אושר במליאה: הכרזה על מצב חירום בישראל למשך שנה נוספת מליאת הכנסת אישרה את ההכרזה על מצב חירום לשנה נוספת,  

אף שהנסיבות ששררו בישראל ב-1948 השתנו, ההכרזה על מצב חירום לא בוטלה עד היום. הסיבה לכך אינה צורך אובייקטיבי בקיומו, שכן הנסיבות שהביאו להכרזתו ב-1948 ברובן אינן קיימות עוד. הסיבה היא שבמשך השנים נחקקו חוקים רבים ובהם הוראות המותנות בקיומו של מצב חירום, וביטולו של מצב החירום יביא לבטלותן של הוראות אלה. כך, למשל, קובע סעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כי שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות נוספות בסקטורים שונים, וכן "בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום". ביטולו של מצב החירום יביא לכך כי לא ניתן יהיה להעסיק עובדים בשעות נוספות בישראל, אלא באותם סקטורים המוזכרים בחוק. יתר החוקים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום הם פקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, חוק לקיום צווים לפי תקנות-שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (החוק המאפשר ביצוע מעצרים מנהליים), סעיפים מסוימים בחוק הסדרי משפט ומינהל ובפקודת הנזיקין, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, וכן 23 צווים שהוצאו מכוחו.

בשנת 1999 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ בדרישה לביטול ההכרזה על מצב החירום. בעתירה נטען כי החוקים שתוקפם תלוי במצב החירום מאפשרים הטלת הגבלות קשות על חופש הביטוי, פגיעה בזכות השביתה, בחופש ההתאגדות, בזכות הקניין ועוד, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט הוציא צו על תנאי עוד באותה שנה, אך נתן למדינה ארכות כדי להשלים את הליכי החקיקה הדרושים.

מאז שנת 2000 האיצה הממשלה את מאמציה לתקן את אותם חוקים, ולבטל את הזיקה שיש בין הוראותיהם לבין מצב החירום. תרם לכך גם לחץ של הוועדה המשותפת, שבמספר מקרים סירבה להאריך את מצב החירום בשנה, והסתפקה בחצי שנה בלבד.

בדיון שהתקיים בכנסת בנושא זה בשנת 2001 אמר חבר הכנסת נחום לנגנטל (מפד"ל): "סוגיית הארכת התקנות לשעת חירום על מנת שיחולו חוקים מסוימים היא סוגיה שכל אדם שהוא אדם הגון חייב להודות שיש בה מן הדרקוניות שמשטר דמוקרטי לא יכול לחיות אתה. צריך להגיד זאת באופן אמיתי." עם זאת, לאור המצב הביטחוני שבו נמצאת מדינת ישראל, הוא הצדיק את הארכת התוקף של הוראות מצב החירום. בתום הדיון הכנסת השאירה את המצב על כנו.

בשנת 2008, בדיון שנערך בבג"ץ במסגרת העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, מתחה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ביקורת על קצב עבודתה של הממשלה בטיפול בחוקים. ביניש ציינה כי "ההתקדמות אינה משביעה רצון" וכן קבעה כי "בכל הנוגע לחקיקה הקשורה בפיקוח על מצרכים ושירותים קשה לקבל את הסברי המדינה, והזיקה של צווים אלה ושל החוק למצב החירום אינה מתקבלת על הדעת. הגיעה העת שהממונים על הנושא יתנו דעתם לחשיבות שיש לניתוק הקשר שראשיתו בימי קום המדינה. הכנסת אמנם מקיימת מעקב אחרי נושאי החקיקה התלויים במצב החירום, אך נראה כי אין מדובר במעקב נמרץ או בדרישה נמרצת די הצורך שהממשלה תפעל לקידום הנושא". גם הכנסת הביעה אי שביעות רצון מקצב עבודת הממשלה, ובשנת 2009 הוקם צוות מעקב בראשותו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי, לשם פיקוח הדוק יותר על עבודת הממשלה בעניין.

ב-7 במאי 2012 הכנסת הכריזה על מצב חירום פעם נוספת. למחרת, 13 שנה לאחר העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, דחה בג"ץ את העתירה. השופט אליקים רובינשטיין קבע בפסק דינו כי ההחלטה האם להכריז על מצב חירום תלויה בשיקולים מדיניים שאין מקום כי בית המשפט יתערב בהם. הוא שב ומתח ביקורת על קיומם של חיקוקים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום, וציין כי לעתירה היה תפקיד חשוב בזירוז הליכי החקיקה הדרושים לשם תיקונם של חיקוקים אלה:

באנו לעת הזאת לכלל מסקנה, כי העתירה מיצתה עצמה, אף שאמנם לא תמה המלאכה; אנו סבורים, כי יש לאפשר לרשויות המדינה לפעול לסיום תהליכי החקיקה שהעותרת סייעה בעתירתה לקדם. אומנם, עתירה זו ראויה היתה, והמסר שבליבה לא לשווא היה, אולם, כפי שציינו בהחלטה מיום 1.8.06, אין ניתן להתעלם מכך שישראל טרם באה אל המנוחה ואל הנחלה... מנגד, דבר שעמדנו עליו לאורך ההליך, אין להשלים עם השימוש שנעשה במשך השנים בהכרזה על מצב החירום במצבים בהם נחוץ היה להגיע לחקיקה עדכנית מאוזנת שאינה חקיקת חירום... בהודעת העדכון האחרונה מטעם המדינה מיום 29.11.11, נזכרה הקמתו של צוות מאבק מיוחד לעניין ההכרזה על מצב החירום, הפועל מאז 22.6.09 ומפקח על התקדמות תהליכי העבודה הממשלתית לניתוק החקיקה מן הזיקה להכרזת החירום. בנוסף, הודעת העדכון האחרונה פירטה את המשך הליכי החקיקה בתחומים רבים, ונציין במיוחד שוב את סוגית הצוים שהוצאו, בין היתר, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים: על פי הודעת העדכון האחרונה, מתוך 160 הצוים שעמדו בתוקף בוטלו לאורך תקופת העתירה כ-91, ומתוך 69 הצוים שנותרו צפויים עשרות להתבטל בעתיד הקרוב. סוגיה זו הייתה מן הכואבות שבהסדרי החירום, נוכח הזיקה הרופפת בין צוים רבים לבין נושאי חירום כנתינתם; גם בתחום זה האור נראה בקצה המנהרה.

בשנת 2009 החלה הוועדה המשותפת לוועדות חוקה וחוץ וביטחון לפעול לביטול מצב החירום שקיים בישראל מאז הקמתה. באותה שנה עמדו בתוקף 165 צווים ותשעה חוקים כתוצאה ממצב החירום. הוועדה ביטלה עשרות צווים, חלקם אנכרוניסטיים כמו הצו לפיקוח על ייצור גלידה, הצווים לייצור פודינג וערבוב קפה והצו למכירת בשר גמל. שניים מהחוקים הוסדרו: חוק המאבק בטרור שהחליף את פקודת מניעת טרור וחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט).