חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ו
חיים כץ שבים ומעלים (יום ב', 5.7.10) את הצעתם להגבלת שכר הבכירים לוועדת השרים לענייני חקיקה.
השניים שיגרו מכתב לכל השרים, בו תיארו את השתלשלות העניינים בוועדת נאמן: "מצעד המומחים לא היה אלא דרך להציג לציבור מצג שווא של פעילות שאין ביסודה כל כוונת אמת להגיע לידי פתרון, אלא להיפך... לנאמן אין כוונה לייצר פתרון חלופי כלשהו לבעיה, אלא להמתין עד שהעניין הציבורי בנושא ידעך ולהניח לו למות מיתת נשיקה".
יחימוביץ' וכץ מתארים את פגישתם עם הוועדה בראשות נאמן לפני שמונה ימים, משפקעו 60 הימים: "...לתדהמתנו אמר לנו יו"ר הוועדה, שר המשפטים
יעקב נאמן, כי אין לו פתרון. כך, חד וחלק, ובציטוט מדויק, 'אין לי פתרון'. כמו-כן הודיע לנו כי הוועדה זקוקה לשלושה חודשים נוספים, 'כדי לעסוק בניסיון לכתוב את פרק המבוא למסקנות הוועדה'. ציטוט מדויק, אשר אין צורך לפרט עד כמה הוא מקומם וציני. למען הסר כל ספק: השר נאמן לא הציע ולו שלד תיאורטי וראשוני של הצעה או המלצה חלופית, כמוסכם".
עוד כותבים השניים: "שאלנו את השר האם נעשה בוועדה ניסיון לייצר פתרון, או האם התבקשו הרגולטורים (יו"ר הרשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון) להניח בפני הוועדה הצעות חלופיות. מתברר שהדברים הבסיסיים האלה לא נעשו, והוועדה הסתפקה במצעד של מומחים אשר באו, אמרו את דברם, והלכו כלעומת שבאו, משל הייתה הוועדה אולם הרצאות, ובלא כל ניסיון ולו למראית עין להתכוונן לקראת גיבוש הצעה חלופית לפתרונות. לנו לא נותר אלא לקבוע בצער כי 'מצעד המומחים' לא היה אלא דרך להציג לכם, לציבור, לנו ולתקשורת - מצג שווא של פעילות שאין ביסודה כל כוונת אמת להגיע לידי פתרון, אלא להיפך".
השניים מדגישים כי הדברים הם בניגוד גמור למה שסוכם ועוגן בהחלטה כתובה ורשמית, שבה נאמר מפורשות כי הוועדה "תבחן בתוך 60 יום את נושא הצעת החוק ותמליץ על פתרונות לצמצום פערי השכר במשק...".
עוד הם מציינים כי אפילו הצעות מתונות וקונצנזואליות, כמו זו של יו"ר הרשות לניירות ערך, הפרופ' זוהר גושן, להעביר את אישור שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה מהדירקטוריון לאסיפה הכללית, לא אומצו. "לא יכולנו שלא להתרשם כי השר נאמן מעוניין לבלום אפילו הצעות מתונות שכאלה, כחלק מתוכניתו להביא לדעיכה מוחלטת של הנושא".
יחימוביץ' וכץ מבקשים מהשרים לתמוך בהצעתם להצבעה בקריאה טרומית: "נדגיש כי הצעת החוק שלנו, כרבות מההצעות המוגשות בראשית דרכן, היא בבחינת טיוטא לדיון נרחב בכנסת, בממשלה ואצל הרגולטורים כאחד - ואנחנו משוכנעים כי בתיאום ובהסכמות עם כל אלה יהיה אפשר בתום תהליך יסודי להגיע לפתרון מאוזן ומקובל על כל הצדדים. יתירה מזה, אם יהיה מהלך ממשלתי משמעותי לטיפול בבעיה, לא נעמוד על קידום הצעתנו דווקא. מטרתנו הייתה ונשארה טיפול בסוגיה אשר גם מן ההיבט הכלכלי וגם מן ההיבט המוסרי אין לה כל הצדקה והיא מקוממת את הציבור כולו, ובצדק".