מחקר: מחצית מהנוער הדתי והחרדי הזקוק לסיוע נפשי מוותר על הטיפול  

מחצית מהילדים ובני-הנוער הלומדים בחינוך החרדי והדתי-לאומי, שהופנו בשנת הלימודים החולפת על ידי הצוות החינוכי לטיפול נפשי בקהילה, וויתרו על הטיפול הנפשי בקופות החולים בשל זמני המתנה ממושכים. כך עולה ממחקר חדש שמפרסמת קרן ידידות טורונטו במלאת שבע שנים לכניסתה לתוקף של הרפורמה לבריאות הנפש. רפורמה זו העבירה את האחריות למתן סיוע נפשי וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים ממערכת הבריאות הציבורית לידי קופות החולים.

המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב קרוב למאה אנשי חינוך שעברו הכשרה בתחום בריאות הנפש העובדים בבתי ספר במערכת החינוך החרדית והדתית-לאומית בפריסה ארצית במסגרת תכנית "אל הנפש" של קרן ידידות טורונטו. "שבע שנים מאז הושקה, והרפורמה בבריאות הנפש עדיין דורכת במקום", מאשים משה שפירא, מנכ"ל קרן ידידות טורונטו. לדבריו, "משרד הבריאות עשה אמנם מאמצים בשנתיים האחרונות לשפר את הרפורמה, אך הוא ממשיך להתעלם מהבעיה המרכזית שבה: זמני המתנה ממושכים לטיפול בקהילה בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בפריפריה".

לפי המחקר, מחצית מאנשי החינוך דיווחו כי בשנת הלימודים החולפת טיפלו במקרים של תלמידים שהופנו על-ידם להמשך טיפול נפשי בקופות החולים אך בסוף חזרו אליהם, לאחר שלא קיבלו מענה מתאים בקהילה.

עדות נוספת למענה החסר של קופות החולים בתחום בריאות הנפש, ניתנת במחקר בתשובה לשאלה לגבי האתגרים המקצועיים המרכזיים שליוו את אנשי המקצוע בשנה הנוכחית. עבור 55% מהמשיבים, הקושי לקבל מענה מקופות החולים היווה את האתגר המקצועי הגדול ביותר. מחציתם העידו שעומס פניות היה האתגר המרכזי ו – 48% אמרו זאת על מורכבות המקרים שטופלו על-ידם במהלך השנה.

הקושי של קופות החולים לספק מענה טיפולי נפשי לתלמידים מתחדד עוד יותר לנוכח העלייה החדה שנרשמה בהיקף הפניות לקבלת סיוע נפשי במוסדות החינוך בעקבות מגפת הקורונה. כך, 68% מאנשי החינוך סיפרו שמשבר הקורונה הגדיל במידה רבה את הצורך בקבלת עזרה נפשית בבתי הספר. בנוסף, 59% ציינו שהמגפה העלתה את הצורך בהדרכה הורית עבור תלמידים במוסדות.

המחקר גם מיפה את הנושאים המרכזיים שאנשי החינוך זיהו כסיבה להפניית תלמידים למטפלים ולאנשי מקצוע כדי לקבל עזרה רגשית. לפי הממצאים, בעיות חברתיות (66%), בעיות במשפחה (52%), חרדה ודיכאון (49%) וקשיים לימודיים (43%) היו הגורמים המובילים בפניות תלמידים בשנת הלימודים האחרונה.

שפירא אומר כי "כל זמן שבעיה זו לא תיפתר, הציבור ימשיך להדיר את רגליו מקופות החולים וייאלץ לשלם מחירים גבוהים הרבה יותר בשוק הפרטי, או במקרה גרוע יותר לוותר על טיפול רגשי. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות, ותבטיח את הזכות לטיפול רגשי ראוי. על הממשלה לאשר סוף סוף את התכנית הלאומית לבריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער, שעלותה מוערכת ב- 914 מיליון שקל ולתת תוקף לטיוטת חוזר מנכ"ל בעניין קיצור התורים".