אחרי הקמפיין המופלא שרשמה נבחרת הנוער באליפות אירופה עד גיל 19 עם העפלה מרשימה לגמר הטורניר, הכחולים לבנים נחתו בארץ וזכו לקבלת פנים חמה וחגיגית בבית הנבחרות בשפיים.
מאמן הנבחרת, אופיר חיים, אמר: “מה שעשינו באמת מדהים, אבל אני קצת מאוכזב שלא הבאנו את הגביע, זה מפריע לי. אני שמח מאוד בשביל כולם על ההישג האדיר הזה, אני מאוד מתרגש, שמח בעיקר בשביל אבא שלי שיושב פה היום. כל החיים הוא רדף אחריי כדי שיהיה שחקן כדורגל, והדבר שאני הכי רוצה בעולם זה לגרום לו אושר. אני רוצה להגיד תודה לצוות האדיר שלי ולשחקנים שנכנסו אחד אחד ללב שלי. אני כל כך אוהב אותם ואני בטוח שהם מרגישים את זה.
זה שהגענו לגמר זה הישג אדיר, אך מה שהכי חשוב זה הדרך שהצגנו. שיחקנו כדורגל מצוין ולחצנו כל יריבה ששיחקנו נגדה. אמרתי לשחקנים שהם יכולים לעשות את זה, ושהם לא פחות טובים מאף נבחרת אחרת, וכשהסתכלתי להם בעיניים הרגשתי שהם מאמינים לי ומאמינים בזה. אני רוצה להגיד לשחקנים תודה, אתם הגאווה שלי ואני אוהב אתכם, תודה שהבאתם אותי למעמד הזה. לשמוע שחקנים חדורי אמונה שאפשר לעשות משהו גדול מההתחלה זה הכוח, משם זה מתחיל, אם לא תבוא עם אמונה לא תוכל לעשות כלום. אנחנו ראינו בשטח את יכולת גבוהה, רמה טובה מאוד של כדורגל ומזה שאבנו את הביטחון.
קבלת פנים של אלופים לנבחרת הנוער בשפיים
אנחנו מפספסים טיפה עם הכדורגלנים פה, הם יכולים לשחק בליגת העל כבר היום. הקצב היה הרבה יותר גבוה מליגת העל, אז בקצב הם יכולים לעמוד וכישרון יש להם. ישראלוב, גלוך, למקין, סניור וסלמן משחקים כבר בליגת העל והם מראים שהם לא פחות טובים מהזרים שמביאים ואני חושב שהכדורגל הישראלי רק ירוויח מזה אם יתנו לילדים האלו לשחק. אם לא יהיו הפתעות, אאמן את הנבחרת במונדיאליטו, ואני רוצה ללכת עד הסוף”.
קפטן הנבחרת, איליי מדמון הוסיף: “אני רוצה להודות לאלוקים על החוויה הזאת, על השבועיים המטורפים האלה, על הזכות להיות חלק מהדבר המדהים הזה. אני הכי גאה בעולם להגיד שאני הקפטן של סגנית אלופת אירופה. כמובן שרצינו ועשינו הכל כדי להיות אלופי אירופה, וזה לא הספיק, אך אני גאה בכל אחד ואחד מהאנשים שיושבים פה, ואין זכות גדולה יותר מלהיות הקפטן של האנשים המדהימים שנמצאים פה.
הראינו שאנחנו לא נופלים מאף נבחרת, ואשמח לקבל את אנגליה במונדיאליטו ולהדיח אותם. אני רוצה להודות לכל הצוות המקצועי ולשחקנים, ובעיקר לאופיר חיים שהוא בן אדם מדהים, מעבר לפן המקצועי הוא חבר של כל אחד מאיתנו השחקנים, הוא יודע לגעת בלב של כל אחד מאיתנו, כל ההצלחה הזאת והמילים החמות מגיעות לו, הוא באמת בן אדם מדהים והוא עושה פה עבודה מדהימה. עברנו חוויה עצומה ומרגשת שניקח לכל החיים, והתגעגענו למשפחות. תודה לכולם על כל התמיכה”.
אוסקר גלוך: “אנחנו עוד לא מעכלים. מצד אחד התחושות טובות, אך מצד שני יש גם אכזבה שלא זכינו בסוף. מה שהיה מיוחד אצלנו כנבחרת זה שכל אחד תמיד היה שם בשביל השני, זה גם הכישרון אבל בעיקר הביחד. ההחמצה שלי יכלה לשנות את המשחק, אבל אין מה לעשות, זה מה שקרה בסוף וזה הכדורגל.
זה כיף גדול להיות ב-11 של הטורניר, אבל אני חושב שלא צריך להתרגש מזה יותר מדי וצריך לקחת את זה למקום הטוב ביותר. הגול בגמר היה מרגש, אבל ממשיכים הלאה. אני לא יודע מה יהיה איתי בעונה הבאה, ביום חמישי ככל הנראה כבר אחזור לאימונים עם מכבי תל אביב. זה ששיחקתי בבוגרים שנה שעברה עזר לי מבחינה פיזית ועזרתי לנבחרת, שזה הכי חשוב”.
מאמן הנבחרת הבוגרת, אלון חזן, אמר: “השחקנים חייבים לשאוף הכי גבוה, אחרי שהוכיחו שהם שחקני כדורגל מצוינים ונבחרת מצוינת, חובת ההוכחה עליהם. הם הוכיחו שהם ראויים להגיע לרמה גבוהה יותר ממה שחשבו וזה תלוי בהם. יש כמה שחקנים טובים מאוד בנבחרת הזו, הטורניר הזה שהם עשו היה מצוין אבל זו רק יריית הפתיחה להמשך הקריירה של כל אחד מהם, והדברים תלויים בהם, אם הם ימשיכו לעבוד קשה אין שום ספק שאנחנו נרוויח הרבה כדורגלנים טובים, גם לנבחרת ישראל וגם לכדורגל הישראלי.
אני לא חושב שהייתי צריך את הטורניר הזה כדי לחשוב ששחקנים צעירים צריכים לקבל את האפשרות לשחק בקבוצות בוגרות. אני חושב שגם המועדונים מבינים את זה ושיש הרבה יותר מועדונים שמאפשרים לשחקנים להיות שחקנים משמעותיים בקבוצה הבוגרת שלהם כבר בגיל צעיר. אני אשמח שכל אחד מהשחקנים שהיו פה היום יקבל ויזכה לאמון גם בקבוצה שהוא משחק בה, הכדורגל שלנו רק ירוויח. בסופו של יום הם יקבלו את ההזדמנות והם יצטרכו להוכיח שהם יכולים לעשות את זה גם לאורך זמן”.
סתיו למקין: "כולנו רצינו לזכות ביורו וזה היה ממש מאכזב שהפסדנו בגמר. מבחינה אישית, הרגשתי שהייתי בסדר והתחלתי לקלוט את החולשות והחוזקות שלי נגד שחקנים ברמה הזו. יש הרבה להשתפר עד המונדיאליטו בשנה הבאה, להתחיל עונה בבוגרים ולהגיע לשם כמה שיותר חזקים. שיחקתי את כל הדקות בטורניר והרגשתי בסדר, לא הייתה לי עייפות מיוחדות. זה ששיחקתי בבוגרים עזר לי מאוד מבחינת הכושר והקצב. החלום הכי גדול שלי זה לשחק בצ’לסי”.
רוי רביבו: “מרגש, עשינו היסטוריה. האמת היא שהאמנו מההתחלה וידענו את זה שנגיע לגמר, הרגשנו שיש כישרון בנבחרת הזו והחדרנו מוטיבציה אחד בשני. אני עוד לא יודע מה קורה איתי בשנה הבאה, אני יודע שאני בא לשחק”.
אל ים קנצפולסקי: "היה טורניר טוב גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית עבורי. אני גאה בחברים שלי ורוצה להגיד תודה לכולם על התמיכה. אני קצת מבואס שקיבלתי את המכה בגב, שמנעה ממני לשחק את כל משחק הגמר, ניסיתי, לקחתי כדור אבל לא הצלחתי לסיים אותו. זה מבאס שזה נגמר ככה, אבל אני גאה בחברים שלי, עשינו משהו מדהים. לגבי העונה הבאה? יש לי שבוע לנוח ויש לי את האנשים שעושים את העבודה בשבילי. אני מקווה לשחק ואם זה יהיה בהפועל תל אביב אני אשמח מאוד”.
עילאי תומר: “אני גאה מאוד בכולם, היה כיף מאוד. אנחנו עובדים קשה ובסוף זה מוביל לתוצאות טובות. אני לא יודע איפה אשחק בעונה הבאה, אבל אני יודע שאשחק, אתן את המקסימום ואקווה לטוב”.
