שעה וחצי לפני האימון הראשון של נבחרת הכדורסל לקראת החלון האחרון של מוקדמות אליפות העולם 2023, כבר נראו באולם מידטאון בת"א שני שחקנים - גיא פניני וגל מקל. הראשון יחגוג בקרוב 39, השני בן 34, ושניהם עדיין עם אותה התשוקה למשחק שגורמת להם להגיע הרבה לפני כולם ולזרוק לסל.
ההתמדה הזאת מלווה את מקל מתחילת הקריירה, והביאה אותו לכמה תחנות מרשימות - הנציג השני של ישראל ב־NBA, שמונה עונות באירופה, ניסיון רב ביורוקאפ ועלייה עם שתי קבוצות ליורוליג. אבל עכשיו, אחרי לא מעט פציעות, הוא נאלץ לקבל החלטה לחזור לשחק בישראל.
וכרגע, הנבחרת שוב על הפרק. גם כשהוחלט שם על תהליך הצערת הסגל לפני חמש שנים, על שני הוותיקים הנ"ל לא חשבו אפילו לוותר. הכוונה הייתה שיתרמו מניסיונם לצעירים, לצד היכולת כמובן. בארבע השנים האחרונות מנפק מקל מספרים יפים מאוד בכחול־לבן, עם ממוצע של 13.5 נקודות ו־5.2 אסיסטים למשחק.
שתי משימות מרכזיות יש לנבחרת בתקופה הקרובה: עלייה לשלב השני של מוקדמות גביע העולם (זקוקה לניצחון אחד מתוך שני משחקים – מחרתיים בפולין וביום ראשון בארץ מול אסטוניה), ואליפות אירופה בפראג בספטמבר. "אני חושב שהדברים תלויים בנו", אומר מקל בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות". "קצת מעדנו בחלון הקודם, לא חווינו טעם של הפסד כבר הרבה זמן, אבל זה קצת עורר אותנו. אני יודע ובטוח שאנחנו מסוגלים לעשות את זה".
מה מיוחד בנבחרת הזאת?
"בנינו בשנים האחרונות משהו מאוד בריא, מפרגן. שילוב של שחקנים שנמצאים בנבחרת כבר הרבה שנים עם כאלה שלאט־לאט נכנסו לתפקידים מרכזיים. משהו בשילוב הזה פשוט טוב ונכון. יש גם הרבה כישרון, אז זה עוזר. אנחנו מרגישים שעבדנו כמה שנים בשביל הקיץ הקרוב ועכשיו זה הזמן לקצור את הפירות".
סגל עם המון פוטנציאל.
"הרבה מאוד. בשנים האחרונות יש תהליך שהוא טוב מאוד לכדורסל שלנו, כששחקנים יוצאים לאירופה. גם החבר'ה שמשחקים בארץ עשו הישגים, ורואים את זה. יש שחקנים ברמה גבוהה שמשחקים במסגרות נחשבות. פעם זה לא היה".
חצי גמר אליפות אירופה, זה אפשרי?
"אני חושב שזה לא לעניין לסמן כאלה מטרות. אנחנו כמובן יכולים לחלום, אבל לא משחקים מולנו פראיירים. ברור שאחרי השנתיים האחרונות נפתח לנו התיאבון, אבל עדיין אנחנו בבית מאוד חזק. בכל אליפות אירופה יש שש־שבע נבחרות שנחשבות לטופ של היבשת, אבל אנחנו מאמינים בעצמנו ורוצים לעשות משהו מיוחד".
זאת תהיה אליפות אירופה האחרונה שלך?
"חד־משמעית כן. זה לא כמו פעם, שהיו אליפויות אירופה כל שנתיים, האליפות הבאה תיערך כשאהיה בן 37, ואני לא רואה את עצמי משחק עד אז".
מהי התרומה שלך לנבחרת?
"אחד הדברים שאני הכי מתגאה בהם הוא צורת העבודה שלי, המקצוענות, הדרך שניהלתי את הקריירה. אני יודע שלחבר'ה הצעירים כאן זה עושה משהו, אולי נותן להם השראה, ובשבילי זו אחת המחמאות הכי גדולות שאני יכול לקבל".
"לפעמים צריך להתפשר"
חוץ מהרזומה של מקל - שכולל 35 משחקים בליגה הטובה בעולם וקבוצות כמו ניז'ני נובגורוד, הכוכב האדום בלגרד, גראן קנאריה, זניט סנט־פטרסבורג, רג'ו אמיליה ומלאגה - הוא הספיק לשחק בארץ במשך חמש עונות וחצי שבהן זכה בשתי אליפויות (עם גלבוע/גליל ומכבי חיפה), בשני גביעי מדינה, ופעמיים בתואר "שחקן העונה".
"אחד הדברים שאני הכי מתגאה בהם הוא צורת העבודה שלי, המקצוענות, הדרך שניהלתי את הקריירה. אני יודע שלחבר'ה הצעירים כאן זה עושה משהו, אולי נותן להם השראה, ובשבילי זו אחת המחמאות הכי גדולות שאני יכול לקבל"
הפעם האחרונה ששיחקת בליגה שלנו הייתה ב־2018 במכבי ת"א. למה החלטת לחזור?
"כבר שנתיים אני רוצה לחזור הביתה, גם בגלל התא המשפחתי. זה לא יצא בקיץ האחרון, אבל התמזל מזלי והתאפשר לי לשחק עדיין ברמות גבוהות כמו הליגה הספרדית, עם חוזים הרבה יותר גבוהים ממה שיש בארץ. יש את הרצון לסגור מעגל, לחוות פה את הכדורסל. מקווה שזה יקרה הקיץ".
אף פעם לא ממש התחברת למנטליות כאן.
"ראיתי את ההתנהלות בקיץ הקודם, וזה לא דברים שאני רגיל אליהם ברמה של המקצוענות והשיח. אבל אני חלק מזה, גדלתי פה, ולפעמים צריך לעשות פשרות. אין סיטואציה מושלמת".
השיח בקיץ הקודם היה שאתה דורש חוזה גבוה מדי.
"ברגע שהחלטתי שאני חוזר, ברור לי שאת הסכומים שעשיתי בקריירה אני כבר לא אעשה. ואגלה עוד משהו – זה לקצץ ביותר מ־50 אחוז. אז זה לא העניין, אבל אתה כן רוצה להרגיש מוערך. אם יהיה מקום שירגש אותי וייתן לי אתגר, אז כסף זה הדבר האחרון. במהלך הקריירה יש שלבים שכסף הוא משמעותי, אבל עכשיו הוא הכי פחות חשוב".
5 צפייה בגלריה
"הדבר היחיד שחסר לי זה תואר בחו"ל, אבל פיציתי על זה בהרבה מובנים"
(צילום: dolomiti energia)
השנתיים האחרונות היו לא פשוטות עבורך: נפצעת שלוש פעמים ונדבקת פעמיים בקורונה.
"ברמה הבריאותית היה לי חוסר מזל גדול. זה היה אוסף של דברים שמנעו ממני להיכנס לשטף של פעילות. כל פעם חזרתי לשחק ואז עוד פעם קרה משהו, לא סימפטי. יש תקופות כאלה של נאחס וצריך לדעת לעבור אותן. למרות כל הפציעות, לנבחרת תמיד הגעתי בשיא האנרגיה, והתוצאות כמעט תמיד היו מצוינות. אז זה גם משהו שנותן דרייב וביטחון".
"רוצה מקום שירגש אותי"
איך אתה מסכם את הקריירה האירופית שלך?
"בביזנס הזה למדתי שלא מסכמים, אבל אם רוצים לעשות ספירת מלאי אז אני חושב שהגשמתי כל חלום אפשרי. אם זה NBA, לעלות פעמיים עם קבוצה ליורוליג, לא יכולתי לבקש יותר. הדבר היחיד שחסר לי זה תואר בחו"ל, אבל פיציתי על זה בהרבה מובנים".
מה אתה מחפש עכשיו?
"אני מקבל טלפונים, קבוצות שואלות מה התוכניות שלי, אבל כרגע אני עדיין לא במקום של לחתום. אני קודם כל רוצה לראות שהגוף במצב אופטימלי, להתרכז במשימה של הנבחרת, ואז לקבל החלטה. מה שבטוח, אני רוצה להיות במקום שירגש אותי, שיש בו אתגר, הערכה ושאיפות".
אף פעם לא היית מזוהה עם קבוצה מסוימת.
"באמת אני לא מזוהה עם אף קבוצה, וזה אחד הדברים שבמהלך הקריירה צבט לי, כי כן הגעתי למקומות מטורפים ועשיתי קריירה נהדרת. תמיד המשכתי קדימה, לא תקעתי יתד ברמה של למצוא בית, וזה משהו שכן הייתי רוצה".
מכבי ת"א החזירה את דייויד בלאט, עודד קטש וגיא פניני. זה משהו שמעניין אותך?
"לשם? לא. אני פחות מתחבר. אני באמת מאוד אוהב את עודד ומאחל לו המון בהצלחה, אבל אני גם אמצא המקום שלי. עוד לא יודע איפה, אבל אמצא, וסביר להניח שזה לא יהיה במכבי".
פורסם לראשונה: 15:00, 28.06.22
