את הטקסט שאתם קוראים כרגע נהוג לכנות טור דעה, אבל אני מוכרח להודות שלפעמים אין לי דעה. אולי אני מקרה נדיר, תהיתי ושאלתי לדעתו של רופא. סיפרתי לו שהעניין מטריד אותי מאוד, שאני מרוויח את לחמי מלכתוב טורי דעה, ולא מבין איך זה הגיוני שלכל בן אנוש עם פייסבוק יש דעות מנומקות על כל נושא - ורק לי לא.
בצעירותי אמנם ידעתי פחות, אבל עדיין היתה לי דעה גם בתחומים שאני לא מבין בהם. כעת אני מקבל מדי יום עשרות הודעות טקסט עמומות, שמבקשות לדעת את דעתי עבור סקר מומצא, אבל אני מתעלם מהן וממשיך בחיי. כי אני לא יודע מי צריך לקבל שריון בליכוד, אין לי דעה מי צריך להנהיג את מרצ, ואני צריך זמן כדי לגבש דעה בנוגע לאיחוד של גנץ וסער. על נתניהו דווקא יש לי דעה, אבל זו לא חוכמה כי לכל אחד יש דעה על נתניהו.
"דוקטור, האם לדעתך המקצועית מה שיש לי הוא סופני?" הקשיתי עליו, והוא השיב: "אני פרוקטולוג, ולכן הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוג מוסמך". האמת, זאת בכלל סוגיה המחייבת התערבות של פילוסוף מדופלם. הרי כיצד יכול אדם להסתובב בעולם מבלי שתהיה לו דעה על השיר החדש של נונו או על אנה זק? בינתיים, בתקשורת נותנים מהבוקר עד הלילה דעות חדות על העומס שמשתולל בנתב"ג, אבל אני נפשתי בחו"ל בחודש שעבר אז מה אכפת לי עכשיו מהתורים ומהברדק. דעתי היא שתעזבו אותי בשקט. מה לעשות, לא על כל דבר בעולם ניתן לחוות דעה.
משה דיין אמר פעם: "רק חמור לא משנה את דעתו". זאת אומרת, אפילו לחמורים יש דעות. עם זאת, לי קשה להחליט מה לאכול לארוחת בוקר. וזה מטריד מכיוון שמסביבי מתהלכים אנשים עם דעות צלולות על הכל, כולל הכל, והודות לכך חלקם הפכו למובילי דעת קהל. משפיענים.
מובן שהטלוויזיה אשמה בתחושה הזו, מכיוון שהיא מספקת לנו מצג שווא של מציאות מדומה, שבה לכל הדיוט יש דעה על הכל. תסתכלו על הפרשנים באולפנים שתמיד מציגים דעה כלשהי. לפעמים היא מתהפכת, לפעמים היא מוזנת על בסיס אינטרסים אישיים, תדרוכים או ניחוש מושכל - אבל דעה היא דעה, ומה זה משנה איפה השגת אותה. בימינו גם מוכרים דעות - ואנשים מפורסמים זוכים לתגמולים רק כדי שיפרסמו באינסטגרם את דעתם הלא אובייקטיבית בענייני דיומא, כזו ששילמו להם עבורה. בעל הדעה הוא בעל המאה, או להפך.
כשאני נתקל במונח "דעתכם חשובה לנו", בדרך כלל בדפי משוב או במחלקת קשרי לקוחות, אני נכנס למיני התקף חרדה. "חשובה" היא מילה גדולה, אבל הדעה שלי היא סתם עוד אחת מני רבות, וידוע כי כשיש יותר מדי דעות זה בעיקר מייצר חילוקי דעות. היום אין זמן כדי לגבש דעות בצורה עניינית - צריך להחליט מהר ונכון. הדעה הפוליטית מגדירה אותך, והכי נורא זה דעה קדומה, אז כולנו מוכרחים להיכנס נקיים לכל עימות דעתני שיצריך אותנו לחוות דעה כלשהי.
אז מה דעתכם? כי אישית לא החלטתי מה אני חושב על נועה קירל לאירוויזיון, ולא מעניין אותי אם דולפינים אוהבים בני אדם או חושבים שהם טובים מאיתנו, ולא אכפת לי מסקר המנדטים היומי ששודר במהדורה, ועדיין לא גיבשתי את דעתי על מכירת בית"ר. למען האמת, דווקא יש לי דעה על נטלי דדון, שהפכה לאחרונה מדוגמנית לדעתנית, אך לא אשתף אתכם בה כי היא לא חשובה - לא דעתי ולא דדון.
עוד רגע אני יוצא מדעתי כי לא גיבשתי דעה מבוססת על ענייני היום, ותכף יבוא מחר ואיתו שלל התרחשויות שייאלצו אותי להמציא דעות בנושאים חדשים. מרוב דעות אני לא יודע מה לחשוב. ואם ירדתם לסוף דעתי, בוודאי הבנתם שזאת היתה דעתי על כך שלא תמיד צריכה להיות לנו דעה על כל דבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו