אחרי למעלה משנה של דיוני הוכחות בתיקי ראש הממשלה - עדה כמו הדס קליין עוד לא הייתה. לעיתים נדמה שהתובעים עורכי הדין אלון גילדין וקרן צבירן מיותרים. קליין שולטת במצב. היא העידה עד כה על השיטתיות בה הועברו הסיגרים והשמפניות לזוג נתניהו ונעצה את המושג "קו אספקה" שנטבע בכתב האישום.
לפי עדותה, לא רק שבנימין נתניהו ידע על תעבורת הטובין מהמיליארדרים, אליו וודאי אך גם אל רעייתו - הוא אף עודד אותם כאשר בוששו לבוא. נתניהו יצר קשר עם קליין ועם הבוס שלה איל ההון והמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן והסביר כי מותר לקבל מתנות מחברים. אלא שגם נתניהו ידע שלא כל מתנה ניתן לקבל. "דירה אי אפשר". כלומר, כולם מסכימים שלא כל מתנות ולא בכל היקף ניתן לקבל מחברים. ישנן נסיבות שחוצות את רף החברות אל הרף הפלילי. בחקירה הנגדית, עדיין לא נתקפו הפעולות השלטונית שעשה נתניהו לטובת מילצ'ן, זה יקרה אחרי הפגרה בחודש ספטמבר, אך קליין כבר העידה איך תעבורת המתנות התפרשה מצדו של מילצ'ן: "יש לו ראש ממשלה בלחיצת כפתור".
נקודות התורפה
הימים הראשונים של החקירה הנגדית היו כמעט חסרי משמעות. רק ביום האחרון לפני היציאה לפגרה הגיע הסנגור חדד אל בשר כתב האישום. חדד עסק בעיקר בשמפניות שמילצ'ן סיפק לכאורה לנתניהו. מדובר על היקף של 184 אלף שקלים. כלומר הדיון היה על חמישית מכתב האישום.
ל"קו אספקה" יש שלוש תחנות. הראשונה היא "הרכישה" - כמות השמפניות שנרכשו. השניה היא "הברירה" - כמה מתוכם הועברו לזוג נתניהו, והשלישית היא "היעד" - כמה הגיעו אל יעדן. התחנה הראשונה יצוקה בבטון. ישנן חשבוניות המלמדות כמה שמפניות רכש מילצ'ן בסך הכל. נקודות התורפה של כתב האישום מצויות בתחנות השניה והשלישית, ואותן הסנגור חדד ניצל לטובת ההגנה של מרשו. הכיצד? והאם הצליח?
הדס קליין ניהלה את רכש המשקאות לביתו של מילצ'ן. היא העידה כי רבות מהחשבוניות המעידות על רכישת אלכוהול נועדו לצריכה האישית של מילצ'ן ולטובת אירוח באחוזה בבית ינאי. החוקרים, כמו גם השופטים, ביקשו להעריך כמה מבין סך השמפניות הועברו לנתניהו והיא נקטה ב־65%. כך הגיעו המשטרה והפרקליטות לשמפניות בהיקף המצוין לעיל. קליין היא עדה אמינה ועל כך נשענה התביעה. לכן ביססה את הסכום על הערכתה, אך לא חיזקה את גירסתה הזו בראיות קשיחות.
חדד הציג בחקירה הנגדית את היקף בקבוקי המים שנרכשו לאחוזה: כ־4,000 בקבוקים של 250 מ"ל בתקופה של כ־70 יום. מה הקשר? קליין הופתעה מהכמות. משמעות הדבר היא שבבית מילצ'ן בו גרים זוג וילדים, שתו 14 ליטר מים ביום. קליין הסבירה שבבית מתארחים לא מעט וישנו צוות תחזוקה ששותה גם הוא. חדד טען מנגד, שכפי שקליין מתקשה להסביר מה נעשה עם בקבוקי המים, כך ישנו קושי לסמוך על הערכתה באשר לשאלת השמפניות.
השופט משה ברעם שאל את התובע גילדין, "אפשר לומר שאנחנו בערפל לגבי החלוקה (אילו שמפניות שימשו את מילצ'ן ואילו את נתניהו)?". גילדין הדגיש כי יש משקל להערכת ה־65% של קליין. בהמשך ביקש השופט ברעם להעריך כמה פעמים הגיעו מילצ'ן ופאקר לבלפור עם שמפניות וסיגרים וקליין השיבה שאינה יכולה לעריך. השופט ברעם הגיב: "להעריך כמה מפגשים היו אי אפשר, אבל להעריך כמה בקבוקים נמסרו אפשר?". למרות שקליין התעקשה כי משפחת מילצ'ן לא שותה שמפניות וורודות אלא רק שרה, בזהירות ניתן לומר שחדד הצליח להדוף חלק מה־180 אלף, גם אם לא את כולם.
גם נתניהו חילקה מתנות?
בניגוד להישג בנוגע לשמפניות ממילצ'ן, בכל הנוגע לסיגרים, למעט שתי קופסאות, חדד התקשה להציג ראיות של ממש שיצביעו על יעד מלבד נתניהו. קליין התעקשה כי כל הקופסאות נועדו לנתניהו. כאן המשטרה גילתה יצירתיות. היא בחנה כמה סיגרים קנה נתניהו בעצמו לעצמו. המסקנה שעלתה היא מעט מאוד. כלומר, אם הוא לא קנה, יש מקור אחר שסיפק לו אותם. אך עניין זה טרם הוברר בחקירה נגדית.
התחנה השלישית היא כאמור "היעד". חדד הציג כי הנהג של מילצ'ן אמר בחקירתו כי בששת השנים שבכתב האישום הוא נסע 25 פעמים לירושלים עם משלוחים לנתניהו. חדד טען כי זהו מספר נמוך. קליין מיד העירה, "אבל מה עם נסיעות בתוך ירושלים מהמלון לבלפור?". בנוסף, ישנן מסירות שביצעו מילצ'ן ופאקר בעצמם, מסירות שקליין ביצעה, ומסירות באחוזה בבית ינאי שנתניהו לקחו בעצמם. זהו ניסיון שלא עלה להגנה יפה.
חדד טען כי במסגרת יחסי החברות, שבמהלכן נטען שניתנו טובות ההנאה, גם בני הזוג נתניהו העניקו לזוג מילצ'ן מתנות. הראיות לכך? חדד הציג תליון זהב אחד וטען, ללא כל גיבוי ראייתי, ששרה היא שקנתה אותו לאמנדה מילצ'ן. בנוסף, הציג מייל מפאקר לקליין בו הוא מודה לשרה נתניהו על מתנות. אילו מתנות? אין איש יודע. קליין התעקשה, "אני לא מכירה ולו מתנה אחת שמילצ'ן קיבל מנתניהו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו