רק לעיתים נדירות נחשפים ניסיונות ההשפעה של חברות ענק גלובליות על ממשלות ורגולטורים ועל הפניות שלהן לבעלי תפקידים בכירים במערך השירות הציבורי. הרמת המסך מעל הדרך בה פועלת ענקית ההסעות אובר בעולם מתבססת על הדלפת ענק מהחברה - 124 אלף מסמכים - שהגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי וקיבלה את השם The Uber Files. העיתון חלק את המסמכים עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי-בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהדלפה נחשף בין השאר כי במקומות שונים בעולם, ובהם צרפת, הולנד, בלגיה, הודו, רומניה והונגריה, היה לאובר מנגנון בשם "Kill Switch", שאיפשר מחיקה מיידית של מידע בעל עניין לרשויות ולרגולטורים מקומיים.
9 צפייה בגלריה
אובר
אובר
משרדי אובר
(צילום: Shutterstock)
ברוסיה, כחלק מניסיונותיה להיכנס למדינה, עשתה החברה עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, למרות אזהרות פנימיות בחברה מהמהלך. בצרפת חושפת ההדלפה את מערך היחסים הקרוב והתיאום במאבק מול נהגי המוניות המקומיים עם מי שמכהן כיום כנשיא צרפת, עמנואל מקרון. בישראל מרימה ההדלפה את המסך מעל ניסיונות החדירה של החברה ואת המערך הנרחב של קשרים, לחצים ולובינג שהפעילה.
אובר פועלת כיום ביותר מעשרת אלפים ערים בכ-72 מדינות ברחבי העולם ובשירותיה משתמשים כ-120 מיליון בני אדם. בחלק לא מבוטל מהמקומות בהם היא פועלת הביאה אובר, באמצעות התנהלות עסקית אגרסיבית לצמצום ניכר של שירותי המוניות המסורתיות ואף להיעלמות מוחלטת שלהן. לאחרונה דווח כי אובר מתכוונת לנסות ולהיכנס שוב לשוק הישראלי לאחר שניסיונותיה בעבר - שאליהם מתייחסת ההדלפה - לא צלחו.
תכתובות מיילים פנימית בחברת Uber (אובר) חושפת את הקשרים שהצליחה החברה לטוות בשנים שבהן ניסתה להיכנס לישראל עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ומנכ"ל משרדו.
נתניהו נפגש עם ראשי החברה, הביע את תמיכתו בכניסתה לישראל והתעמת סביב הסוגייה עם שר התחבורה שלו, ישראל כץ. מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אלי גרונר המליץ לחברה איזה מסרים כדאי להדהד לציבור בישראל ואיך להתנהל מול התקשורת. גרונר אף ביקש מסיבותיו מאנשי אובר לנהל את התקשורת ביניהם דרך חשבון המייל הפרטי שלו ולא דרך החשבון הממשלתי.
ההדלפה אף חושפת כיצד מתווך מטעמה יצר קשר עם שגריר ישראל בוושינגטון ועם שגריר ארה"ב בישראל, וביקש מהשניים לסייע בעצירת חקירה בישראל נגד החברה. בנוסף, נחשף כי הצעת חוק שניסחה החברה עצמה, שהייתה מסדירה את פעילותה בישראל, הוגשה לא פחות משלוש פעמים לאישור הכנסת, כמעט ללא שינוי בהשוואה לגירסת המקור. את ההצעה הגישו ח"כים מכמה מפלגות שונות, בפעם האחרונה באוקטובר 2021.

פגישה עם נתניהו בדאבוס

אובר החלה בניסיונות החדירה שלה לישראל באמצע 2014 וכמעט מייד נתקלה בהתנגדות נחרצת של שר התחבורה דאז, ישראל כץ. לתפיסת אנשי החברה כץ התנגד בשל קשריו עם נהגי המוניות הנחשבים לבעלי מהלכים במרכז הליכוד. הפתרון, לדעת אנשי אובר, עבר בלשכת ראש הממשלה. כבר באמצע 2015, לפי ההדלפה, קיים אחד מבכירי החברה פגישה בלשכת ראש הממשלה אולם מהמסמכים לא ברור עם מי בדיוק.
9 צפייה בגלריה
נתניהו נפגש עם ראשי החברה, הביע תמיכה בכניסתה לישראל והתעמת סביב הסוגיה עם שר התחבורה לשעבר ישראל כץ
נתניהו נפגש עם ראשי החברה, הביע תמיכה בכניסתה לישראל והתעמת סביב הסוגיה עם שר התחבורה לשעבר ישראל כץ
נתניהו נפגש עם ראשי החברה, הביע תמיכה בכניסתה לישראל והתעמת סביב הסוגיה עם שר התחבורה לשעבר ישראל כץ
(צילום: מארק ישראל)
כדי להשיג פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, הפעילו אנשי אובר את כל קשריהם בישראל ואחרי שנקבעה פגישה שכזאת, במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בינואר 2016, עשו לקראתה הכנות קפדניות. "יש לי פגישה אחד-על-אחד עם מנהל לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה מחר", כתב מנכ"ל אובר ישראל דאז, יוני גרייפמן, לקולגות. "הוא חבר ואני אשאל אותו מה יכול להשפיע על ביבי".
למייל אחר של אנשי אובר צורף מזכר פנימי שסקר את המכשולים שבהם נתקלה החברה בישראל ואת מטרותיה בפגישה עם נתניהו. "יש תמיכה של המערך המקצועי בדיאלוג על רגולציה על נסיעות משותפות (Ride Sharing). יש לנו יחסי עבודה טובים עם המערך המקצועי במשרד התחבורה (…) המכשול שלנו הוא שר התחבורה, ישראל כץ, שלא מוכן לפגוש אותנו ונוקט עמדת אנטי-אובר קשוחה. קרוב לוודאי שההתנגדות שלו מונעת מלובי מוניות חזק וממערך יחסים אישיים", נכתב בו.
מטרת הפגישה עם נתניהו הוצגה במיילים בצורה ברורה: "בניית מערכת יחסי אמון; השגת תמיכתו בהפעלת לחץ פוליטי על שר התחבורה (…) והדגשה כי אובר שוקלת את המשך דרכה והשקעתה בישראל בשל האווירה השלילית שבה היא מתקבלת".
9 צפייה בגלריה
מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק
מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק
לפי התרשומות, נתניהו הודה בפניו שהאינטרס של כץ מונע מקשריו לנהגי המוניות. מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק
(צילום: Shutterstock)
הפגישה עצמה, מול מנכ"ל אובר טרוויס קלניק (Travis Kalanick), נתפסה בחברה כמוצלחת מאוד. לאחד המיילים שדלפו צורפה תרשומת בכתב יד שערך אחד הנוכחים ובה ציטוטים של דברים לכאורה שאמר נתניהו. ראש הממשלה התעניין ברכבים אוטונומיים שבפיתוחם עסקה החברה ובאפשרות שתשקיע במרכזי פיתוח בישראל. לפי התרשומת, הוא גם אמר למנכ"ל אובר ששר התחבורה שלו מונע מאינטרסים זרים ומקשריו לנהגי המוניות. "אנחנו נשבור את ההתנגדות. בוא נעבוד במקביל", הוא סיכם לפי התרשומת.
ב-24 בינואר 2016, ימים ספורים לאחר שחזר לישראל, העלה נתניהו את סוגיית אובר בישיבת הממשלה תוך שהוא מתעמת עם שר התחבורה כץ. "ישראל, אתה צריך לדאוג לתחרות", הוא נזף לפי כמה פרסומים בכלי תקשורת והוסיף, "פגשתי את מנכ"ל אובר בדאבוס".
כץ, לפי הפרסומים, לא נשאר חייב: "לי אתה אומר את זה? אני שפותח את השמים לתחרות? ואת הנמלים והרכבת? אין לי בעיה עם אובר רק שיפעלו במסגרת החוק". הוא לא עצר שם וסנט בנתניהו שהתמודד באותה עת עם פרסומים הנוגעים לקשריו עם בן דודו, עו"ד דוד שמרון: "אני מוכן להעביר את הנושא לטיפולך. אלא אם כן יש לך ניגוד עניינים לעסוק בנושא התחבורה".
נתניהו השיב כי אין לו שום ניגוד עניינים וכי ישקול זאת בחיוב. כץ המשיך: "תפקידי הוא לא לדאוג לאילי הון זרים אלא לאזרחי מדינת ישראל. תחרות צריכה להיות הוגנת ומועילה. קידמתי רפורמות לטובת האזרחים מול הגופים החזקים במשק".
נתניהו, לפי הדיווחים, השיב בכעס שרפורמות עושים גם בלי קשר ללחצים פוליטיים ובכך רמז ללחצים שלכאורה הפעילו בעלי המוניות. על פי הפרסומים בחדר השתררה דממה עד שנתניהו אמר כי מעבר לפגישה בדאבוס הוא אינו מכיר את מנכ"ל אובר.
באובר, לפי המיילים, היו מרוצים מהקטטה בין ראש הממשלה לשעבר לשר התחבורה שלו. "הוא לא מבזבז זמן", ציין בסיפוק מארק מק'גאן, בכיר בחברה ואחראי המדיניות הציבורית שלה באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, במייל לעמיתיו.

גרונר ממליץ על המסרים

חילופי הדברים הזועמים בישיבת הממשלה הפכו במהרה לשורה של התכתבויות מיילים פנימיות באובר תחת הכותרת "BB Vs. Katz at the Government Meeting Today". ההתכתבות הזאת חושפת חילוקי דעות באובר ביחס לאסטרטגיה הנכונה למינוף הסיטואציה לטובת החברה, וכן את המסלול הישיר שסללה החברה ללשכתו של האדם החזק בישראל.
9 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
בנימין נתניהו אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
באובר פיתחו מערכת יחסים עקיפה וחזקה עם הלשכה של נתניהו. בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אלי גרונר
(צילום: לע"מ)
מק'גאן ואחרים חשבו שאמנם יש לוודא שהמומנטום - בעיקר התקשורתי - לא ילך לאיבוד אולם רצו לעשות זאת באיטיות ובעיקר תוך תיאום עם לשכת ראש הממשלה. את הקו הזה הוביל מקג'אן, שגם הרחיב באחד המיילים על קשריו והפציר במי שעמד להחליפו בתפקיד לשמור עליהם. "פיתחתי מערכת יחסים עקיפה וחזקה עם ראש הלשכה של נתניהו (...) הוא (הכוונה לאחראי חדש בחברה על המזה"ת - א"ב) תמיד יכול להתקשר אליי לקבל חוות דעת או להעביר דרכי מסרים", הוא כתב.
תפיסה שונה הייתה של המנכ"ל בישראל יוני גרייפמן, שלפי המיילים, חשב שהמהומה התקשורתית שהתפתחה בעקבות ישיבת הממשלה יכולה להיות נקודת השינוי בישראל. "אני מקבל פניות מהתקשורת ומתכוון להיענות לאלו שיובילו לאימפקט המירבי", הודיע גרייפמן להנהלת החברה.
אלא שמק'גאן עצר אותו. "הסכמנו שהגישה שלנו תהיה פעולה במקביל: הוא (נתניהו) מקדם את הרפורמה הרגולטורית ואנחנו נשלח לישראל אנשים לבדוק מה יש לה להציע בתחום הרכבים האוטונומיים וכו'. אבל אנחנו לא נותנים מתנות לפני שאנחנו רואים תוצאות מהצד שלהם. אנחנו לא רוצים להשליך את עצמנו ללב הויכוח הציבורי בין נתניהו לכץ", הוא הסביר. "אני לא אומר שלא נדבר עם התקשורת, אבל אנחנו צריכים לבחון את זה בזהירות. אני אפנה לראש הסגל של נתניהו (כך במקור - א"ב) כדי לראות מה הוא חושב שיהיה יעיל בנקודה הזו בזמן".
במייל אחר, בתפוצה מצומצמת, מקג'אן מתנסח בהרבה פחות דיפלומטיות וכותב שהצורך לרסן את גרייפמן "מאוד מעייף" וכי "אם אנחנו נדפוק את זה וניגרר לעולמות המלוכלכים של הפוליטיקה בליכוד שני הצדדים (נתניהו וכץ - א"ב) ישתמשו בנו ככלי שרת".
9 צפייה בגלריה
דיבר עם גרונר על מסרים לציבור. מנכ"ל אובר ישראל לשעבר, יוני גרייפמן
דיבר עם גרונר על מסרים לציבור. מנכ"ל אובר ישראל לשעבר, יוני גרייפמן
דיבר עם גרונר על מסרים לציבור. מנכ"ל אובר ישראל לשעבר, יוני גרייפמן
(צילום: דנה קופל)
בעוד הוויכוח מתנהל, עדכן גרייפמן את הקולגות שראש לשכתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר התקשר אליו. "הוא בדק פנימית עם גרונר. הם רוצים שנהיה שם (בתקשורת - א"ב) ונדחוף את המסרים הבאים: נסיעה שיתופית הוא מודל שהוכח שמוריד את יוקר המחיה ועובד מצוין ברמה הגלובלית; שזה מודל מושלם לישראל שיפחית את עלות התחבורה; ושאנחנו חושבים שהרגולטורים צריכים לבדוק איזה מודל יכול להתאים לישראל".
מק'גאן מבקש להמתין עוד קצת, אולם כבר למחרת משנה כיוון. הוא מעדכן את הקולגות שלו שהתכתב עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ו"זה הזמן הנכון עבור יוני לשוחח (עם התקשורת - א"ב) לציטוט, בצורה זהירה". גרונר, מוסיף מק'גאן במייל, אמר ש"עכשיו הם צריכים שנעשה את זה, אז לדעתי זה מה שאנחנו צריכים לעשות". הוא גם מספר שהתייעץ עם גרונר ביחס לעיתונאי בכיר שאנשי אובר התלבטו אם לתדרך 'אוף רקורד' מתוך הנחה שיכתוב על הנושא באהדה. גרונר, לדבריו, ענה שמדובר בעיתונאי "הוגן עד שזה מגיע לראש הממשלה, אז הוא נהפך למשיחי בשנאה שלו".
אגב, בחלופת המיילים, גרונר לא שוכח להזכיר למק'גאן ש"שחשוב שראש הממשלה ייצא טוב", ואף "מקנח" בסמיילי. עוד יום עובר ומק'גאן מעדכן את גרונר בפרסומים האחרונים בהם הוזכרה אובר ובהתייחסויות לוויכוח בין נתניהו לכץ.

להעביר את התכתובת לחשבון הפרטי

באחת ההתכתבויות בין מק'גאן למנכ"ל גרונר, שנערכה דרך הלינקדין ולא דרך המייל הממשלתי ששימש לרוב ההתכתבות עד אז, צירף האחרון את כתובת המייל הפרטית שלו וביקש שהשיח יתנהל דרכה. מק'גאן נענה לבקשה והתכתובת עוברת לשם.
להתכתבות דרך מייל פרטי יש חשיבות לא מבוטלת כיוון שתקשורת שנעשית דרך שרתי דואר פרטיים - גם כאשר היא נעשית על ידי נושאי משרה ציבורית ועוסקת בעניינים ציבוריים - אינה חוסה תחת חוק חופש המידע.
בחוות דעת שכתב בשנת 2018 עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפטי ציבורי בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נאמר כי "ניתן לשער שמידע רב המוחזק בדוא"ל הפרטי של עובדי ציבור ונבחרי ציבור ובמקבילותיו, הוא למעשה מידע שצריך היה להיות מתועד במערכות המידע של הרשות הציבורית (...) האינטרס הציבורי מצדיק תיעוד במערכות המידע הארגוניות של מכלול המידע שנוצר או שנתקבל במסגרת ביצוע תפקידיה של הרשות הציבורית.
"לדבר טעמים רבים, שמימוש עיקרון השקיפות וחוק חופש המידע הוא רק אחד מהם. בין יתר התכליות ניתן להזכיר קיום הליך מנהלי תקין וקבלת החלטות סדורה ויעילה; קיום ביקורת ובקרה על הרשות הציבורית; וביסוס מומחיות ומקצועיות ארוכת טווח. אכן קיים חשש כי מערכות המידע הפרטיות המתוארות מעלה תהפוכנה, גם אם שלא מתוך כוונה רעה, לעיר מקלט המתקיימת בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות הרגילות הרחק מעין הביקורת והציבור".
סוגיית השימוש במיילים פרטיים כיכבה בכותרות במספר מדינות בעולם. כך למשל, מיילים ששלחה הילארי קלינטון מחשבון פרטי שלה הפכו לסוגיה מרכזית בבחירות 2016 לנשיאות בארה"ב.

"להשאיר את אנשינו מחוץ לכלא"

אוכלוסייה יחסית מצומצמת וקשיים רגולטוריים גרמו לכך שאובר, שהחלה לפעול בישראל ב-2014, תעדפה אותה רק ב"מעגל שלישי" של מדינות שאליהן היא מבקשת לחדור. פרדוקסלית, דווקא ניסיונות החסימה של משרד התחבורה, שנה לאחר מכן, הקפיצו את ישראל במעלה סדר העדיפויות של החברה. "כיוון שתל אביב בוערת", כתב בקיץ 2015 האחראי על מדיניות ציבורית של אובר באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, מארק מק'גאן, במייל פנימי "אני מבקש להיות מכותב על כל מה שקשור לישראל".
9 צפייה בגלריה
"משרד התחבורה מתגלח על הראש שלנו". מנכ"ל המשרד לשעבר, עוזי יצחקי
"משרד התחבורה מתגלח על הראש שלנו". מנכ"ל המשרד לשעבר, עוזי יצחקי
"משרד התחבורה מתגלח על הראש שלנו". מנכ"ל המשרד לשעבר, עוזי יצחקי
(צילום: באדיבות משרד התחבורה)
התבערה, מסתבר, היתה חקירה פלילית שפתח באמצע 2015 משרד התחבורה נגד אובר, מנכ"ל החברה בארץ יוני גרייפמן ונהגים שעבדו עימה. מייל פנימי של יועץ משפטי בחברה פירט את המתרחש: "שני חוקרים ממשרד התחבורה הגיעו למשרדים בישראל לשעתיים-שלוש (...). לרוב חוקרים מגיעים בליווי קציני משטרה אבל מתוך כבוד ליוני (גרייפמן - א"ב), אותו פגשו בעבר (…), הם הגיעו לבדם".
לפי המייל, החוקרים עברו על מסמכים רבים, צילמו את חלקם והתעניינו בנהגים שהתקשרו עם החברה ובפרטי המכוניות שעימן נרשמו. גרייפמן, כך הוסבר במייל, זומן לחקירה נוספת שעניינה "חשד להפעלת חברת תחבורה בלא אישור/רישיון משרד התחבורה".
באובר לקחו את החקירה ברצינות רבה. "אני עובד להשאיר את האנשים שלנו בישראל מחוץ לכלא", כתב מק'גאן לאחד מעמיתיו ובמייל אחר נדונו אפשרויות פעולה ובכלל זאת שיחות עם חברי קונגרס תומכי ישראל שעימם היה לחברה קשר טוב. אבל בסופו של דבר אובר פנתה לתותחים הכבדים ביותר: פירמת עורכי הדין קובינגטון (Covington) מוושינגטון, הנחשבת לאחת המובילות בבירה האמריקנית עם למעלה מ-1,100 עורכי דין ושמונה משרדים ברחבי העולם.
בחלופת מיילים מציגים אנשי אובר את הבעיה לתפיסתם שבה נתקלו בישראל ואת השירות שהם צריכים מקובינגטון. "משרד התחבורה מתגלח על הראש שלנו", נכתב באחד מהם. "אנחנו צריכים מישהו שיעשה שיחות טלפון לדרגים בכירים, ברמה של שר התחבורה ומעלה, כדי ללחוץ על החבר'ה שיירגעו לעזאזל. המינימום הוא שייחכו עד אחרי הבחירות (בישראל - א"ב) כדי שנוכל לנהל שיחה נורמלית".
באובר לא חששו להתייחס ישירות לחקירת משרד התחבורה וציינו כי פעלו בישראל (בכל הנוגע להסעות) "בתחום האפור", אך ציינו כי לא גבו כסף מנוסעים ושילמו לנהגים לפי שעה ולא על סמך נסיעות. "משרד התחבורה הגיב בצורה הרבה יותר אגרסיבית משניתן היה לצפות (…) המוניות מאוד מקושרות בתל אביב (…) יש לנו עורכי דין מפה ועד להודעה חדשה, אבל עם הבחירות המתקרבות אנחנו מחפשים דרך להוריד את הטמפרטורה, יותר מאשר פתרון קבע. אנחנו פשוט לא רוצים לראות את החבר'ה שלנו מסיימים בכלא רק כדי לספק את נהגי המוניות בדרך לקלפי".
למשימה נבחר אחד מיועציה הבכירים של קובינגטון, סטוארט אייזנשטאט, דיפלומט אמריקני בכיר לשעבר ששימש בין השאר יועץ לנשיא ג'ימי קארטר ושגריר ארצות הברית לאיחוד האירופאי. בקובינגטון אייזנשטאט מוגדר כמי ש"עבודתו מתמקדת בפתרון בעיות סחר בינלאומיות וחילוקי דעות עסקיים" עם ממשלות.
ברמה האישית, מק'גאן לא חיבב את אייזנשטאט. הוא התרעם על הסגנון של מיילים ששלח וצחק עליו עם הקולגות. "כפרסונה, הוא אדם לא נעים וקשה", נאמר באחד המיילים, "אבל מבחינה מקצועית הוא אפקטיבי למדי".
אייזנשטאט אכן התברר כאפקטיבי ופעילותו, כפי שהיא משתקפת מהמיילים, היא דוגמא נדירה להתרחשויות מאחורי הקלעים שאליהן הציבור כמעט אף פעם לא נחשף. לפי המיילים הפנימיים שדלפו הוא יצר תוך זמן קצר קשר עם דן שפירו, שגריר ארצות בישראל בזמנו, ועם רון דרמר, שגריר ישראל בבירה האמריקנית באותה תקופה.
המיילים והשיחות עם שניהם, לפחות לפי דיווחיו של אייזנשטאט לאנשי אובר, נשאו אופי פמיליארי ולא רשמי. דרמר, לפי עדכוניו של אייזנשטאט, ביקש שיעביר את חומרי הרקע דרך המייל הפרטי שלו, "כדי להבטיח תגובה מהירה מצידו".
בתיאור של שיחת טלפון בין השניים, כתב אייזנשטאט שביקש מהשגריר לפעול מול משרד החוץ כדי לעצור את החקירה בישראל. הדברים גם מופיעים במסמך רקע שנשלח לגירסתו לשגריר, בו נאמר כי "על משרד החוץ לפעול כדי לעצור את החקירה".
"דרמר היה סיפמטי. הוא תומך בשוק החופשי ובהשקעות בישראל", נכתב בסיכום המייל, "הוא הבטיח לפעול ולהבין את המוטיבציה מאחורי חקירת משרד התחבורה".
גם השיחה עם השגריר האמריקני שפירו, לפי המיילים, התנהלה היטב. לאובר היו קווים מנחים שהועברו לאייזשטאט וממנו לשגריר שפירו: לארה"ב יש אינטרס מרכזי להבטיח שחברות אמריקניות יקבלו יחס הוגן; ארה"ב קוראת למשרד התחבורה לנהל דיאלוג עם אובר בטרם ינקטו צעדים לא הוגנים כנגד החברה ואנשיה; אובר לא צריכה להיות קורבן של הבחירות הקרובות לכנסת ומשרד התחבורה צריך להימנע מקבלת החלטות שיגבילו את המדיניות שתוכל לקדם הממשלה הבאה.
"אנחנו רוצים לעזור לחברה אמריקנית", מצוטט שפירו בסיכום שהעביר אייזנשטאט לשולחיו, "אבל צריכים להיות זהירים אם יש כתב אישום פלילי". בינתיים, ענה לו אייזנשטאט, מדובר רק בחקירה. שפירו התעניין היכן בדיוק רשומה אובר והאם מדובר בחברה אמריקנית (החברה האם רשומה בהולנד - א"ב) והאם אזרחים אמריקנים נמצאים בסכנה. אייזנשטאט בדק את הדברים והשיב בחיוב, שכן גרייפמן הוא גם בעל אזרחות אמריקנית. שפירו, לפי המייל של אייזנשטאט, סיכם שיבדוק את הדברים עם אנשי השגרירות ושאין צורך לערב בעניין את מחלקת המדינה האמריקנית. הוא גם הציע להיפגש עם אנשי אובר בישראל. ההדלפה כוללת חלופת מיילים פנימית באובר ביחס לתיאום פגישה שכזו.
התחושה העולה מהמיילים של אייזנשטאט היא שהשגרירים היו קשובים לו ולטענות של אובר. עם זאת, חשוב להדגיש כי לא ברור מהם כיצד פעלו השגרירים לאחר השיחות, אם בכלל.
שנתיים לאחר השיחות עם השגרירים, באמצע 2017, הוגש כתב אישום נגד אובר, גרייפמן וכמה מנהגי החברה בארץ, בטענה כי החברה פעלה ללא רישיון הולם להסעת נוסעים. כתב האישום התבסס על חומרים שנאספו ב-2017-2016 ואין בו איזכור לפעולות החקירה שנערכו ב-2015.
עיון בחומרי החקירה מעלה כי האישום התבסס רובו ככולו על עבודת "מתנדבים" מחברה מתחרה של אובר - גט (לשעבר גט טקסי) - שביצעו הזמנות רכבים מאובר. עורכי הדין של אובר יצאו כנגד שיתוף הפעולה של משרד התחבורה עם החברה המתחרה וטענו לאכיפה בררנית מטעמים פוליטיים. בסופו של דבר, ביטל משרד התחבורה את כתב האישום כנגד הנהגים ועיכב את ההליכים כנגד אובר וגרייפמן, בתמורה לתשלום כופר של כ-112 אלף שקל.

הצעת החוק שניסחה אובר הוגשה 3 פעמים לכנסת

את טיוטת הצעת החוק בעניינה, החלה החברה לקדם חודשים ספורים אחרי שפתחה בישראל משרד באמצע 2014. "אנחנו סקפטיים באשר ליכולת של החוק הזה לעבור, אבל הרעיון הוא ללחוץ על שר התחבורה לשנות את הרגולציה הקיימת", כתב מנכ"ל אובר ישראל גרייפמן לעמיתיו בחברה, וצירף גרסה מתורגמת לאנגלית של הצעת החוק שניסחה החברה, הצעה שתונח בהמשך בשינויי נוסח קלים בלבד על שולחן הכנסת. "הצעת החוק חשובה כי יש לה את הפוטנציאל להיות הבסיס לשינויים רגולטוריים עתידיים ולדיונים תקשורתיים. קרוב לוודאי שחברי הכנסת יכניסו להצעה תיקונים לפני שיחתמו עליה, אבל אני רוצה שאנחנו נהיה מתואמים לגבי נקודת הפתיחה".
9 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
"אובר ניסחה בעצמה את הצעת החוק לכנסת". מליאת הכנסת
(צילום: עמית שאבי)
זמן קצר אחר כך, בנובמבר 2014, שלח גרייפמן לקולגות מייל נלהב וצירף צילום של מסמך בעברית שכותרתו "הצעת חוק פרטית: תיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת)". "חבר'ה," כתב גרייפמן, "התמונה המצורפת למייל בטח לא אומרת לכם הרבה אבל זוהי הצעת חוק פרטית (שאנחנו ניסחנו…) שמקדמת נסיעות שיתופיות בישראל. היא נחתמה על ידי שישה חברי כנסת ממפלגות שונות!! אנחנו מתכננים להוסיף עוד כמה שמות לרשימה (…) בשבוע הבא שני החותמים המרכזיים ייצאו בהצהרות פומביות (…) זה ניצחון ענק והתחלה טובה לקמפיין שלנו".
את הצעת החוק הגיש בזמנו הח"כ לשעבר משה פייגלין (ליכוד). "לא זכור לי מי סייע בניסוח החוק המסוים הזה", הוא אומר בשיחה עם שומרים, "אולם מה שחשוב הוא שאני עומד לחלוטין מאחוריו. ההסעה השיתופית המקוונת, היא אחד הפתרונות הפשוטים למצבה העגום של התחבורה בישראל".
9 צפייה בגלריה
משה פייגלין
משה פייגלין
"לא זכור לי מי סייע בניסוח החוק המסוים הזה". משה פייגלין
(צילום: אוראל כהן)
הצעת החוק של פייגלין לא צלחה את מסלול החקיקה, אבל עיון בארכיון הכנסת מעלה כי היא הוגשה שוב ב-2016 כשהפעם חתומים עליה, בין השאר, חברי הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב בן צור (ש"ס), מירב בן ארי (יש עתיד), אורי מקלב (יהדות התורה), מיקי זוהר (ליכוד), יהודה גליק (ליכוד) ועוד.
גם בסיבוב הזה לא אושרה ההצעה ולקראת סוף 2021 היא הוגשה בשלישית כשהפעם חתומים עליה איתן גינזבורג (כחול לבן), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), עידית סילמן (ימינה) וניר אורבך (ימינה).
דברי ההסבר המצורפים להגשה האחרונה נשמעים - כנראה לא במקרה - כאילו יצאו מדף המסרים של אובר: "מטרת הצעת החוק להביא להוזלת יוקר הנסיעה בתחבורה הציבורית בישראל, להוריד את גודש התנועה, זיהום האוויר ומצוקת החנייה ופקקי התנועה, להרחיב את מגוון אפשרויות התחבורה וההסעה העומדות לרשות הציבור בישראל, להנגיש את שירות התחבורה השיתופית ולהגביר את התחרות בתחום, תוך מתן מקורות תעסוקה נוחים וחדשניים לאזרחי ישראל.
"זאת, באמצעות הסדרת הפעלתה של רשת תחבורה שיתופית מקוונת ויצירת מנגנון פיצוי הולם לבעלי המוניות (...) מודל התחבורה השיתופית המיושם בהצלחה רבה בלמעלה מ-400 ערים בעולם, צפוי להביא שורה של תועלות משמעותיות למשק ולחברה בישראל".
9 צפייה בגלריה
בועז טופורובסקי
בועז טופורובסקי
"קיוו שיוביל את הקמפיין להפיכת נסיעות שיתופיות לחוקיות". יו"ר סיעת "יש עתיד", בועז טופורובסקי
(צילום: הדר יואביאן)
חשוב לציין כי מיחזור הצעות חוק היא פרקטיקה מקובלת בכנסת. מבדיקה שערך שומרים בנושא עולה כי ולא תמיד הח"כים מודעים למקורותיה של הצעת החוק שאותה הם מגישים מחדש.
המיילים שדלפו משקפים את התפיסה שרווחה בחברה ולפיה הפוליטיקה היא זאת שתכריע את עתידה של אובר בישראל. בכירי החברה התעניינו בתוצאות בחירות 2015 לכנסת, הביעו תקווה שישראל כץ שהתנגד לכניסתה לישראל לא יחזור לתפקיד שר התחבורה, נפגשו עם נציגי מס הכנסה כדי לבדוק את האספקטים המיסויים של הפעלת נהגים על ידי החברה (עניין שעליו ספגה ביקורת בעולם) והיו בקשר עם חברי כנסת שונים, ביניהם בועז טופורובסקי, כיום יו"ר סיעת "יש עתיד".
בחברה קיוו שטופורובסקי יוביל את הקמפיין להפיכת נסיעות שיתופיות לחוקיות והוא מצידו ביקש חומרים שיעזרו לו לשכנע את יו"ר מפלגתו ושר האוצר בזמנו, יאיר לפיד, לתמוך במהלך. בין השאר, ביקש לכמת כמה יעלה פיצוי של נהגי המוניות אם אובר תיכנס לשוק הישראלי.
במקביל, שכרה החברה את שירותי "גלעד לובינג" בעלות של כ-6,000 דולר לחודש, וחברת יחסי ציבור באותו סכום.
אלא שמאמצי אובר לחדור לשוק הישראלי כשלו מול ההתנגדות הנחרצת שהפגין שר התחבורה לשעבר ישראל כץ. קושי משמעותי לא פחות נבע מהחלטה שנתן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שהוציא בסוף 2017 צו מניעה קבוע האוסר על אובר להעניק שירותי הסעה באמצעות נהגים פרטיים.
החברה המשיכה להפעיל את האפליקציה שלה בישראל ואיפשרה להזמין דרכה מוניות רגילות, פעילות שהייתה מיועדת בעיקר לתיירים שמכירים את אובר ממדינותיהםהי וכמעט ולא השפיעה על שוק המוניות בישראל. כאמור, לאחרונה דווח כי אובר מתכננת לנסות להיכנס שוב לשוק הישראלי.

התגובות:

לנציגות אובר בישראל הועברה בקשת תגובה פרטנית, אולם החברה בחרה להעביר תגובה כללית שנוסחה לכלל כלי התקשורת שהשתתפו בפרויקט. התגובה נפתחת בתיאור הרפורמות שעברה החברה ב-2017 על רקע "טעויות שנעשו בהתנהלות עד אז", ובכלל זאת החלפתו של המנכ"ל החברה וחלק ניכר מהנהלתה. "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה. במקום זאת, אנו מבקשים מהציבור ומהמשתמשים שלנו לשפוט אותנו לפי הצעדים שנקטנו בחמש השנים האחרונות והדברים שנעשה בשנים הבאות", נאמר בתגובה.
בהמשך וביחס להפעלת מערך השתדלנות בעולם, נאמר בתגובה כי בתקופה האמורה (2016-2014), פעלה אובר, יחד עם ממשלות בכל העולם, כדי להתאים את תקנות התעבורה השונות למאה ה-21 ולתחבורה שיתופית. "הטענה כאילו הדברים נעשו בסתר מגוחכת".
את תגובתה חותמת אובר כך: "הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן היתה אסרטיבית ואף הודינו בעבר שאובר עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך. ככל שהתבגרנו, הגברנו את הפיקוח על מאמצי ההסברה ועל פעילות הלובי, ובכלל זה פיקוח של ועדה ייעודית מטעם דירקטוריון החברה, כדי להבטיח שכל שיח עם גורמי ממשל עומד בקריטריונים של שקיפות ונעשה בהתאם לחוק".
בנימין נתניהו, אלי גרונר וישראל כץ בחרו שלא להגיב לפניית שומרים. יוני גרייפמן אמר בשיחה שבה התבקשה תגובתו כי “אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הדברים שאתה מביא. ביחס לרובם, אין לי מושג על מה אתה מדבר". לדן שפירו הועברו מספר פניות אולם הוא לא הגיב לכתבה.
רון דרמר מסר בתגובה כי מעולם לא עשה לובינג מול ממשלת ישראל לטובת חברה אמריקנית. לדבריו, חברות אמריקניות פונות לעתים לשגרירות ישראל בעניינים הנוגעים אליהן. בשל מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לארה"ב, הוסיף דרמר, גורמים ישראליים רשמיים מקשיבים לטענות החברות גם אם אין להם כוונה לשנות מדיניות או להשפיע עליה ואין בכך כל פסול, מה גם שחיזוק קשרים עם המגזר הפרטי הוא חלק מתפקידה של השגרירות.
באשר לאובר, אמר דרמר, הוא לא זוכר את הפרטים בשל השנים שחלפו וכיוון שהתערבותו, אם הייתה כזאת, הייתה מינימלית. "אני מאמין שפגשתי את נציגי החברה פעם אחת בשגרירות בוושינגטון, אבל אינני זוכר את הסוגיות שהם העלו", אמר. לדבריו, הגיוני שהעביר את דבריהם הלאה ובזאת הסתכם תפקידו.
דרמר אמר עוד שאת אייזנשטאט הוא מכיר כמעט 40 שנה ו-"הוא אפילו היה בבר מצווה שלי". הוא ציין שאינו זוכר שאייזנשטאט ייצג את אובר, אך אם אכן ייצג אותה, הוא היה מקשיב לדבריו. על רקע ההכרות ארוכת השנים, הוא אומר, לא יוצא דופן לחשוב שאייזנשטאט יפנה במייל הפרטי שלי ועדיין "למיטב זכרוני מעולם לא ביקשתי ממנו או ממישהו אחר לשלוח לי משהו דרך המייל הפרטי כדי לסייע לו בצורה מהירה יותר".
"בשום שלב לא פעלתי לטובת אובר או כל חברה אחרת בזמן שכיהנתי כשגריר בארצות הברית. זה פשוט לא נכון. לאורך כהונתי פעלתי רק כדי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל", טען דרמר.
שומרים העביר למשרד התחבורה בקשה עם שאלות ספיציפיות הנוגעות לחקירה ולשיתוף הפעולה עם גט. תגובת המשרד כללה התייחסות לתוכנית החירום שאושרה לאחרונה למאבק בפקקים ולתמיכת המשרד בנסיעות שיתופיות. ביחס לשאלות שהועברו, נמסר מהמשרד נמסר כי "ככלל אין בכוונת המשרד להתייחס לשיטות פעולה של גורמי הפיקוח והאכיפה במשרד, וודאי שלא ביחס למקרה ספציפי זה או אחר". חברת גט לא השיבה לפנייה אליה.
יו"ר הקואליציה, ח"כ בועז טופורובסקי, אמר בתגובה: "לאורך כל שנותי בפוליטיקה, ראיתי ואני רואה את המאבק בקטל בדרכים כשליחות הציבורית שלי. מתוך ארסנל הפיתרונות, שתי הדרכים היעילות להורדת מספר תאונות הדרכים והצלת חיי אדם ממוות מיותר הן הורדת מספר כלי הרכב על הכביש וקידום תחבורה ציבורית ושיתופית. משחשבה חברת אובר להיכנס לישראל, ראיתי לנגד עיני חברה שתשקף את האידיאל מבחינתי להורדת מספר הרכבים, הטמעת תחבורה שיתופית והגברת התחרות על תחבורה ציבורית כחלק מהניסיון להוזיל את יוקר המחייה בישראל. כל עיסוק שלי בנושא נבע מאינטרסים אלו בלבד תוך שקיפות ויעילות עבור אזרחי ישראל".