ה' באור עקיבא, ישב חודשים ארוכים בביתו במהלך השנה האחרונה. אמו נילי (שם בדוי) סירבה לשלוח אותו לבית הספר לאחר שהתלונן כי מורה חדש נהג כלפיו באלימות, באיומים ובהשפלות. האם החזיקה בהקלטות שבהן נשמעה יועצת בבית הספר אומרת כי המורה עצמו הודה בפניה שהרים ידו על אורי, אך טען שזו היתה "צ'פחה ידידותית".
לאחר שנוכחה כי המורה אף זכה לגיבוי מצד מנהלת בית הספר תקופה ארוכה, ומשרד החינוך סירב להעבירו מתפקידו, הגישה נילי תלונה במשטרה נגד המורה - וכך נהגו שתי אימהות נוספות בגין היחס לילדיהן. במקביל, פורסם סיפור מאבקה ב"ישראל היום" בפברואר האחרון.
לפני כמה שבועות קיבלה האם הודעה כי אותו מורה לא ישוב ללמד בשנה הבאה. "במשך כמה חודשים הרגשנו פשוט חסרות אונים מול המערכת", היא מספרת. "הבן שלי נענש, ישב בבית תקופה ארוכה, והמורה המשיך להסתובב בבית הספר אחרי שפשוט הרס את הכיתה, איים על הורים ותלמידים והפר כל סיכום שלא להתקרב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו