תיעוד: בסיס חיל האוויר הרוסי בקרים הותקף  

אז מה ההגיון בלהיות גיבור ואמיץ אם בסופו של דבר יש כאן מדינה שנהרסת במלחמה שהדרך לנצח אותה היתה להימנע ממנה מלכתחילה?

נכון להיום הממשלה הלאומנית הנאצית הדיקטטורית היחידה היום באירופה - זאת הממשלה הרוסית בראשותו של ההיטלר החדש הלוא הוא פוטין.

כל מי שינסה להבין את המלחמה הזאת במונחים של מלחמות עבר לא יגיע למסקנות הנכונות.

בלי להכנס לפרטים ולהסברים מפורטים אומר כי על האוקראינים לתפור את חליפת המלחמה הזאת על פי מידותיהם- הציוד שבידם יכולות הצבא שלהם ועוד.
ומנגד אופי הכוח שעומד מולם ויכולותיו.

המסקנה מכל זה שהאוקראינים צריכים להמשיך לעשות את מה שהם עשו עד כה בהצלחה,

ולחפש כל הזמן את הבטן הרכה ושם לפגוע. אבל להגביר את קצב הפגיעות.

אסור להם להיכנס לתימרונים נרחבים ולקרבות לתפיסת שטח.

אם יפגעו במקומות רגישים כמו הפגיעה המוצלחת בקרים היום במאגרי תחמושת ברכבות ושיירות אספקה בחניונים במפקדות וכדומה ואם ההיקפים יוכפלו זה יספיק לשחיקת הצבא הרוסי באנשים בחומר וברוח.

ההשגים הקרקעיים של שיחרור השטחים יבואו מאליהם.

צריך רק להמשיך להיות נחושים ולהתמיד בפגיעות בבטן הרכה , בהיקפים גדלים והולכים.

הדבר הכי גרוע במצב הזה הוא להרים ידיים, כי המטרה של התוקף לא תשתנה.

באוקראינה, לעומת זאת, היה ניתן למנוע את המלחמה בקלות ואף שערה לא היתה נופלת מראשו של איש, עד היום יש אחווה טבעית בין העמים, שבאה לביטוי בקשרי משפחה ענפים, קשרים עיסקיים ותרבותיים, שני העמים צופים באותם סרטים, צוחקים מאותן בדיחות ואותן קומדיות, שותים את אותה בירה, יהיו שיאמרו וודקה, ומקללים את אותן קללות, בחו"ל הם עובדים בחברות אלה לצד אלה, גיבורי התרבות שלהם נערצים משני צידי הגבול שבמשך שנים היה גבול טכני.