מינימליסטי ואלים מאוד: במאי "הטורף" על האתגר שבשילוב בין מדע בדיוני לסרט תקופתי

למרות שהניב שלושה סרטי המשך ושני סרטי ספין-אוף, אף אחד מהסרטים שנעשו בעקבותיו של "הטורף" – מותחן הפעולה הקלאסי של ג'ון מקטירנן מ-1987 בכיכובו של ארנולד שוורצנגר - לא השתווה למקור.

בתוך כך, הניסיון האחרון להפיח חיים חדשים בסדרה המקרטעת, שהגיע ב-2018 בדמות סרט מעפן ובלתי מספק בעליל של התסריטאי-במאי שיין בלאק, היה כל כך גרוע שרבים סברו שהוא ישים סוף לעלילותיו של החייזר הרצחני.

כמה משמח, אם כן, גלות ש"הטרף", הפריקוול-סיקוול המדמם והיצירתי שעליו חתום דן טרכטנברג ("דרך קלוברפילד 10"), הוא לא רק סרט ההמשך הראשון בסדרה שמצליח לדגדג את סרטו של מקטירנן, אלא שהוא גם אחד מסרטי האקשן הטובים והמפתיעים של השנה החולפת.

זהו מותחן מינימליסטי ואלים מאוד שמתרחש ביערות הפרא של צפון אמריקה ב-1719, ובמרכזו ניצבת נארו (אמבר מידת'אנדר המצוינת) - נערה אמיצה ורבת תושייה בת שבט הקומאנצ'י הנאלצת להתמודד עם טורף חייזרי צמא דם, שקוטל את כל לוחמי השבט שלה, בזה אחר זה. על הדרך, היא גם נאבקת באיתני הטבע, באריה ודוב זועמים, בציידי עורות צרפתיים ובבנים שמקניטים אותה ומזלזלים ביכולותיה.

"לא רציתי בהכרח לעשות סרט בסדרת 'הטורף'", מסביר טרכטנברג במהלך מסיבת עיתונאים לרגל השקת הסרט החדש (שעולה בימים אלה באופן בלעדי בדיסני+). "הרעיון היה לספר סיפור על הישרדות של אנדרדוג, שתופס אותך ברמה האמוציונאלית. משהו בסגנון של 'כוח משיכה', '1917' או 'האיש שנולד מחדש'. תמיד אהבתי את הרעיון של לשלב בין מדע בדיוני לבין סרט תקופתי, ותמיד אהבתי את הרעיון של לנסות לעשות מערבון בלי קאובויים. ראינו כבר סרטים רבים שמתמקדים בגיבור מסוגו של שוורצנגר. אז שאלתי את עצמי 'מה יקרה אם הפעם נספר את הסיפור דרך עיניה של דמות קצת אחרת?'".

בדומה לסרט ההרפתקאות האפי וההיסטורי "אפוקליפטו", של מל גיבסון, גם "הטרף" צולל אל תוך תרבות עתיקה ומציג עולם אותנטי, ייחודי ופרימיטיבי. טרכטנברג ושותפו לכתיבה, פטריק אייסון, חקרו את שבט הקומאנצ'י לעומק, נועצו במומחים, ליהקו אנסמבל מרשים של שחקנים ילידים (שעושים כולם עבודה נהדרת) ואף תכננו לצלם את כל הסרט בשפת הקומאנצ'י (הגרסה הסופית של הסרט אמנם נשענת בעיקר על אנגלית, אך לדברי טרכטנברג תהיה אפשרות לצפות בסרט גם בדיבוב לשפת 'המקור').

"האתגר שלנו היה ליצור את אותה התחושה שהסרט הראשון יצר", אומר טרכטנברג, "אבל מבלי לספק את הרושם שאנחנו סתם ממחזרים. רצינו שהטורף יהיה פראי ורצחני במיוחד, ושהוא לא ייראה כמו שחקן שמסתובב בחליפת גומי כבדה, מה שלפעמים קרה בסרטים הקודמים בסדרה. לכן רציתי לשלב בין אפקטים פרקטיים לבין אפקטים ממוחשבים. בניגוד לרבים מעמיתיי, אני לא חושב שאפקטים ממוחשבים זה דבר רע. פעמים רבות אני דווקא מתבאס מסרט כשאני מרגיש שאני רואה את 'השחקן בחליפה'. האשליה מתנפצת עבורי".

למרות ש"הטרף" עובד מצוין בזכות עצמו, ברור שתמצאו בו לא מעט אזכורים שנונים לסרטים הקודמים בסאגת "הטורף", וברור שטרכטנברג גם אינו פוסל סרטי המשך נוספים. אם הגישה המרעננת שלו ליצירת סיקוולים תמשיך להנחות אותו גם בעתיד, אפשר להיות אופטימיים.

"יש הרבה רפרנסים לסרטים הקודמים", אומר טרכטנברג, "וכמובן שגם יש את המשפט המפורסם 'if it bleeds, we can kill it'. אבל השיקול המרכזי עבורי כשאני חושב על יצירת רימייקים וסרטי המשך הוא איך גורמים לסרט להתקיים בזכות עצמו. הסרט צריך להיות מעולה בלי קשר. ואז, כשמחברים אותו לסדרה כולה, זה הופך את הכל לעוד יותר טוב. אחרת אין לזה ערך".