שובו של הקולוניאליזם

בעיית העוני של העולם השלישי ממשיכה להעסיק כלכלנים ברחבי העולם, וחלקם אף מנסים לאתר עבורה פתרונות בלתי שגרתיים. מאמרו של סבסטיאן מלאבי (Mallaby) ב"אטלנטיק" מפרט את הצעתו המפתיעה והשנויה במחלוקת של אחד המוחות המבריקים והמקוריים של הכלכלה העולמית - פול רומר. מדובר באיש שכבר הספיק להוכיח את עצמו, הן בעולם האקדמיה (שם ביסס את התזה שאחד המרכיבים המהותיים בצמיחה כלכלית הוא הסדר הטוב) והן בעולם העסקי. כעת עסוק רומר בקידום פרויקט שאמור לסייע למאבק בעוני בעולם השלישי ומושך אליו הרבה תשומת לב וגם אש.

לדעתו של רומר הסיוע הכלכלי לעולם השלישי לא נחל הצלחה רבה, ולכן יש לעודד את הצמיחה הכלכלית שם בדרך אחרת - הקמה של מובלעות עצמאיות מבחינה כלכלית על-ידי מדינות זרות שגם תנהלנה אותן (ערי צ'רטר). אזרחי המדינה המקומית יוכלו לגור בתוך המובלעת, לעבוד שם, לקבל את הזכויות של אזרחי המדינה המפותחת הזרה שהקימה אותה, ובעיקר - לשווק את התוצרת החוצה ולסייע לצמיחה הכלכלית. הדוגמה העומדת מול עיניו של רומר היא הונג קונג - המובלעת שנוהלה בידי הבריטים בתוך סין, והייתה לאי של שגשוג כלכלי בעולם הקומוניסטי - אי שבזכותו הסינים התחילו להשתלב בכלכלת השוק.

עמיתיו של רומר באקדמיה, שרגילים זה מכבר לדעותיו החריגות, נדהמו הפעם כיוון שמדובר בצעד הלא תקין-פוליטית ביותר שניתן להעלות על הדעת. או במילים אחרות, בפרויקט ניאו-קולוניאלי. רומר עצמו לא נבהל מההאשמות, ומשיב למבקריו שאזרחי העולם השלישי בין כה וכה "מצביעים ברגליים" בהגירה מארצותיהם למדינות מפותחות, שבהן יש להם זכויות פוליטיות מוגבלות, אם בכלל, על-מנת לחיות ברמת חיים סבירה. אם הם מוכנים לכך, טוען רומר, קל וחומר שיהיו מוכנים לחיות במובלעת כזאת בתוך ארצם שלהם.

רומר אף עושה מאמצים לשכנע ראשי מדינות מהעולם השלישי להתעניין בפרויקט. ראשון להם היה נשיא מדגסקר. לאחר שרומר נפגש איתו החלו התוכניות לקרום עור וגידים, אך במהרה התעוררו קשיים מבית - האופוזיציה מיהרה להציג את הנשיא כמי שמוכר את ארצו למשקיעים זרים והוא הודח מתפקידו.

רומר עצמו מודה שלא הכול חלק בתוכנית שלו. למשל, חוסר היציבות של מדינות העולם השלישי הוא גורם מעכב. ברור שבמקום כמו האיטי, שם אין בנמצא ממשלה מתפקדת, אין אפשרות לייסד פרויקט בר קיימא. ברם, אם מדינה כמו מקסיקו תסכים להקים את עיר הצ'רטר בשטחה, ניתן יהיה להביא למקום פועלים מהאיטי. בעיה נוספת היא "העדר תורמים". רומר אינו מצליח לפי שעה לאתר את המדינות המפותחות שמוכנות להשקיע במיזם מעבר לאוקיינוס שמזכיר להן את עברן הקולוניאלי הבלתי מפואר. ברם, הוא אינו מרים ידיים וממשיך במאמצי השכנוע, מתוך אמונה שמיליוני מהגרי עבודה בעולם ורוח הגלובליזציה הינם לצדו.