כמו קודמו בהא אבו-אל-עטא שלא שעה לאזהרותיה של ישראל ולהפצרות החמאס, גם תייסיר ג'עברי ,מפקד הג'יהאד האסלאמי בצפון רצועת עזה, שילם היום בחייו על שחצנותו ועל הביטחון העצמי המופרז שהפגין, בניסיונו להכתיב לישראל מגבלות, על מעצר פעיליו ביו"ש.
יחד עימו נהרגו בהתקפה האיכותית של צה"ל והשב"כ מפקדי שטח נוספים, חלקם קשורים ישירות לאיום הספציפי שריחף על יישובי הדרום בשבוע האחרון.
לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה ארגוני הטרור ייאלצו להודות כי שגו בהערכת גבולות הסבלנות וההכלה של ישראל, ואולם, יש להניח, כי בשעה זו הם עסוקים בהכנות לימי הקרב הבאים, יותר מאשר בהפקת הלקחים מימי הרהב הקודמים.
באופן שאיננו רק סמלי, הדיווח על פעולת ישראל בעזה , תופס את זיאד נחאלה בעודו בטהרן. משם הוא גם משחרר גם את איומיו להגיב "בכל הכוח" על התוקפנות הישראלית.
אם נשפוט את הדברים ע"פ הצהרות אלה הרי שפנינו ל"סבב לחימה" שמשכו, עוצמתו, פריסתו הגיאוגרפית והרכב-משתתפיו, יהיו תלויים בעיקר בדינאמיקה שתיווצר. נראה כי חמאס לא שש להיכנס ללחימה, אך לנוכח הלחץ המופעל עליו מצד הגא"פ ומצד חלקים בציבור, כלל לא בטוח שהוא יבחר לעמוד מנגד.
כיצד על ישראל לפעול לנוכח המצב?
א. הגנה מירבית למניעת פגיעה בנפש: – ליעד הזה חשיבות כפולה – הן שמירה על חיי-אזרחינו והן שלילת הישגים ליריב והותרתו, בתום הסבב, כשהוא חבול, מוכה ונטול הצלחות.
ב. פגיעה עוצמתית במפקדים וביכולות של היריבים – כדי לצמצם את משך הלחימה מוצע כי מהלכיה של ישראל כבר בתחילת המבצע יהיו בעוצמה מירבית. מערכה בעוצמה מדורגת עולה, תביא להימשכותה יותר מהרצוי. בכל הקשור לפגיעה במפקדים – הדברים אמורים גם ביחס לאלה שמצאו את מבטחם בחו"ל.
ג. סגירת מרחב הדיג הימי ועצירת אספקת סחורות ואמצעים לרצועת עזה מישראל וממצרים (למעט אספקה הומניטרית חיונית) כדי להגביר לחץ על החמאס והג'יהאד.
ד. מיקוד בגא"פ ומוכנות עוצמתית מול חמאס – כדאי לחמאס לשקול היטב את כדאיות הצטרפותה. אם בכל זאת תצטרף- יש לפגוע במפקדיה ולהכניס ליעדי התקיפה הראשונים גם את מגדלי הטרור.
ה. מיקוד האש בדרום, עירנות ומבט מאיים לצפון – חשוב לוודא שלא נופתע מהצפון וכדאי לשוב ולהבהיר את המחיר שישראל תיגבה ממי שיצטרף.
ו. עירנות ותגובה מהירה ונחושה לטרור ולאירועים לאומניים אלימים בתוככי ישראל – אין לאפשר היווצרותה של "זירה פנימית" בהשפעת העימות בעזה או על רקע ההסתה סביב הר-הבית הגוברת מידי שנה לקראת תשעה באב.
ז. המשך ואף הגברה של הפעילות הסיכולית ביו"ש – זאת, לא רק משום הצורך הברור למנוע פיגועים התארגנויות טרור מאזור זה, אלא גם כדי לשלול מהג'יהאד האסלאמי כל הישג בתחום הזה ולמנוע השפעה כלשהי מצידו – על מהלכינו בגזרת יו"ש.
ישראל אמנם נכנסת לעימות הנוכחי ברצועת-עזה בלית ברירה, אך היא יכולה להפכו להזדמנות לחזק את הרתעתה ולשנות לטובתה לפחות חלק ממרכיבי המשוואה הנהוגה כיום, בהתנהלות מול רצועת-עזה.
מאיר בן שבת הוא עמית מחקר בכיר ב"מכון למחקרי ביטחון לאומי" (INSS),אוניברסיטת תל-אביב, כיהן כיועץ לביטחון לאומי וכראש המל"ל בין השנים 2017-2021 .קודם לכן נמנה על צמרת השב"כ.
רותי פינס היא דוקטורנטית בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינ"ל באוניברסיטת תל אביב ועובדת במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל-אביב
